בר אמסלם נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1078/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1078/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר המערער: בר אמסלם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 24.12.2017 בת"פ 24680-08-17 תאריך הישיבה: י"ד בסיון התשע"ח (28.05.2018) בשם המערער: עו"ד אביעד חייט בשם המשיבה: עו"ד נגה בן סידי בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונח בפנינו ערעור המופנה בעיקרו כנגד חומרת רכיב המאסר בפועל, באורך 14 חודש, שנגזר על המערער. האחרון הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, של מעשי פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר בזמן מילוי תפקידו, החזקת סכין שלא למטרה כשרה, חבלה במזיד לרכב; ובעבירות לפי פקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 ולפי תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 של אי ציות לתמרור אין כניסה ונסיעה בכיוון ההפוך. סיפור המעשה הוא כי ביום 31.7.2017, התנהגות המערער עוררה את חשדם של שני שוטרים – והם סרו לעברו לצורך בדיקת רישיונותיו. במטרה להימלט מהם, המערער האיץ את נסיעתו, תוך התעלמות מקריאות השוטרים לעברו. בעת נסיעתו המערער פנה בניגוד לתמרור "אין כניסה" ונסע נגד כיוון התנועה. לאחר שנכנס לרחוב ללא מוצא, המערער נסע אחורנית בצורה מהירה ומסוכנת, עת אחד השוטרים ניצב מאחוריו ומבקש ממנו לעצור. המערער חלף על פניו של השני במרחק של כ-25 סנטימטרים בלבד. בהמשך נסיעתו פגע המערער בשני רכבים וגרם להם נזקים, כאשר כל אותה העת השוטרים המשיכו לדלוק אחריו, והוא לא שעה לקריאותיהם לעצור. כאשר נעצר הרכב, עקב איבוד שליטתו של המערער בו, הוא הוציא מכיס מכנסיו סכין באורך 23 ס"מ וזרק אותה על הרצפה. סכין נוספת, באורך 19.5 סנטימטרים, נמצאה ברכבו. 2. הסנגור, תוך הפנייה לתסקיר, התייחס לבעיות האישיותיות של המערער. עולה כי המערער סובל מבעיות נפשיות, אם כי לא בדרגה שמקימה סייג לאחריות פלילית, או היעדר יכולת להעמידו לדין. ראוי לתת משקל למצב זה בנסיבות העניין. ואולם, תקופת המאסר שנגזרה על המערער משקפת זאת. רוצה לומר כי ללא הנתונים האישיים שצוינו – היה מקום להעלות את אורך תקופת המאסר בצורה ממשית. עוד יש לציין כי למערער רישומים פליליים קודמים, גם בעבירות דומות, והרשעה פלילית מהעת האחרונה בעבירה של תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. ואולם, גם בהקשר זה בית המשפט התחשב במערער, בכך שהפעיל את העונש המותנה שנגזר עליו מתיק אחר, בן חודשיים, באופן חופף למאסר שנגזר בתיק זה. להשלמת התמונה – המערער נידון אף לשני מאסרים על תנאי, וכן הוטלו עליו 3 שנות פסילה מהחזקת רישיון נהיגה. מהתסקיר עולה כי המערער מתקשה לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים. אין לנו אלא לקוות כי הוא ישכיל להבין את חיוניות הטיפול, זאת כדי להגן על החברה, ואף כדי לסייע למערער עצמו להיות אזרח נורמטיבי. 3. בבואנו לבחון את המקרה, לא ניתן להתעלם מהסכנה הממשית שיצר המערער לעוברי דרך ולאנשי המרות עקב התנהלותו. בראיה זו, באשר לערעור – העונש איננו חמור במידה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור, על פי אמות המידה שהתוו בפסיקה לקבלת ערעור. כך לגבי עונש המאסר, וכך לגבי עונש פסילת רישיון הנהיגה. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ד בסיון התשע"ח (‏28.5.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18010780_Z01.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il