פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 1069/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1069/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
דב סדן
נ ג ד
המשיבים:
1. אבישי בוקסנבוים
2. אלחנן יהודה קליין
3. לאדס בע"מ
4. מרס אחזקות בע"מ
5. משה אורלובסקי
6. גיורא לב
7. בנימין צבאח
8. איחוד ארגזי ישראל בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ה"פ 744/05 מיום 19.12.06 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שבח
תאריך הישיבה:
י"ט בטבת התשס"ט
(15.01.09)
בשם המערער:
עו"ד אבי שץ; עו"ד אפרת בוסני
בשם המשיבים:
עו"ד ישראל עזיאל; עו"ד ליה אנדל
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת י' שבח) דחה על הסף תובענה שהגיש המערער בשנת 2005 בה עתר, בעיקרו של דבר, לאכיפה של הסכם הכולל חיובים בעניין הקמתה של חברה מסוימת (להלן – הסכם המייסדים). התובענה נדחתה בשל מעשה בית דין. על כך הערעור.
2. הסכם המייסדים נעשה בחודש פברואר 1992 וצדדים לו היו המערער, המשיבים 2-1, המשיבים 7-5 וכן אנשים נוספים. בהסכם המייסדים הוסכם להקים חברה למטרה מסוימת, היא המשיבה 8. הסכם המייסדים כלל חיובים והתחייבויות שונות, בין השאר, כי מי שיחזיק ב-15 אחוזים ממניות החברה יהא רשאי למנות דירקטור. ההליך שהוגש לבית המשפט המחוזי לא היה ההליך הראשון בין בעלי הדין. הליך קודם הוגש בשנת 1999. אף אותו הליך הוגש על ידי המערער נגד שבעה מבין שמונת המשיבים בתובענה השנייה. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת א' חיות) דחה ביום 30.3.00 את אותה תובענה, בקובעו כי אין בכוחו של הסכם המייסדים לגבור על מסמכי היסוד של החברה. ערעור שהוגש לבית משפט זה (ע"א 3641/00) נדחה ביום 26.3.02.
3. המערער טען בערעורו הנוכחי כי לא היה מקום לדחות את התובענה השנייה על הסף בשל מעשה בית דין. דעתנו היא כי צדק בית המשפט בדחותו את הערעור וזאת לאור המשמעות הרחבה הניתנת למונח "עילה" ככל שמדובר במעשה בית דין (ראו, ע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617, 2625 (1963); ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 582 (1968)). המשמעות הקונקרטית של הדחייה היא שאין המערער יכול להסתמך על הסכם המייסדים על מנת לטעון כי זכאי הוא למנות דירקטור כמי שמחזיק 15 אחוזים מן המניות של החברה. בפנינו התעוררה השאלה האם רשאי המערער לבסס טענתו זו על הסכמה נפרדת לכך שבעל 15 אחוזים מן המניות ימנה דירקטור או על נוהג כזה שלפיו פעלו בעלי הדין במהלך השנים. עיון בתובענה השנייה שהגיש המערער מגלה רמזים לטענה בעניין הסכמה נפרדת או נוהג (סעיפים 13-11, 30, 32, 34 להמרצת הפתיחה). הטענה מופיעה בצורה חדה יותר בתשובה שהגיש המערער לבקשת המשיבים לסילוקה של התובענה השנייה על הסף מחמת מעשה בית דין (סעיפים 18-17). שם אף מדבר המערער על אפשרות של תיקון התובענה.
4. כאמור, נראה לנו כי הסילוק על הסף היה במקומו ככל שמדובר בניסיונו של המערער להסתמך על הסכם המייסדים. עם זאת, הואיל וסילוק על הסף של תובענה הינו סנקציה חריפה והואיל וכאשר עולה אפשרות תיקון ראוי להתיר התיקון במקרה מתאים (השוו, ע"א 716/75 בר-אור נ' בר-אור, פ"ד ל(2) 253, 256 (1976)), יש ללכת בדרך התיקון במקרה הנוכחי. כך יתאפשר למערער להציל את התובענה מפני סילוק מלא וזאת לעניין הטענה כי הייתה הסכמה נפרדת ומאוחרת להסכם המייסדים או נוהג באשר למינוי של דירקטור על ידי כל מי שהחזיק ב-15 אחוזים מהון המניות. טענת מעשה בית דין אינה משתרעת על עילה כאמור.
5. אי לכך, הערעור מתקבל בחלקו. ניתנת רשות למערער להגיש תובענה מתוקנת שתבוסס על טענה בדבר הסכמה נפרדת או נוהג כאמור. התובענה המתוקנת תוגש תוך 20 ימים מהמצאת פסק דין זה. למען הסר ספק יובהר כי המערער לא יוכל להעלות כל טענה שתתבסס על הסכם המייסדים. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כ' בטבת התשס"ט (16.1.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07010690_S05.doc אב
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il