יעקב סבן ציוד לבניה בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה "אונו

פסק-דין בתיק ע"פ 10719/07 בבית המשפט העליון ע"פ 10719/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. יעקב סבן ציוד לבניה בע"מ 2. יעקב סבן 3. הרצל סבן נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתכנון ובניה "אונו" ערעור על החלטת פסלות של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בע"פ 71876/07 מיום 6.12.07 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' שיצר בשם המערערים: עו"ד אורנה סבו-ארועטי פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת י' שיצר) מיום 6.12.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בע"פ 71876/07. 1. בית משפט השלום בתל-אביב-יפו הרשיע את המערערים ביום 13.11.2003 בעבירות שונות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בגזר הדין החליט בית משפט השלום להוציא צווי הריסה ואיסור שימוש נגד מבנים שבנו המערערים ללא היתר. ערעור שהגישו המערערים על גזר הדין נדחה על ידי השופטת שיצר ביום 12.6.2007. בטרם ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המערערים לבית משפט השלום בקשה להארכת מועד ביצועו של צו ההריסה. בקשה זו נדחתה מן הטעם שהעניין מצוי בסמכותה של ערכאת הערעור אשר טרם הכריעה בערעור. ערעור על קביעה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (השופטת י' שיצר), ובקשת רשות ערעור שהגישו המערערים לבית משפט זה נדחתה אף היא (ראו החלטת השופט ס' ג'ובראן מיום 3.7.2007 ברע"פ 5607/07). לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על גזר הדין הגישו המערערים בקשה חדשה לבית משפט השלום להארכת מועד ביצוע צו ההריסה. בקשה זו נדחתה לגופה בהחלטת בית משפט השלום מיום 24.10.2007, וכעת תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי ערעור על החלטה זו, אשר קבוע לדיון בפני השופטת שיצר. עם הגשת הערעור דחתה השופטת שיצר את בקשת המערערים כי ביצוע צו ההריסה יעוכב עד להכרעה בערעור. בהחלטתה קבעה השופטת שיצר כי "מאחר והיתר הבניה רחוק מהעין על פי המסמכים שצורפו אני דוחה הבקשה להארכת מועד". על החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה (ע"פ 10023/07) אותו דחיתי בהחלטתי מיום 20.12.2007. 2. ביום 2.12.2007 פנו המערערים לבית המשפט המחוזי וביקשו כי השופטת שיצר תפסול עצמה מלדון בערעור על החלטת בית משפט השלום שלא להאריך את מועד ביצועו של צו ההריסה. לטענתם, התבטאותה של השופטת שיצר בהחלטתה שלא לעכב את ביצועו של צו ההריסה עד להכרעה בערעור, לצד היחשפותה למכלול החומר שבתיק, מביאים למסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט. בית המשפט קמא דחה את בקשת הפסילה ביום 6.12.2007 ומכאן הערעור שלפניי. 3. דין הערעור להידחות. החלטת בית המשפט שלא לעכב את ביצועו של צו ההריסה עד להכרעה בערעור אינה מקימה עילת פסלות ואין בה כדי ללמד כי בית המשפט לא יהיה פתוח לשכנוע בעת שידון בערעור לגופו. משכך לא שוכנעתי כי קם חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט. אשר-על-כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ד טבת, תשס"ח (23.12.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07107190_N01.doc יג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il