ע"א 10717/04
טרם נותח
נווה גן (א.כ.) בניה פתוח והשקעות בע"מ נ. הפניקס הישראלי חברה
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 10717/04
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
10717/04
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערים (המשיבים שכנגד):
1. נווה גן
(א.כ.) בניה פתוח והשקעות בע"מ
2. שלומית שיפר, עו"ד
3. דוד קליינר
נ ג ד
המשיבים (המערערים שכנגד):
1. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
2. פורמלי חברת אילן וחיים בניה בע"מ
3. פורמלי א.י.ש. עופר איטה בע"מ
4. פורמלי עופר איטה
5. פורמלי משה אלבאום
6. פורמלי יאיר גוטמן-אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ
ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 10.10.04 בת.א.1076/99 שניתן על-ידי כבוד השופטת ה' גרסטל
תאריך הישיבה:
י"ז באייר התשס"ו
(15.5.06)
בשם המערערים (המשיבים בערעור שכנגד):
עו"ד מ' קפלנסקי
בשם המשיבה 1 (המערערת 1 שכנגד):
עו"ד מ' תגר; עו"ד ק' עשור
בשם המשיבה 2 (המערערת 2 שכנגד:
עו"ד ע' חשין
בשם המשיבים 4-3 (המערערים 4-3 שכנגד):
עו"ד ח' קליר
בשם המשיב 5 (המערער 5 שכנגד):
עו"ד ג' ראובינוף
בשם המשיבה 6 (המערערת 6 שכנגד):
עו"ד ל' טייטלר
פסק-דין
השופט א' ריבלין:
1. זהו גלגול נוסף, משלים, של עניין שכבר היה
בפנינו. ביום 5.1.2004 ניתן פסק-דיננו בע"א 5775/02 נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח
בע"מ (להלן: פסק-הדין המקורי).
המערערים שם הם המערערים כאן. ערעורם שם נדחה בעיקרו, אולם משנמצא כי טענה אחת
שהיתה בפי המערערים לא לובנה על-ידי הערכאה המבררת, הוחזר לה התיק לצורך קיום דיון
משלים. היום לפנינו ערעור על פסק-הדין המשלים. המשיבים מצדם הגישו ערעור שכנגד ובו
הלינו על כך שלא נפסקו הוצאות לזכותם.
פסק-הדין המקורי פרט בהרחבה את נסיבות
המקרה ואת עלילותיו. אין צורך לחזור על כל הדברים שכבר נכתבו. בתמצית, המחלוקת
נוגעת לשאלת תחולתה של פוליסה לביטוח עבודות קבלניות, שהנפיקה המשיבה, על מצב שבו
במהלך הבנייה מתברר כי זו נעשית בסטייה של כששה מטרים לערך מן המקום שנועד לה,
ובעקבות גילוי זה, אין מנוס מלהרוס את השלד ולבנותו מחדש – הפעם במקומו הנכון. בית
המשפט המחוזי פסק כי הפוליסה אינה חלה במקרה זה. הפוליסה ביטחה "נזק או אבדן
פיזיים תאונתיים ובלתי צפויים מראש...", ובית המשפט המחוזי סבר שאין לראות
בביצוע העבודה הלקויה כ"תאונה" במשמעות הפוליסה, וכי גם אין המדובר כאן
באירוע "בלתי צפוי". בעניין זה לא היינו-אנו תמימי-דעים עם בית המשפט
המחוזי, אולם סברנו כי התוצאה אליה הגיע היא נכונה, הואיל ואין המדובר כאן
ב"נזק או אובדן פיזיים". עם זאת, מצאנו כי נותרה טענה הצריכה בירור,
והיא, האם קם כיסוי ביטוחי, במקרה שבפנינו, מכוח הוראה שנלוותה לפוליסה, במחיר
פרמיה נוספת, הקובעת שנזקים עקיפים עקב תכנון לקוי כלולים בכיסוי הביטוחי (להלן: הוראת "ההרחבה"). הוראה זו, כפי שיוסבר מיד, איננה אלא
סייג לחריג הקבוע בפוליסה. השאלה הועמדה כאמור לבחינה משלימה של בית המשפט המחוזי,
והוא השיב לה בשלילה. פסק-דינו המשלים הוא נשוא הערעורים שבפנינו.
2. בית המשפט המחוזי ביסס את מסקנתו על שני
אדנים:
האחד, אין
המדובר במקרה זה ב"נזק עקיף" הנובע מ"תכנון לקוי". הבניין
תוכנן במקום הנכון; המדידות בשטח הן שהיו לקויות, ואלה, כמו-גם חפירת היסודות
וביצוע היציקות במקום שגוי, באים בגדר "עבודה לקויה", המוחרגת במפורש מן
הפוליסה. זאת ועוד, בית המשפט קמא הטעים כי אין המדובר כאן ב"נזק עקיף",
אלא "בהוצאות ישירות שנדרשו לצורך תיקון הפגם של המיקום השגוי".
השני,
החבות בגין הפוליסה נשענת כולה על הגדרת האירוע הביטוחי שבפרק א' לה. הוראת "ההרחבה"
אשר בגינה שולמה פרמיה נוספת – נזק עקיף בשל תכנון לקוי – באה לסייג את החריג
הנקוב בפוליסה, שעניינו "אובדן או נזק הנגרמים כתוצאה מתכנון לקוי".
כלשונו של בית המשפט קמא: "הפוליסה נבנתה בצורה של כלל, חריג לכלל, וחריג
לחריג לכלל, כלומר מצב בו חוזר הכלל לחול". כלומר, התוספת באה לצמצם את הסייג
שבפרק החריגים, ולא להרחיב את האירוע הביטוחי. כך עולה מלשונה של הפוליסה, ממבנה
הוראותיה ומהגיונה. משנקבע כי אירוע ביטוחי כמשמעותו בפרק א' אינו מתקיים, ממילא
גם אין חבות מכוח הוראת ההרחבה.
3. על שני הנדבכים הללו חולקים המערערים.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר המצורף, מסקנתי היא כי דין הערעור להידחות.
בהגיעי למסקנה זו, די לי באחד הנדבכים עליהם סמך בית המשפט קמא את הכרעתו – השני
במניין – זה הקובע כי הוראת ההרחבה אינה עומדת לעצמה, אלא היא בבחינת חריג לחריג,
הכפוף להגדרת האירוע הביטוחי בפרק א' של הפוליסה. קביעתו זו של בית המשפט המחוזי
בעניין זה בדין יסודה, ועל כן, אינני רואה צורך להידרש לנדבך האחר עליה התבסס בית
המשפט, ולטענות הצדדים לגביו.
נעמוד שוב, בקצרה, על מבנה הפוליסה. פרק
א' לפוליסה עניינו "ביטוח הרכוש", והוא קובע חובת-שיפוי בגין "נזק
או אבדן פיזיים תאונתיים ובלתי צפויים מראש...", ובלבד שהסיבה לנזק או לאבדן
איננה כזו "המוצאת מכלל חבותו של המבטח לפי פוליסה זו". זוהי ההוראה
הכללית, המתווה את מסגרת החבות. לעניין סכום השיפוי, מוסיפה ההוראה הכללית וקובעת
כי זה יהיה "עד לסכום שלא יעלה בגין כל פריט ופריט המפורט ברשימה על הסכום
הנקוב מול אותו פריט...".
ואכן, כפי שנכתב בהוראה הכללית עצמה, היא
אינה עומדת לבדה. נלווים לה רשימת חריגים וכן רשימת "פריטים" שלצדם סכומי-השיפוי. רשימת החריגים נקובה בהמשך הפוליסה, והיא כוללת, בין השאר,
"אבדן או נזק הנגרמים כתוצאה מתכנון לקוי". רוצה לומר: אבדן או נזק
הנגרמים כתוצאה מתכנון לקוי אינם מקימים זכאות לפי הפוליסה, אפילו מתקיים אירוע
ביטוחי כהגדרתו בהוראה הכללית. זהו חריג להוראה הכללית. רשימת הפריטים – וסכומי השיפוי הצמודים להם – נכללת במסמך שכותרתו
"תוספת לביטוח – עבודות קבלניות". באותו מסמך הודגש, כי הכיסוי שבו
מדובר "כפוף לפוליסה לביטוח עבודות קבלניות". הוראת ההרחבה - "נזק
עקיף מתכנון לקוי" - היא אחד מאותם פריטים הנכללים במסמך, תחת הכותרת
"רשימה א': פיצוי בגין נזקי רכוש על פי פרק א'".
4. נראה, אפוא, כי ניסוח הפוליסה והתוספות לה
מדבר בלשון ברורה: היקף החבות לפי הפוליסה – ככל שמדובר בביטוח הרכוש – נקבע
בהוראה הכללית שנמצאת בפרק א'. זו תוחמת את גדרי החבות, בקבעה את האירוע הביטוחי.
מתוך מעגל החבות מוצאים, על דרך של חריג, נזק או אבדן שהם תוצאה של תכנון לקוי. עם
זאת, ברשימת הפריטים שאליה מפנה ההוראה הכללית, קיים "חריג לחריג",
שעניינו "נזק עקיף מתכנון לקוי". זה האחרון אינו עומד לעצמו; כלשון
המסמך, הוא "כפוף לפוליסה". הוא נכלל ברשימה שעניינה "פיצוי בגין
נזקי רכוש על פי פרק א'". אין הוא עומד לעצמו אלא הוא פועל במסגרת שמתווה פרק
א' לפוליסה. ממילא, אין הוא יכול להקים חבות מקום בו לא מתקיים אירוע ביטוחי כהגדרתו
בפרק א'. כלשונו של בית המשפט קמא:
תכליתה של התוספת אינה להרחיב את האירוע הביטוחי, אלא לצמצם את החריג
שנקבע בפרק החריגים, כלא היה.
ובהמשך:
עיון ברשימה עצמה מעלה, שתוספת פרמיה בסך 300 ₪, המקנה שיפוי עד לסך
3,000,000 ₪ בגין נזק עקיף מתכנון לקוי נמצאת תחת הכותרת: 'רשימה א': פיצוי בגין
נזקי רכוש על פי פרק א'' ושתכליתה לפרט, כפי שמפנה אליה פרק א', את סך השיפוי
המקסימלי שישולם בלבד. מיקומו של הטקסט מעיד על הקונטקסט שבו הוא מופיע, ולא ניתן
ללמוד ממנו שחלה באמצעותו הרחבה של האירוע הביטוחי עצמו.
אכן, חובת השיפוי מכוח הפוליסה מותנית
בקיומו של אירוע ביטוחי. זהו תנאי היסוד של הפוליסה – תנאי-בלעדיו-אין. אין כל
בסיס – בניסוח ובמהות – לסברה כי הוראת "ההרחבה" המצויה ברשימה שבתוספת
מכוננת, היא עצמה, אירוע ביטוחי נפרד ועצמאי. הוראת "ההרחבה" יוצרת,
תמורת פרמיה נוספת, הבחנה בין נזק ישיר מתכנון לקוי, שהפוליסה אינה מבטחת בגינו,
לבין נזק עקיף מתכנון לקוי, המבוטח מכוח הפוליסה (ביחס להגיונה של ההבחנה ראו
ת"א (באר-שבע) 3054/98 בלארט ישראל בע"מ
נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). הסביר והדגים זאת המלומד
ע' עמיחי, בספרו ביטוח עבודות קבלניות:
תכנון לקוי
"אובדן או נזק הנגרמים כתוצאה מתכנון לקוי".
חריג זה מוציא מכלל כיסוי מכל וכל, נזק הנובע מתכנון לקוי. תכנון לקוי
משמעותו: תכנון כושל אשר גרם לנזק פיזי לפרוייקט. תכנון לקוי הוא באחריותו של
מתכנן היסודות, התמיכות, הקורות והתקרות. הוא יכול לחול על האדריכל, הוא יכול לחול
על חשב הכמויות ועל כל אחד מהמהנדסים היועצים לפרוייקט... ביטוח אחריות מקצועית
כפוף לחריגים עשוי לתת פתרון לבעיה זו...
יחד עם זאת, יש מקום לבטל חלקית חריג זה ולהגביל את
החריג כך שהוא יוגבל לאותו חלק פגום בלבד או הקטע בו נמצא הליקוי התכנוני.
לדוגמא, עמוד המשמש כתמיכה לתקרה שתוכנן באופן לקוי יגרום להתמוטטות
התקרה. תהא אפוא התמוטטות התקרה מכוסה בעוד שהתמוטטות העמוד בלבד לא תהיה מבוטחת. מקובל
לבצע את ביטול החריג תמורת פרמיה נוספת (שם, בעמ' 35-34; ההדגשות הוספו – א' ר'].
על משמעות הכללתם של נזקים תוצאתיים בגין
תכנון ליקוי בגדרי הפוליסה, ועל הכפפתם לדרישה בדבר קיומו של אירוע ביטוחי, עמד גם
המלומד י' קיהל, בהתייחסו לדוגמה קרובה מאד לענייננו, בספרו ביטוח הנדסי בישראל (תשנ"ח):
הרחבת הפוליסה לכלול אף את תוצאותיו של תכנון לקוי אל לה להטעות את
המבוטח לגבי אופי הכיסוי: הביטוח מכסה אובדן או נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה, ואין
הוא מיועד להשבת הוצאות כספיות לתיקון כשלי תכנון שלא גרמו נזק פיסי כזה. נדגים:
בעת הקמת מבנה משרדים בן חמש קומות... נעשו טעויות במיקום המבנה... כתוצאה מכך היה
צורך להמשיך את הבנייה, מעל לפני הקרקע, בשינויים מסוימים בתכניות, ובעלויות
נוספות ניכרות... המבוטח טען כי מדובר בנזקים כספיים שנגרמו עקב תכנון או עבודה
לקויים. תביעתו נדחתה הואיל ולא נגרם כל נזק פיסי ממשי לעבודות ההקמה, וכל שנדרש
היו הוצאות נוספות לתיקון הכשל. גם אם היה צורך בהריסת חלקים מן העבודות לא היה
הדבר נחשב כנזק פיסי תאונתי, שנגרם על-ידי כשל, אלא כמעשה יזום שתכליתו תיקון
הכשל... (שם, בעמ' 181).
למעשה, מתוך סיכומי המערערים עצמם מתבקשת
מסקנה זהה. כך, למשל, מסבירים המערערים כי "בענייננו כדרך שגרה אין המבטחת
נותנת כיסוי לנזקים כתוצאה מתכנון לקוי אלא בתמורה לבקשה מפורשת של הקבלן ובתוספת
פרמיה על ידו... המערערים ביקשו ורכשו תמורת פרמיה נוספת כיסוי ביטוחי לנזק עקיף כתוצאה מתכנון
לקוי" [ההדגשה במקור]. לאמור: כאן מאשרים גם המערערים, כי ההוראה המרחיבה לא
באה אלא כדי לגרוע מהחריג השגרתי של נזקי תכנון לקוי; ומתוך שחריג אחרון זה הוא,
בוודאי, כפוף להוראה הכללית – שהרי מקום בו ההוראה הכללית אינה מתקיימת ממילא אין
אירוע ביטוחי ואין צורך בחריג – אך מתבקש הוא כי גם "החריג לחריג" כפוף
לאותה הוראה כללית עצמה. שונה היה המצב אילו נתקיים נזק פיזי תאונתי ובלתי-צפוי,
שאז הייתה נפקות לשאלת היקפו של "החריג לחריג". אין זה המקרה כאן.
משמעות הדבר היא, כי לא יכול שתקום חבות
לפי הפוליסה, מקום בו לא מתקיימת ההוראה הכללית המנויה בפרק א'; הסייג שנקבע לחריג
אינו יכול להושיע במקרה כזה. משקבענו, עוד בפסק-הדין בגלגול הקודם, כי ההוראה
הכללית איננה מתקיימת במקרה זה, הרי שאין להתערב בקביעתו המשלימה של בית המשפט
המחוזי, בדבר היעדר חבות גם לפי הוראת "ההרחבה".
התוצאה היא שהערעור נדחה.
הערעור שכנגד מופנה כנגד בחירתו של בית
המשפט המחוזי, "בנסיבות העניין", שלא לעשות צו נוסף להוצאות. מבלי
להידרש לבחירה זו עצמה, הנתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, הגעתי לכלל
מסקנה, לאחר שהבאתי בחשבון את השתלשלות ההליכים בתיק זה – לרבות ההליך הנוכחי –
ואת הנסיבות כולן, כי יש לחייב את המערערים לשלם למשיבה שכר-טרחת עורך-דין בסך
50,000 ש"ח.
ש
ו פ ט
השופט א' רובינשטיין:
אני מסכים.
ש
ו פ ט
השופט ס' ג'ובראן:
אני מסכים.
ש
ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין.
ניתן היום, ט' בסיוון התשס"ו
(5.6.06).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04107170_P04.doc גח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il