פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 10762/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10762/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותרים:
1. עליזה גלקין
2. איל אדלר
3. רחל אדלר
4. אורי גלקין
5. נחום סויד
6. אורלי סויד
7. דוד קראוס
8. לאה קראוס
9. שלי הבר
10. מלכה קראוס
11. יוחנן שמר
12. עופר שוורץ
13. דלית מאייר
14. סמית קולין
15. ארז שפרלניג
16. אדוה אשל
17. אורלי סבין
נ ג ד
המשיבים:
1. תת אלוף ארז צוקרמן
2. אלוף יואב גלנט
3. גורי רוזן
4. מינהל מקרקעי ישראל
5. משרד להגנת הסביבה
6. משרד הבריאות
7. משרד החקלאות
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בתמוז התשס"ט
(01.07.2009)
בשם העותרים:
בשם המשיב 1:
בשם המשיב 2:
בשם המשיב 3:
בשם המשיבים 7-4:
עו"ד שחר בן-עמי; עו"ד שלי רוז-טל;
עו"ד רותם ארביב
עו"ד אורנה קידר
עו"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד; עו"ד יואב גלנט
עו"ד יובל ליכטר
עו"ד אבינעם סגל-אלעד
פסק-דין
העתירה שלפנינו מופנית כנגד שורה של מעשים שהעותרים מייחסים למשיבים 3-1 ובהם על פי הטענה מעשים שונים של בנייה בלתי חוקית, של פלישה לשטחי מינהל ושל מפגעים סביבתיים. הטענות בעתירה הן כוללניות ואינן ממוקדות כשהעותרים במקביל פתחו בשורה של אמצעים והליכים בפני רשויות שונות. הדרך בה הוגשה העתירה, אינה ראויה. גם אם יש ממש בחלק מהטענות שמעלים העותרים ונראה כי המעשים הנטענים מצדיקים טיפול של הרשויות, הרי ברור כי נכרכו פה סוגיות שעבר זמנן כיוון שטופלו עוד לפני הגשת העתירה; עניינים שמקומם בהליכים בפני ערכאות אחרות, וטענות כוללניות ובלתי מבוססות. כאלה למשל, הן הטענות בדבר הקצאה פסולה של קרקע מטעם המינהל, שנטענו מבלי שהונחה תשתית קונקרטית לטענת הסטיה מהשורה באופן ההקצאה. חלק אחר מהטענות כגון – הקמת מכלאה בסטיה מהיתר בנייה, פלישה לשטחי מרעה ויצירת מטרדים, זיהום מי נחל ועוד מפגעים שלפי הטענה יצר המשיב 3 – עומדות בבסיס כתב אישום שהוגש נגדו. מהנתונים שהעותרים עצמם העלו מתברר כי בשלב מסויים, ולא הובהר אם לפני או אחרי הגשת העתירה החלו רשויות האכיפה לטפל בעניינים המועלים בעתירה – הן מוסדות התכנון, הן המשרד להגנת הסביבה והן מינהל מקרקעי ישראל.
בא-כוח המדינה הצהיר בפנינו כי יימשך הטיפול הן מצד המשרד להגנת הסביבה והן מטעם מינהל מקרקעי ישראל אשר יעקוב אחר טענות המיוחסות למשיב 3 ובהן פלישות לשטחי המרעה והמבנים הקשורים אליהם, אשר מבוצעות ככל הנראה בידי המשיב 3. המינהל יפקח וינקוט באמצעים הנדרשים לסילוק אותן פלישות והפרות חוק.
לאחר חילופי דברים הודיעו העותרים כי הם חוזרים בהם מהעתירה בכל המיוחס בעתירה כנגד המשיבים 1 ו-2 ועומדים על העתירה באשר למשיב 3.
אין לנו אלא להעיר על כך שהעותרים נקטו בדרך בלתי ראויה בטיפול בנושאי העתירה גם אם חלק מהטענות שהעלו היה בהן ממש, ולו מהטעם שבמקביל לפנייתם לבית משפט זה, יזמו מסע תקשורתי כנגד המשיבים בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית ודי היה בטעם זה כדי להצדיק דחיית העתירה. יתרה מזו, העותרים ידעו כי יש בידם לפנות לרשויות ואף לבתי משפט מוסמכים אך לא משכו ידם מזה וגם מזה. כך אין פונים לבית המשפט הגבוה לצדק.
בנסיבות העניין ונוכח דרך הילוכם של העותרים איננו רואים ליתן צו על תנאי גם בעניינו של המשיב 3, ויוצאים אנו מההנחה כי עניינו אכן מטופל ויטופל כהצהרת בא-כוח המדינה.
בכפיפות לאמור העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיב 1 בסך 15,000 ש"ח, והוצאות המשיב 2 בהתחשב בנסיבות העניין בסך 7,500 ש"ח בלבד.
העתירה נדחית.
ניתן היום, ט' בתמוז התשס"ט (01.07.2009), בפני באי-כוח הצדדים.
ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07107620_N19.doc דז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il