ויזקום טכנולוגיות בע"מ נ. טלירן 1993 בע"מ

החלטה בתיק רע"א 1069/11 בבית המשפט העליון רע"א 1069/11 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשת: ויזקום טכנולוגיות בע"מ נ ג ד המשיבה: טלירן 1993 בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 25342-11-10 מיום 30.1.11 שניתנה ע"י כב' השופטת ד' אבניאלי תאריך הישיבה: י"ד באדר ב' התשע"א (20.3.2011) בשם המבקשת: עו"ד דורון שטרן עו"ד אסף בנמלך בשם המשיבה: עו"ד שמואל גלינקא עו"ד ענבל רז פסק-דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי), בגדרה ניתנו סעדים זמניים שונים בהתאם לבקשת המשיבה. 2. המבקשת, חברת ויזקום טכנולוגיות בע"מ, הינה חברה ישראלית, אשר מניותיה נסחרות בבורסה בפרנקפורט. בין המבקשת למשיבה, חברת טלירן 1993 בע"מ, היו קשרים עסקיים שונים. כמו כן, החזיקה המשיבה ב-21.19% ממניות המבקשת. ביום 30.11.2009 חתמה המשיבה, יחד עם משקיעים נוספים (להלן - המשקיעים), על הסכם השקעה עם המבקשת, במסגרתו הוקצו למשיבה ולמשקיעים אגרות חוב הניתנות להמרה למניות, בתנאים מסוימים (להלן - ההסכם). במועד כלשהו פרץ סכסוך עסקי בין המבקשת למשיבה. בעקבות זאת, הגישה המבקשת ביום 13.6.2010 לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה כספית נגד המשיבה בסך 10 מיליון ש"ח. המשיבה הגישה מצידה תביעה שכנגד בסך 6 מיליון ש"ח. יצוין, כי בעלות הדין פתחו בהליך גישור אשר הסתיים בלא הצלחה. במועד מסוים נתברר למשיבה, כי המבקשת המירה למניות את אגרות החוב שהונפקו ליתר המשקיעים לפי ההסכם, בעוד שאגרות החוב שהוחזקו על ידה לא הומרו. כתוצאה מהמרה זו דוללו החזקותיה של המשיבה במבקשת ל-18.55%. לפיכך, פנתה המשיבה למבקשת בבקשה לברר מדוע בוצעה ההמרה. ביום 2.11.2010 הודיעה המבקשת למשיבה כי איגרות החוב שהוקצו לה בוטלו ועל כן לא ניתן לבצע את ההמרה. נוכח האמור, הגישה המשיבה ביום 11.11.2010 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה בדרך של המרצת פתיחה ובגדרה בקשה למתן סעדים זמניים שונים. יצוין, כי הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מכוח תניית שיפוט בהסכם. ביום 30.1.2011 נעתר בית המשפט המחוזי באופן חלקי לבקשה. בית המשפט קבע, כי ההצבעה באסיפה הכללית של המבקשת תיעשה בהתאם לשיעורי ההחזקות עובר להמרת אגרות החוב. כן נקבע, כי מועד המרת אגרות החוב הקבוע בהסכם יוארך עד להכרעה בתובענה. 3. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. ביום 20.3.2011 קיימתי דיון במעמד הצדדים בבקשה, בניסיון להביאם לפתרון מוסכם. למרבה הצער, לא הגיעו הצדדים להסכמה (למעט בעניין מסוים שיוזכר בהמשך), ועל כן יש להכריע בבקשת רשות הערעור. החלטתי לדון בבקשה רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. 4. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים מצאתי כי דינה של הבקשה להתקבל ככל שהדבר נוגע לסעד הזמני המורה על קיום ההצבעה באסיפה הכללית של המבקשת בהתאם למצב החזקות עובר להמרת אגרות החוב. מספר טעמים עומדים ביסוד החלטתי זו. ראשית, כאמור, המרת אגרות החוב של המשקיעים האחרים הינה בגדר מעשה עשוי בשלב זה. בהתחשב בכך שהמבקשת הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, קיים קושי ממשי ליתן סעד זמני המורה על הקפאת מצב ההחזקות בחברה נכון למועד מסוים. ניתן להניח כי חלק מהמניות שהוקצו המשקיעים לאחר ההמרה הועברו לצדדים אחרים שרכשו אותן במהלך המסחר בבורסה. אינני סבור כי טענותיה של המשיבה מצדיקות את הקפאת זכויות ההצבעה של אותם רוכשים. בפרט אמורים הדברים משהמשיבה לא צירפה את יתר המשקיעים כמשיבים לבקשה לסעד זמני. שנית, נראה כי הסעד הזמני המבוקש אינו משרת את הסעד הסופי שהתבקש על ידי המשיבה. בהמרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיבה מבקשת היא כי המבקשת תאפשר לה להמיר את אגרות החוב שהוקצו לה בהסכם למניות. היינו, טענת המשיבה היא כי הינה זכאית להחזיק במניות בשיעור דומה לשיעור שהיה ברשותה עובר להמרה. ואולם, המשיבה לא הצביעה על טעם המצדיק את הקפאת זכויות ההצבעה של יתר בעלי המניות עד שתוכרע התובענה. זאת, שכן המשיבה לא הצביעה על זכות מסוימת הנוגעת לשיעור ההחזקות שהיה ברשותה עובר לדילול (כדוגמת זכות למנות דירקטור), אשר נפגעה בשל הירידה בשיעור החזקותיה. נראה, כי בין כך ובין כך המשיבה היא בגדר מיעוט מקרב בעלי המניות. כלומר, הקפאת שיעור ההחזקות בחברה למצבן עובר להמרת אגרות החוב אינו משרת כל מטרה הקשורה לסעד הסופי הנתבע. טעמים אלה מובילים למסקנה כי יש לבטל את הסעד הזמני שניתן ביחס לזכויות ההצבעה בחברה. עם זאת, לא מצאתי מקום לשנות מההחלטה לפיה יוארך מועד ההמרה של אגרות החוב עד להכרעה בתובענה שהוגשה על ידי המשיבה. 5. טרם סיום יש להידרש לעניין נוסף. כפי שצוין, בין בעלות הדין בענייננו מתנהלים שני הליכים. האחד, תביעה ותביעה שכנגד בבית המשפט המחוזי מרכז; השני, תובענה בדרך של המרצת פתיחה שהגישה המשיבה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במהלך הדיון שנערך בפניי הסכימו הצדדים כי שני התיקים יידונו בבית משפט אחד, והותירו לשיקול דעת בית המשפט היכן יישמעו. נוכח הסכמת הצדדים, אני מורה כי התובענה שהוגשה על ידי המשיבה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ה"פ 25342-11-10) תועבר לבית המשפט המחוזי מרכז. יובהר, כי אין בהחלטה זו משום החלטה לעניין איחוד הדיון בשני ההליכים. לכל אחד מהצדדים שמורות טענותיו בהקשר זה. בית המשפט המחוזי מרכז הוא אשר ישמע את הטענות ויכריע האם לאחד את הדיון בתובענות. 6. סיכומם של דברים הוא כי ערעור המבקשת מתקבל באופן חלקי כך שהסעד הזמני הקובע כי ההצבעה באסיפה הכללית של המבקשת תתבצע בהתאם למצב ההחזקות עובר להמרת אגרות החוב מבוטל. הסעד הזמני בעניין הארכת מועד ההמרה של אגרות החוב לפי ההסכם יעמוד על כנו. ההליך שהוגש לבית המשפט המחוזי תל-אביב יועבר כאמור לבית המשפט המחוזי מרכז. נוכח התוצאה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ג באדר ב' התשע"א (29.03.2011). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11010690_S04.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il