פסק הדין המלא
החלטה בתיק בג"ץ 10692/03
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10692/03
בג"ץ 11002/03
בג"ץ 11003/03
בג"ץ 11492/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
העותרת בבג"ץ 10692/03:
פלסים חברה לפיתוח ובניין בע"מ
העותרת בבג"ץ 11002/03:
תימורים חברה לעבודות הנדסיות בע"מ
העותרת בבג"ץ 11003/03:
יוסי אברהמי עבודות הנדסה אזרחיות בע"מ
העותרת בבג"ץ 11492/03:
מי ערד חברה להנדסה, לפיתוח ולבניין בע"מ
נ ג ד
המשיבים בבג"ץ 10692/03:
1. אריאל שרון ראש ממשלת ישראל
2. ממשלת ישראל
3. אהוד אולמרט שר התעשייה המסחר והתעסוקה
4. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה - יחידת המסך מתן היתרי
5. אברהם פורז שר הפנים
6. משרד הפנים מינהל האוכלוסין היחידה לעובדים זרים
7. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה האגף לאכיפת חוקי עבודה
8. צחי הנגבי השר לבטחון פנים
9. המשרד לבטחון פנים מנהלת ההגירה
10. משטרת ישראל - המטה הארצי
המשיבים בבג"ץ 11002/03,
11003/03, 11492/03: 1. ממשלת ישראל
2. שר הפנים
3. שר התמ"ת
עתירות למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ט' בשבט תשס"ה
(19.1.05)
בשם העותרת בבג"ץ 10692/03:
עו"ד גדי שפסלס
בשם העותרות בבג"ץ 11002/03, 11003/03, 11492/03:
עו"ד חזי כהן
בשם המשיבים:
עו"ד דינה זילבר, עו"ד ענר הלמן
פסק-דין
השופט מ' חשין:
ושוב נדרשים אנו לעתירות שעניינן הבאתם של עובדים זרים לישראל. ארבע העתירות שלפנינו עניינן בארבע חברות בנייה המבקשות להביא עובדים זרים מחו"ל לישראל. כל אחת מארבע העותרות זכתה לקבל היתרים להעסקת עובדים זרים לשנת 2003, ומשלא עלה בידן לנצל אותה מיכסה בשנת 2003, עותרות הן כי נצווה את המשיבים ויאפשרו להן עתה - בשנת 2005 - למלא את מיכסת ההיתרים שלא ניצלו בשנת 2003. המדינה מתנגדת לעתירות בכל תוקף.
עתירות אלו עלו לפנינו בשנת 2004, אך אותה עת היו תלויות ועומדות לפני בית-המשפט שתי עתירות אחרות אשר אמורות היו להיות עתירות עקרוניות לעניין שינוי מדיניות הממשלה מנוהל של "שמיים פתוחים" לנוהל של "שמיים סגורים". ביני לביני ניתן פסק-הדין באותן עתירות (בג"ץ 3541/03 - דורי ובג"ץ 6755/03 - דניה סיבוס), ועתה שב עניינן של העותרות להכרעתנו.
קראנו את המסמכים הרבים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו השלמות טיעונים על-פה מפי באי-כוחן של העותרות. טענת העותרות היא כי זכאיות הן לנצל כיום, בשנת 2005, אותם היתרים שלא עלה בידיהן לנצל בשנת 2003, ועל טענה זו משיבה המדינה כי ביני לביני נשתנו הנסיבות מעיקרן: מדיניות הממשלה נשתנתה מקצה לקצה, ולעתיד לבוא לא עוד יבואו עובדים זרים ארצה אלא באמצעות חברות כוח-אדם. הסדר זה, כך מודיעה אותנו המדינה, אמור להיכנס לתוקף בעוד שלושה וחצי חודשים, ויהא זה נואל אם כיום, באמצע חודש ינואר, ייעשה מעשה העומד בסתירה למדיניות חדשה שתחילתה תהיה בעוד זמן כה קצר. יתר-על-כן: לא זו בלבד שלא יהיה זה ראוי כי היתרים שלא נוצלו בשנת 2003, יינתן היתר לנצלם בשנת 2005 - ולו על-פי אותה מדיניות - אלא שפנייתן של העותרות למדינה בבקשה כי יותן להן לנצל את היתרי 2003 שלא נוצלו על-ידן נעשתה בחודש דצמבר 2003, דהיינו, לקראת סופה של השנה. נוכח ההלכה כי היתרים הניתנים לשנה פלונית יש לנצלם באותה שנה וכי על-דרך העיקרון אין להעביר היתרים משנה לשנה, בוודאי אין מקום ליתן לאדם לנצל בשנת 2005 היתרים שלא ניצל בשנת 2003 ואשר הודעה על אי-ניצולם ניתנה למדינה רק לקראת סופה של שנת 2003.
נראים בעינינו טיעוני המדינה מטיעוני העותרות. הלכה מכבר היא, כי אין לו לאדם זכות מוקנית במדיניות ממשלה, וכי מוסמכת הממשלה לשנות מדיניותה מעת לעת על-פי צורכי השעה והמקום. בענייננו שלנו, אפילו אמרנו - ואכן אמרנו - כי היתה להן לעותרות זכות להביא עובדים זרים לישראל בשנת 2003, זכות זו נתפוגגה ונעלמה, ואין זה ראוי כי נורה את הממשלה שתיתן לעותרות לנצל אותה זכות בשנת 2005. לא מצאנו פגם במדיניות שקבעה הממשלה להבאתם של עובדים זרים מחו"ל, הוא הדין בהחלטתם של המשיבים שלא לאפשר לעותרות לנצל בשנת 2005 זכות משנת 2003. נוסיף עוד ונאמר כי ענייניהן של העותרות לפנינו נשתנה מעניינה של דניה סיבוס, ומכאן שאין ללמוד גזירה שווה מההכרעה בעניינה של דניה סיבוס לענייניהן של העותרות.
העתירות נדחות. כל אחת מן העותרות תשלם למשיבים שכר טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.
היום, ט' בשבט תשס"ה (19.1.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03106920_G07.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il