מדינת ישראל נ. מוחמד חסן

פסק-דין בתיק ע"פ 10772/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10772/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. מוחמד חסן 2. נידאל חסן 3. שאכר חסן ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.8.04 בע"פ 1051/04 שניתן על ידי כבוד השופטת מוניץ מנהיים נחמה תאריך הישיבה: י"ז באדר ב' תשס"ה (28.3.05) בשם המערערת: עו"ד מאיה חדד בשם המשיבים: עו"ד עו"ד חלילי בשם שירות המבחן למבוגרים גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת א. פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת נ. מוניץ) בו נדונו המשיבים ל-5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי, קנס, ופיצוי למתלונן. 2. שלושת המשיבים הודו והורשעו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות שאלה העובדות העומדות ברקעה: המשיבים הם אחים, ובינם לבין המתלונן שרר סכסוך קודם. ביום 20.2.04 הורו המשיבים 2 ו-3 למתלונן להיכנס לרכבם והסיעו אותו למקום אחר, שם הצטרף אליהם המשיב 1. משיב 1 היכה את המתלונן בפניו בכלי שהיה בידו וכתוצאה מכך נפל המתלונן ארצה ושלושת המשיבים החלו לחבוט בו בידיהם וברגליהם. משיב 1 חזר והיכה במתלונן בשנית באמצעות הכלי שבידו. בשלב מסוים הצליח המתלונן להימלט מהמגרש. כתוצאה ממעשי האלימות של המשיבים נגרמו למתלונן חבלות באפו, בראשו ובעינו. בית המשפט המחוזי, לאחר שבחן את תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של המשיבים, התייחס אמנם בחומרה למעשי האלימות שבצעו המשיבים במתלונן אולם בצד החומרה, ייחס משקל נכבד לשיקולים לקולא, ובהם גילם הצעיר של המשיבים (ילידי 1978, 1979, ו-1980) והעדר עבר פלילי בעניינם. הוא שם דגש על החרטה שהביעו, על התסקירים החיוביים שהוגשו בעניינם, לסולחה שנערכה בין המשפחות, ולעובדה כי שהו במעצר למעלה מחודשיים. הוא השקיף על מעשיהם בתורת מעידה חד-פעמית והגיע לכלל מסקנה כי יש להסתפק במקרה זה בענישה בעבודות שירות ולא בעונש שעניינו כליאה ממש. 3. המדינה מערערת על קולת העונש, בטענה העיקרית כי העונש שנגזר אינו מתיישב עם חומרתן של העבירות ונסיבות ביצוען, וכי הוא מחטיא את מטרות ההרתעה והגמול המתחייבות לגבי עבירות אלימות כדוגמת העבירות נשוא הליך זה. על פי עמדתה, גם בטעמים לקולא הפועלים במקרה זה אין כדי להצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל אשר ישקף מסר ענישה ראוי ביחס למעשי אלימות קשים, אשר נקיטתם הפכה לא אחת אמצעי לפתרון סכסוכים. 4. בא כוח המשיבים טען בתשובה כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין שיקולי החומרה והקולא המשמשים במקרה זה ושיקלל נכונה את ההיבטים הציבוריים והאינדיבידואליים בענישה. הוא עמד על אורח חייהם הנורמטיבי של המשיבים, ועל עברם הנקי, ועל עובדת היות העבירה נשוא הליך זה מעידה חד פעמית מבחינתם. כן הצביע על נסיבות אישיות ומשפחתיות המצדיקות, לטעמו, חלופה עונשית שלא תהא כרוכה במאסר ממש. שירות המבחן הגיש תסקירים משלימים ובהם המלצה להימנע משליחת המשיבים למאסר בפועל ולהסתפק במאסר בעבודות שירות שהוטל עליהם נוכח מכלול נתוני הענין, ובכלל זה הנסיבות המשפחתיות הרלבנטיות ומודעותם של המשיבים למשמעות העבירות וחומרתן. 5. שקלנו את ערעורה של המדינה על רקע מכלול הנתונים וטיעוני הצדדים ובאנו לכלל מסקנה כי אין מנוס מקבלת הערעור ומהחמרה בעונשם של המשיבים על דרך המרת עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר עליהם לעונש מאסר בפועל אותו יהא עליהם לרצות. נראה לנו כי באיזון כולל של מכלול השיקולים יש מקום בנסיבות מקרה זה לענישה ממשית אשר תשקף מסר ברור הן לציבור והן לנאשמים המעורבים בהליך זה כי דרך האלימות לפתרון סכסוכים אינה יכולה להסתכם באמירה עונשית מתונה. הבורר לו את דרך האלימות כאמצעי לפתרון מחלוקות דינו ענישה מרתיעה שיש בה כדי להבהיר את נורמות ההתנהגות הראויות. המשיבים תכננו מראש לפגוע במתלונן פגיעה אלימה. הם ממשו את תכניתם כשהם בחבורה תוך הסעתו של המתלונן בעל כורחו במכוניתם והכאתו הקשה לאחר מכן באמצעות כלי פוגעני ופציעתו הרצינית בעקבות כך. נסיבות העבירות הן חמורות ומצדיקות החמרה בדין. יתר על כן, הפגיעה האלימה ארעה על רקע סכסוך קודם בין המשיבים למתלונן אשר בלא עונש מרתיע אין בטחון כי לא יהווה עילה גם בעתיד לביצוע מעשי אלימות נוספים. לשיקולים לקולא ניתן משקלם הראוי אולם משקל זה הוא יחסי בלבד כנגד חומרתם של מעשי האלימות בהם מדובר על רקע נסיבות ביצועם. בשיקולים אלה יש כדי להשליך במקרה זה על היקפו של עונש המאסר שיש להטיל על המשיבים ולאו דוקא על סוגו של העונש. נראה לנו כי בנסיבות מקרה זה לא ניתן להסתפק בענישה בעבודות שירות בלבד, ועל המשיבים לרצות את עונשם במאסר ממש. יחד עם זאת, השיקולים לקולא – הגיל הצעיר, העדר העבר הפלילי, והנסיבות האישיות והמשפחתיות, כל אלה אוצלים על משך תקופת המאסר בפועל אותה יש לגזור. כמו כן, כערכאת ערעור לא נמצה את מלוא הדין עם המשיבים. על יסוד מכלול שיקולים אלה, החלטנו לקבל את ערעור המדינה ולגזור על המשיבים עונש מאסר בפועל של 9 חודשים במקום עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר עליהם. ימי המעצר ינוכו מעונש המאסר שהוטל עליהם. שאר מרכיבי העונש ישארו בעינם. יוער בהקשר זה כי עד היום לא שלמו המשיבים את הקנס והפיצויים למתלונן שנגזרו עליהם בגזר הדין עוד באוגוסט 2004. המשיבים יתייצבו לריצוי עונש המאסר ביום 1.5.04 עד השעה 12:00 בבית המשפט המחוזי בנצרת. ניתן היום, י"ז באדר ב' תשס"ה (28.3.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04107720_R04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il