ישי גרסון נ. עו"ד יורם חגי חג'בי

פסק-דין בתיק רע"א 10693/05 בבית המשפט העליון רע"א 10693/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המבקש: ישי גרסון נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד יורם חגי חג'בי 2. עו"ד אריאל נעמה 3. רפאל לוי 4. אסתר לוי 5. צבי תובל 6. עופר גרליץ 7. רחל כהן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 10.10.05 בבש"א 9672/03 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' לבהר-שרון בשם המבקש: עו"ד ר' קרוגליאק בשם המשיבים: עו"ד י' חגבי חגי; עו"ד א' דיין פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. זו בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ר' לבהר שרון) בבקשה שתוארה על ידו כ"בקשה להבהרת החלטה", אם כי מדובר למעשה בבקשה לתיקון טעות, לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - החוק). אנו מחליטים לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. עושים אנו כן במותב תלתא בשל ספק האם דרך התקיפה הנכונה הינה רשות ערעור או ערעור. 2. ביום 4.6.02 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המבקש ו-39 נתבעים נוספים. בתביעה התבקש בית המשפט ליתן, בין היתר, סעד הצהרתי מסוים הנוגע לזכויות במקרקעין. התביעה התבססה על עילות שונות שאין צורך להיכנס לפרטיהן. חלק מהנתבעים הגישו בקשות לסילוק על הסף של התביעה כנגדם. אחת הבקשות הוגשה מטעם המבקש דנא ונתבעים נוספים. ביום 14.7.05 קיבל בית המשפט את הבקשה והורה כי התביעה נגד המבקשים בה תימחק על הסף. ביום 6.10.05 הגישו המשיבים בקשה "להבהרת החלטה/תיקון טעות" בה עתרו כי בית המשפט יבהיר שהמבקש אינו נכלל בין אלו שהתביעה כלפיהם נמחקה. ביום 10.10.05 נענה בית המשפט לבקשה וקבע כי ההתייחסות אל המבקש נשמטה בטעות וכי התביעה כנגדו תימשך. כנגד החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שלפנינו. המבקש מונה שלושה טעמים שבגינם הוא סבור כי החלטתו האחרונה של בית משפט קמא אינה יכולה לעמוד. הטעם האחד הוא שהטעות בה מדובר אינה נופלת לדלת אמותיו של סעיף 81 לחוק, באשר עסקינן בשינוי מהותי ולא בתיקון מן הסוג המנוי בסעיף. הטעם השני הוא שבקשת התיקון הוגשה לאחר המועד הקבוע לכך בחוק, היינו 21 ימים מיום מתן פסק הדין. הטעם השלישי הוא שבית המשפט המחוזי החליט בבקשת התיקון בלא ליתן אפשרות להשיב עליה. המשיבים בתשובתם תומכים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנוגע לטעמו האחרון של המבקש טוענים הם, כי על פי לשון סעיף 81 לחוק "רשאי" בית המשפט לשמוע את טענת הצדדים. רשאי במשמע - ולא חייב. 3. צודק המבקש בטענתו כי שגה בית משפט קמא משנתן החלטתו בלא שהונחה בפניו תשובה של המבקש. סעיף 81 לחוק אכן נוקט לשון "רשאי", אולם זהו אחד מאותם מקרים בהם "רשאי" הוא "חייב", בוודאי אם הכוונה היא לקבל את הבקשה (ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005) 355). ברי, כי טרם קבלת החלטה יש לשמוע את כל בעלי הדין שעלולים להיות מושפעים ממנה, ואין כל צורך להרחיב בדבר. הבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי הינה "בקשה בכתב", שחלה לגביה תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זאת, בין אם הבקשה תתואר כך ובין אם תתואר אחרת. מכאן, שחובה הייתה על בית המשפט לפעול על פי סדרי הטיעון שבתקנה 241, טרם שיחליט להיעתר לבקשה. 4. הערעור מתקבל איפוא והחלטתו של בית המשפט המחוזי מתבטלת. העניין יחזור לבית משפט קמא על מנת שיחליט בבקשה לאחר שיפעל על פי תקנה 241. ממילא שמורות למבקש טענותיו, לרבות זו בעניין האיחור בהגשת הבקשה. המשיבים יישאו באגרת הבקשה לרשות ערעור וכן בשכר טירחת עורך-דין בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, י"ח בשבט תשס"ו (16.2.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05106930_S04.docחכ'