פלוני נ. בית הדין הדרוזי

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10781-07-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותר: פלוני נגד המשיב: בית הדין הדרוזי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת רות רונן: העותר, אשר אינו מיוצג, מבקש כי נורה על ביטול פסק דינו של בית הדין הדרוזי הדתי לערעורים בעכו (להלן: בית הדין לערעורים), אשר בגדרו בוטל צו קיום צוואה של אביו המנוח (להלן: פסק הדין). על פי האמור בעתירה, בפסק הדין מיום 12.5.2025 דחה בית הדין לערעורים את ערעורו של העותר על החלטת בית הדרוזי הדתי בעכו לבטל צו לקיום צוואה של אביו (בעתירה אמנם נטען כי פסק דינו של בית הדין לערעורים ניתן ביום 13.5.2025, אולם על פי העתק פסק הדין שצורף לעתירה הוא ניתן ביום 12.5.2025). בית הדין לערעורים קבע כי החלטת הערכאה הראשונה לביטול הצוואה ניתנה בהסכמת הצדדים – ובכלל זה העותר נתן לה את הסכמתו. נקבע כי לא הוכח שהערכאה הראשונה של בית הדין אילצה את העותר להסכים לביטול הצוואה שלא מרצונו החופשי. עוד נקבע בפסק הדין כי טענות המערער מתמקדות בכך שצוואת אביו זויפה, ולכן ממילא נראה שגם אם טענותיו יתקבלו הרי שהתוצאה תהיה זהה – והצוואה תבוטל. נקבע כי על פי עקרון ההשתק השיפוטי ועקרון סופיות ההליכים אין מקום לשוב ולדון בסוגיה זו, שכבר הוכרעה בהסכמת הצדדים. בעתירה העותר שב על עיקר טענותיו. כך, הוא טוען כי ההסכמה שהוא נתן להחלטת בית הדין בערכאה הראשונה ניתנה שלא בהסכמתו החופשית, אלא בעקבות לחץ שהפעיל עליו שופט בית הדין. על כך הוא מוסיף כי ההליכים בבית הדין התקיימו מבלי שאימו, שהיא יורשת חוקית (להלן: האם), הוזמנה לדיון או השתתפה בו – ומדובר בפגם בהליך שהתבסס על הסכמת הצדדים. כמו כן, העותר עומד על כך שהצוואה מושא העתירה היא מזויפת, וזאת בהסתמך על חוות דעת גרפולוג שהוא צירף לעתירה. לבסוף מציין העותר כי העתירה מוגשת נגד משיב אחד בלבד – והוא בית הדין לערעורים, וכי הוא מבקש שלא לצרף את המשיבים לערעור בהליך בבית הדין. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה מצאנו כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להזדקק לתגובת המשיב. בראש ובראשונה, דין העתירה להידחות מחמת אי-צירוף משיבים. כלל הוא כי בית משפט זה נוטה שלא להידרש לעתירות שלא צורפו להן כל המשיבים הנוגעים בדבר (ראו, מיני רבים: בג"ץ 7037/23 בן שבת נ' רשם האגודות השיתופיות, פסקה 7 (30.4.2024)). העותר לא צירף את המשיבים לערעור שהגיש לבית הדין, ואף לא את האם שלטענתו מושפעת באופן ישיר מההכרעה בעתירה – ומשכך המשיב היחיד בעתירה הוא בית הדין לערעורים עצמו. בכך נפל פגם משמעותי בעתירה של אי-צירוף משיבים – אשר די בו כדי לדחות את העתירה. במקרה דנן הפגם של אי-צירוף המשיבים הרלוונטיים הוא בולט וחמור במיוחד, עת שמדובר בעתירה המוגשת נגד החלטה של רשות שיפוטית, והמשיבים שלא צורפו הם צדדים להליך מושא ההחלטה, שהם בעלי עניין ישיר בדיון בעתירה ומעמדם דומה למעמדו של משיב בערעור (ראו והשוו: בג"ץ 2195/22 מטליצה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (12.4.2022); בג"ץ 6493/20 בגו נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (17.10.2021)). למעלה מן הצורך יוסף כי לא מצאנו להתערב בהחלטה אף לגוף העניין. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הדתיים – ובכלל זאת בתי הדין הדרוזיים. התערבותו של בית המשפט בפסיקתם של בתי הדין הדתיים שמורה למקרים חריגים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק הנוגעות אליהם או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי (בג"ץ 5405/22 פלוני נ' בית הדין הדתי הדרוזי בעכו (23.1.2023); בג"ץ 4998/21 פלונית נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים (26.8.2021)). נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו. הרושם מן העתירה הוא שטענותיו של העותר הן טענות ערעוריות מובהקות, והן נוגעות לליבת שיקול הדעת של בית הדין ביישום הדין. אשר על כן, העתירה נדחית בזאת. משלא התבקשה תגובת המשיב, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב בתמוז התשפ"ה (‏8.7.2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת