פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 10720/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 10720/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב
בתיק תפ 1059/03 שניתן ביום 13.10.04 על-ידי
השופטים: ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב, י' שנלר
תאריך הישיבה:
ב' בטבת תשס"ו
(2.1.06)
בשם המערער:
עו"ד אלבר נחאס
בשם המשיבה:
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן (לאחר שנשמעו עדים אחדים בתיק), בעבירות של אלימות במשפחתו: אונס, תקיפת בן זוג ואיומים, מעשה סדום, מעשה מגונה בקטין, תקיפה מינית, מעשה מגונה בבת משפחה ותקיפה בנסיבות מחמירות. הפרשה העצובה בה מדובר זה עניינה: באישום הראשון, עבירות שעבר המערער כלפי אשתו, של יחסי מין בכוח, מכות ואיומים. על פי האישום השני תקף המערער מינית את בתו בהיותה בגיל 3 עד 7. באישום השלישי המדובר בעבירות תקיפה ואיום כלפי בניו.
בית המשפט קמא ראה בחומרה גדולה את המעשים, הן בעבירות כלפי הבת שהיתה לטרף ליצרים חולניים, הן בעבירות כלפי האשה שהפכה לשפחת מין, והן באלימות כלפי אחד הבנים ואיומים כלפי הבן השני. לאחר שסקר את הפסיקה הרלבנטית הטיל בית המשפט על המערער מאסר ל-14 שנים, מתוכן 12 בפועל ושנתיים על תנאי בניכוי ימי המעצר. כן הוטל פיצוי לבת בסך 30,000 ש"ח (שכנמסר שולם).
בערעור טען בא כוח המערער, שהעלה כל טיעון אפשרי לזכות שולחו, כי לא הובאו בפני בית המשפט קמא כל הנתונים בדבר חייו ורקעו של המערער והקשיים שחווה מזה, והתנהגותו מאז נחשפו המעשים מזה, לרבות התנהגותו החיובית בכלא, שגם שירות המבחן מאשר בתסקירים מעדכנים. המערער – שבינתיים התגרש מרעייתו – "נשרף בתוכו", כך נטען, והוא מיצר על מעשיו. למרבה הצער לא קיבל בעבר את הטיפול הפסיכולוגי שהיה זקוק לו. צוין כי בנו הקטין של המערער בא לבקרו בכלאו (הבן הגדול גם נכח באולם בית המשפט). לעניין זה הוגשה מטעם המערער חוות דעת פסיכודיאגנוסטית, שהחלטנו לקבלה, מאת ד"ר נעמי כהן, ולדבריה אין המערער מסוכן לסביבתו ו"מעשיו אינם פרי עבריינות מינית כי אם תוצר לקות רגשית קשה. לאחר שהבין את חומרת מעשיו הוא מבוהל, אינו סומך על עצמו עוד ונתלה באחרים. ..... זקוק מאוד לטיפול נפשי... מאסר ממושך עלול לקבע את הלקויות והרגרסיה האישיותית..". יצוין, עם זאת, כי שירות המבחן למבוגרים סבר שלמערער דפוסי התנהגות התמכרותיים שאפשרו לו לעבור עבירות מין תוך ניתוק רגשי, והמענה הטיפולי חייב להתייחס גם לנושא עבירות המין (טיפול בעניין זה יבוא לאחר אבחון כתום רבע ממאסרו). עם זאת באשר להתנהגות המערער בכלא, שירות המבחן מציין כי היא חיובית וללא דופי, וכן כי ביקורי הבן הקטין נעשים בפיקוח מקצועי.
לשיטת בא כוחו, של המערער, נוטל שולחו כיום אחריות על כל מעשיו. המערער עצמו ציין כי הוא מצטער על מה שעשה, ועצם עמידתו אל מול בנו באולם בית המשפט היא עונש בעבורו.
בא כוח המדינה טען, כי אין מקום להתערבות בגזר הדין; המערער לא נטל אחריות על חלק ממעשיו, זה הקשור ברעייתו, ועבירותיו בילדתו הצעירה הן מעשים מגונים ברף העליון הראויים לענישה מחמירה.
לאחר העיון ושמיעת בעלי הדין אין בידנו להיעתר לערעור. אין מנוס, בחומרת מעשים בדרגה גבוהה כזו שהתבטאה בעבירות כלפי בתו וכלפי רעייתו של המערער, מענישה בסדר הגודל שהוטל עליו. המעשים חוצים באופן קשה קוים אדומים של התנהגות אנושית ומשפחתית, והתגובה העונשית צריכה להיות בהתאם, גם להרתעת הרבים. אנו ערים לכך שהמערער אינו עוד צעיר לימים; נוכל רק להביע את התקוה, כי יתמיד בהתנהגותו החיובית בכלא ובקשר עם גורמי הטיפול, וכי יקבל בעתוֹ את כל הטיפול הראוי, כך שאלה יעמדו לזכותו במועד המתאים.
ניתן היום, ב' בכסלו תשס"ו (2.1.06).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04107200_T02.docמפ