פלוני נ. פלוני

החלטה בתיק בע"מ 10688/05 בבית המשפט העליון בע"מ 10688/05 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק ע"א 116/05 שניתנה ביום 9.10.05 על-ידי כבוד השופט נ' זלוצ'ובר בשם המבקשים: עו"ד אופיר בוכניק פסק-דין א. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בעיר (השופט אמוראי), בסכסוך שבין המבקשים והמשיב, אביה של המבקשת. הטענה העיקרית בערעור היא כי המבקש 1 הסכים (לטענתו ללא המבקשת 2) לפסק דין בסך 53,000 ₪ בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים, אך הפסיקתא ניתנה בסכום שלמעלה מ-259 אלף ₪; לפיכך ניתן - כנטען – סעד שמעבר לאשר נתבע. כבית המשפט המחוזי קבע כי על המבקשים להפקיד בהליך הערעור פיקדון בסך 7,000 ₪. בדיון (הפרוטוקול שצורף אינו קריא) הופחת הפיקדון על-ידי השופט זלוצ'ובר (החלטה מיום 6.9.05) ל- 5,000 ₪, להפקדה עד 6.10.05. ביום 11.10.05 הוגשה על-ידי המבקשים בקשה לעיון חוזר, ובה נתבקש פטור מתשלום הפיקדון בטענה של אי יכולת כלכלית, או לחלופין קביעת תשלומים חודשיים בסך 300 ₪ או הארכת מועד. ב. בית המשפט, בהחלטה מיום 9.10.05, דחה את הבקשה. נאמר כי הדיון הראשון ביום 6.9.05 נעשה לפנים משורת הדין, חרף איחור והעדר בקשה להארכת מועד כראוי, והבקשה לעיון חוזר הוגשה אף היא באיחור, בלא בקשת הארכת מועד ובלא תצהיר, ולכן נדחתה – ועמה נדחה הערעור. ג. הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 16.11.05, ועיקר הנטען בה מכוון נגד פסק דינו של בית משפט השלום נשוא הערעור בבית המשפט המחוזי; נטען כי סיכויי הערעור גבוהים. עוד נאמר, כי מצבם הכלכלי של המבקשים קשה ביותר, שניהם אינם עובדים ומתפרנסים מדמי אבטלה שמקבלת המבקשת 2 (4,700 ₪), ולהם יותר מ-40 תיקי הוצאה לפועל בסכום מילוני שקלים, ואף הוכרזו על-ידי ראש ההוצאה לפועל בבאר שבע ב-26.9.05 (תוך התקופה שנקבעה להפקדת הפיקדון) כחייבים מוגבלים באמצעים. על אלה הוגש תצהיר במסגרת הבקשה לפטור מערבון בהליך הנוכחי, כעולה מתיק הרשמים בבית משפט זה. ד. אוסיף כי הרשמת ליבוביץ בבית משפט זה, בהחלטה מיום 15.12.05, לאחר שעיינה בתגובת המשיב לעניין הערבון, פטרה את המבקשים מערבון בהליך דנא, בציינה כי המשיב לא כפר בתגובתו לעניין זה במצבם הכלכלי של המבקשים. לפיכך סברה, "כי מן הראוי למנוע 'מעגל קסמים' אשר בעטיו תחסם דרכם של המבקשים לערכאת ערעור מאותו טעם בדיוק, אשר מנע מהם להפקיד ערבון במועד". ה. התבקשה תגובת המשיב לבקשה לרשות ערעור; נעשתה מסירה, אך תגובה לא באה. ו. בנסיבות החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור (תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) ולקבלו במובן הבא: נראה לי, מבלי לקבוע כל מסמרות, כי ראוי לאפשר לערעור המבקשים להישמע; ועוד, על מצבם הכלכלי אין חולק. ואולם, למשיב עלולות להיגרם הוצאות משפטיות בהקשר לערעור, אם יידחה, ולכן סבורני כי אין מקום לפטור מעירבון-פיקדון אלא ראוי לקבל את עתירת המבקשים כך שיופחת הפיקדון במידה מסוימת וישולם בתשלומים חודשיים. אני מעמיד את הפיקדון על סך 3,600 ₪, שישולם בתשלומים חודשיים של 300 ₪ כל אחד, ב-5 בכל חודש החל מיום 5.3.06. פיגור בתשלום כלשהו עלול להביא לדחיית הערעור שוב על-ידי בית משפט קמא. הערעור בבית משפט זה מתקבל איפוא כך שפסק דינו של בית המשפט קמא הדוחה את ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בגין הערבון ייבטל, והערעור בבית המשפט קמא יישמע, בכפוף לפיקדון כאמור. איני עושה צו להוצאות בהליך דנא. ניתנה היום, כ"ח בשבט תשס"ו (26.2.06). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05106880_T05.docמפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il