אברהם אביבי נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1069/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1069/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: אברהם אביבי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב 3. קופת התגמולים של עובדי בנק לאומי לישראל בע"מ עתירה בשם העותר: עו"ד ספינרד אלכסנדר בשם המשיבים: עו"ד לוינבוק בנימין פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בפנינו עתירה להורות על ביטול פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את ערעורו של העותר. העותר, שנמנה עם עובדי בנק לאומי במשך ארבעים שנה ופרש לפנסיה מוקדמת זה מכבר, פנה למשיבה 3, קופת הגמל של עובדי הבנק (להלן: הקופה או קופת הגמל), סמוך לפרישתו, ועתר לקבלתה של גמלת נכות בשל מחלותיו, שלטענתו שללו ממנו את כושר העבודה. נוכח מחלוקת שנפלה בין שני הרופאים שחיוו-דעתם, לבקשת הקופה, באשר לכשירותו לעבוד, נשלח העותר לבדיקה אצל רופא שלישי, שקבע כי העותר כשיר לעבוד. בעקבות כך, דחה הוועד הפועל של קופת הגמל את הבקשה. ערעור שהוגש לחבר הנאמנים של הקופה נדחה אף הוא. נוכח האמור, עתר המבקש לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, ליתן צו הצהרתי כי הוא בלתי כשיר. בית-הדין דחה את התביעה, וציין כי אף שסעיף 45 לתקנון קופת הגמל קובע כי על-פי חוות-דעתם של שני רופאים תיקבע כשירותו של חבר, החלטותיהם של הוועד הפועל וחבר הנאמנים "ניתנו בתום לב, על-פי שיקול דעתם הסביר של מוסדות אלו... ובמסגרת סמכותם" (עמ' 7 לפסק-הדין). עוד נדחתה טענת העותר לפיה הקביעה בסעיף 45 כי החלטתו של חבר הנאמנים בערעור תהא סופית, הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד, הן מאחר שאין מדובר בחוזה מסוג זה, והן כיוון שהתנאי הינו סביר, הגיוני וענייני. עוד הדגיש בית-הדין, כי אין משמעותו של סעיף 45 כי החלטתו של חבר הנאמנים אינה נתונה לביקורת שיפוטית, אלא שזו מצומצמת למקרים של חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. 2. כאמור, ערעור שהגיש העותר לבית-הדין הארצי לעבודה, נדחה. נקבע, כי נוכח חילוקי הדעות בין שני המומחים, הייתה החלטתו של הוועד הפועל לבקש חוות-דעת מאת מומחה נוסף סבירה. בית-הדין הארצי ציין, כי אף עובר לקבלת חוות-הדעת השלישית, ובהינתן שתי חוות-הדעת הראשונות, היה ניתן לדחות את בקשתו של העותר. 3. מכאן העתירה שבפנינו. לטענת העותר, הקופה ממלאת תפקיד ציבורי חיוני כאפיק חסכון במשק, וככזו פעולותיה משפיעות על קהל רחב של שכירים ועצמאים. לטענתו, נפלה בפסק-הדין טעות גלויה, אותה הצדק דורש לתקן, והכוונה לכך שקופת הגמל חרגה מהאמור בתקנונה, לפיו לא היה מקום לשלוח את העותר לבדיקה על-ידי רופא שלישי. להשקפתו, אין כל משמעות לסבירותן של ההחלטות לגופן, נוכח מעמדו המחייב של התקנון כמסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של חברי הקופה. העותר שב וטוען, כי הקביעה בתקנון לפיה החלטת הנאמנים הינה סופית, מנוגדת לתקנת הציבור ומהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. 4. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל דעה כי דינה להידחות על הסף. בית-הדין לעבודה הוא הגוף האמון על משפט העבודה בישראל, ובית-המשפט הגבוה לצדק לא ישים עצמו בנעליו ויחליף את שיקול-דעתו בזה שלו. אכן, להלכה זו נקבעו חריגים, אולם אלה ייוחדו למקרים בהם נתגלתה חריגה מסמכות, נפלה בהכרעתו של בית-הדין טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה, או כאשר נמצא כי הדין פותח או יושם באורח שגוי (בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693; בג"צ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). העתירה שבפנינו אינה נמנית עם מקרים אלה, אדרבא, טענותיו של העותר נבחנו לפני ולפנים בידי שתי ערכאות קודמות, ולא מצאנו מקום או עילה לעסוק בהן בשלישית. העתירה נדחית. ניתן היום, י"ב באדר א' התשס"ח (18.02.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08010690_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il