פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 1071/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1071/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
המערער:
אמציה בונר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 24.12.08, בת.פ. 40138/08, שניתן על ידי סגן הנשיא השופטת ב' אופיר-תום
תאריך הישיבה:
כ"ג בתמוז התשס"ט
(15.07.09)
בשם המערער:
עו"ד מעוז איתן
בשם המשיבה:
עו"ד אלי שוורץ; עו"ד ארז ריכטנברג;
עו"ד רוני מודריק
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1. בית המשפט המחוזי, הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות אחדות: סיוע לגניבה בידי מנהל, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, סיוע להלבנת הון אסורה, רשום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי מנהל, הלבנת הון אסורה, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזויף. להלן תמציתן של העובדות שעמדו בבסיס ההרשעה:
א) במהלך השנים 1998 עד 2004 שימש המערער כחשב בעמותת "נ.י.ל.י – נוער יהודי למען ארץ ישראל" (להלן: נילי), שהיתה בבעלות ושליטה של הסתדרות העובדים הלאומית (להלן: הע"ל). למערער היתה זכות חתימה בחשבונות נילי, והוא היה כפוף לעובדיה כהן ששימש כמנהל אגף הכספים בהע"ל.
ב) בתקופה הרלבנטית סייע המערער לאחרים לגנוב מהע"ל ומנילי, סכום של כארבעה מיליון ש"ח, כמחציתו הועבר למר אברהם הירשזון, ואת היתר נטלו המערער ושותפיו עבור נסיעותיהם לחו"ל וכשי לחגים.
ג) בתקופה האמורה קשר המערער עם עובדיה כהן ושניים אחרים – ציון כהן, אחיו של עובדיה, ששימש בתפקידים בכירים בקרן הפנסיה של הע"ל, ודוד כהן, גם הוא אחיו של עובדיה שהועסק כשליח בנילי והע"ל, לגנוב משתי העמותות סכום נוסף של כ-5.5 מיליון ש"ח, כדי לסייע בידי דוד שהסתבך בחובות כבדים עקב הפסדים שנגרמו לו בהימורים.
ד) בנוסף, גנב המערער מנילי סכום כולל של כ-3.9 מיליון ש"ח, מתוכם נטל לכיסו סכום של 3 מיליון ש"ח (האישום השלישי). נטען, כי בנוסף לעבודתו בנילי היה המערער הבעלים של משרד להנהלת חשבונות, ובין השנים 2000 עד 2003 הוא החזיק בשיקים של נילי שהיו חתומים מראש. עם אותם שיקים הוא שילם למוטבים שונים, ובין היתר, לעובדים במשרדו, לבית אבות בו שהתה אמו, חלק מחובו לרשויות המס וביטוחים שונים שערך.
ד) במטרה שלא להותיר עקבות, ביצעו המערער ואחרים רישומים כוזבים בספרי החשבונות של הע"ל ונילי, ואף הציגו בפני רואה החשבון שערך את המאזנים של נילי מצג כוזב, לפיו סכום של 2.4 מיליון ש"ח הועבר לעמותה שעסקה בגמילות חסדים. ועוד נטען, כי המערער ואחרים ערכו רישום כוזב במאזני נילי, לפיו נגרם לה הפסד בסכום של כ-1.6 מיליון ש"ח, שבפועל נגנב מקופתה.
2. הודאתו של המערער בעובדות המפלילות שיוחסו לו ניתנה בעקבות הסדר טיעון אותו גיבשו הצדדים, ובגדרו עתרה המשיבה לגזור למערער ארבע שנות מאסר, מאסר על תנאי וכן לחייבו לפצות את עמותת נילי. המערער היה חפשי לטעון לעונש כהבנתו.
בתום טיעוני הצדדים, דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-40 חודשי מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את עמותת נילי בסכום של 3 מיליון ש"ח, סכום שנלקח מכספים שנתפסו ברשות המערער סמוך למעצרו.
3. בהודעת ערעור מפורטת ומנומקת בהרחבה, ביקש המערער כי נקל בעונשו, תוך שהוא מפנה לעובדה כי את הנזק שגרם כבר היטיב. כמו כן, הופנינו לנסיבות האישיות של המערער – גילו המתקדם ועברו הנקי, ולעונשים שהושתו על המעורבים האחרים בפרשה. ברם, בכל אלה לא מצאנו עילה לשנות מן העונש.
נקודת המוצא לדיון היא שהסכמתו של המערער להוסיף את חתימתו להסדר הטיעון שהוצג לבית המשפט המחוזי, כמוה כהכרה בכך שהעונש המוצע על ידי המשיבה מצוי במתחם הסבירות, ואלמלא כן היה בוחר המערער לנהל את משפטו כהבנתו.
אולם, לא רק משוכה זו עומדת בדרכו של המערער, אלא בעיקר עובדותיו המיוחדות והחריגות של כתב האישום, בו נחשפת פרשה של מעילה וגניבה חמורה מאין כמותה. בפרשה זו נטלו חלק בעלי תפקידים בכירים אשר עמדו בראשן של שתי העמותות, ודווקא אלה שהיו אמורים לשמש כנאמניו של הצבור כדי לשמור על הקופה אותה הפקיד בידיהם, דווקא הם מעלו בתפקידם. אם תוסיף לעניין זה את הזמן הרב בו נמשך ביצוען של העבירות וסכומי העתק שנגנבו, שוב אין מנוס מן המסקנה כי אין בעונש דבר המצדיק את התערבותנו. מדעתנו זו לא שינינו גם נוכח העונשים שנגזרו למעורבים האחרים בפרשה.
אי-לכך, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ד בתמוז התשס"ט (16.07.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09010710_O02.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il