המועצה לשיווק פרי הדר נ. ממשלת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 10703/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10703/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרים: 1. המועצה לשיווק פרי הדר 2. ארגון מגדלי ההדרים בישראל ו-9 אח' נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. כנסת ישראל באמצעות יו"ר הכנסת אברהם בורג עתירה למתן צו-על-תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ג' ספרן ועו"ד ע' יובל פסק-דין השופט א' מצא: העתירה שלפנינו תוקפת את הליך החקיקה הנוגע לפרק ג' להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ועתידה להיות מובאת היום, 17.12.02, בפני הכנסת לקריאות השנייה והשלישית. עיקר טענותיהם של העותרים מופנה כנגד תוכנו של פרק ג' להצעת חוק ההסדרים. לגישתם, פרק ג' האמור אינו חוקתי, באשר יש בו פגיעה קשה בזכויות הקניין של העוסקים בענף פרי ההדר. בנוסף לכך, מצביעים העותרים על פגמים שונים, שנפלו לטענתם בהליך החקיקה של פרק ג' האמור. כסעד זמני, מבקשים העותרים כי ניתן צו ביניים המורה ליושב-ראש הכנסת להימנע מהבאת פרק ג' להצעת חוק ההסדרים בפני מליאת הכנסת לקריאות השנייה והשלישית. דין העתירה להידחות על הסף. בית-משפט זה פסק לא פעם, כי ככלל תימנע הרשות השופטת מהתערבות בהליך החקיקה כל עוד הוא נמשך, וכי הביקורת השיפוטית על דברי חקיקה עשויה להתקיים רק לאחר סיומם של הליכי החקיקה (ראו לדוגמה: בג"ץ 7116/97, 7150/97 יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' הכנסת ירושלים, דינים עליון (נג) 297; בג"ץ 4822/98 יוסף עזגד נ' הכנסת באמצעות היו"ר ח"כ דן תיכון, דינים עליון (נד) 650). אמנם ייתכן כי במקרים יוצאי דופן יתערב בית המשפט בהליך החקיקה אף בטרם הסתיים; אך המקרה שלפנינו אינו אחד ממקרים אלה. יפים לכאן דברי השופט ברק בבג"ץ 761/86 מוחמד מיערי נ' יושר-ראש הכנסת, פ"ד מב(4) 868, 876: רק במקרים יוצאי דופן ראוי הוא להקדים את ההתערבות לשלב שבו טרם נסתיים הליך החקיקה. המקרה שלפנינו אינו מקרה נדיר שכזה. מחד גיסא, לא נוצרות עובדות סופיות, שביקורת "מאוחרת" לא תוכל להתמודד עמן בצורה יעילה. מאידך גיסא, דחיית הביקורת מאפשרת לכנסת למצות את כל ביטוייה הפוליטיים בלא התערבות שיפוטית, תוך יצירת מציאות נורמטיבית שבה עשויה ההתערבות השיפוטית להיות מיותרת. במצב דברים זה עדיף תמיד לאפשר לגוף המחוקק לנהל את סדריו ללא התערבות שיפוטית. למותר להוסיף כי העתירה נגועה בשיהוי כבד. לטענת העותרים, נוסח הצעת החוק שעתיד להיות מובא היום לקריאה השנייה והשלישית בפני הכנסת שונה מנוסח הצעת החוק אשר הועבר בקריאה הראשונה. עובדה זו היתה ידועה לעותרים ביום 20.11.02. לטענתם, הם פנו למשרד האוצר בעניין הערותיהם לנוסח הצעת החוק ביום 5.12.02, וטרם קיבלו תשובה עד כה; אך אין בכך כדי להצדיק את בחירתם לפנות לבית המשפט רק היום, שעות ספורות לפני עריכת ההצבעה בכנסת במסגרת הקריאות השנייה והשלישית. גם בטעם זה די היה כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ב בטבת תשס"ג (17.12.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02107030_F01.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il