נורה אבו בלאל נ. השר לבטחון פנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 10684/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10684/03 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. נורה אבו בלאל 2. נאדר עופי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים 2. שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד רענן כרמון בשם המשיבים: עו"ד מיכל צוק פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: עניינה של העתירה שבפנינו בדחייתה של בקשת איחוד משפחות, אשר הוגשה על ידי העותרת 1, אזרחית ישראלית, שביקשה מעמד בישראל לבעלה, העותר 2, אשר הינו תושב הרשות הפלסטינית. 1. העותרים נישאו זה לזו ביום 8.8.02. לטענת העותרים, במהלך חודש ספטמבר 2002 ניסו להגיש בקשה לאיחוד משפחות, אולם בקשתם זו נדחתה מייד, נוכח החלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.02, אשר הקפיאה את הטיפול בבקשות איחוד משפחות, בהן בן-הזוג הזר הינו תושב הרשות הפלסטינית (להלן: החלטת הממשלה). כנגד החלטת הממשלה האמורה הוגשו שתי עתירות, אשר תקפו את חוקיותה של ההחלטה (בג"ץ 4022/02, 4608/02 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הפנים (טרם פורסם)). ביום 6.8.03 התקבל בכנסת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק או חוק האזרחות). החוק עיגן את עיקריה של החלטת הממשלה בקובעו כי ככלל, לא יינתן לתושב האזור מעמד של אזרחות, רישיון לישיבה או היתר לשהייה בישראל, אולם זאת בכפוף למספר חריגים אשר קבועים בחוק, בנוסחו כיום. לטענת העותרים, ניסיונות נוספים מטעמם להירשם במשרד הפנים נדחו נוכח כניסתו לתוקף של חוק זה. כנגד חוקתיותו של החוק הוגשו לבית משפט זה מספר עתירות (בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם)). 2. ביום 4.12.03 הוגשה העתירה שבפנינו. בעתירתם טענו העותרים כי החלטת הממשלה, אשר היתה בתוקף בעת שהוגשה בקשתם לאיחוד משפחות, היתה משוללת חוקיות, ומשכך זכאית היתה העותרת באותה עת, ועד לכניסתו לתוקף של חוק האזרחות, להגיש בקשה לאיחוד משפחות ולזכות בטיפול לבקשתה זו. כן העלו העותרים טענות כנגד חוקתיותו של חוק האזרחות, וכנגד החלתו באופן רטרואקטיבי על עניינם של העותרים. העותרים הוסיפו וטענו כי בעת שנישאו זה לזו, הסתמכו הם על האמור בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, אשר היה בתוקף אותה עת, ואשר התיר לעותרת להינשא לנתין זר ובלבד שהינו נטול עבר פלילי וביטחוני. ביום 26.2.04 הוחלט להשהות את הטיפול בעתירה שבפנינו עד למתן פסק הדין בעתירות העקרוניות אשר הוגשו כנגד חוקתיותו של חוק האזרחות. 3. ביום 14.5.06 ניתן פסק הדין בבג"ץ 7052/03 הנ"ל, אשר דחה ברוב דעות את העתירות כנגד חוקתיות חוק האזרחות. עקב מתן פסק דין זה ביקש הנשיא ברק כי הצדדים יגישו את עמדותיהם המעודכנות לעתירה. בתגובתם הבהירו המשיבים כי בירור שנערך עם לשכת משרד הפנים בבאר שבע העלה, כי העותרת כלל לא הגישה בקשה לאיחוד משפחות בטרם הוגשה העתירה. המשיבים הוסיפו כי מאחר שהעותרים נישאו לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, הרי שאף לו היו מגישים בקשה לאיחוד משפחות, היתה בקשתם מסורבת נוכח המצב המשפטי אשר שרר לאחר כניסתה לתוקף של החלטת הממשלה, אשר עוגנה מאז בחוק האזרחות. המשיבים טענו כי משקבע בית המשפט העליון כי החוק עומד בתוקפו, ומאחר שהעותר אינו נכנס בגדר החריגים אשר נקבעו בחוק, דין העתירה להידחות על הסף. העותרים, לעומתם, טענו כי אין מקום למחוק את עתירתם, וזאת משתי סיבות. ראשית, לגישתם, אין מקום להרחיק את העותר מישראל על סמך הוראת שעה, אשר מטבעה הינה זמנית וארעית, ויכולה היא להתבטל בכל רגע. שנית, העותרים גרסו כי עתירותיהם תקפו את החלטת הממשלה, אשר קדמה לחוק, ולפיכך אין מקום לדחות את עתירתם בטרם יינתן פסק הדין בעתירות העקרוניות אשר תקפו את חוקיות החלטת הממשלה. 4. ביום 11.1.07 ניתן פסק הדין בבג"ץ 4022/02, במסגרתו נדחו העתירות כנגד חוקיות החלטת הממשלה. בית המשפט קבע כי הצורך להכריע בשאלת תוקפה של החלטת הממשלה התייתר, מאחר שחוק האזרחות מתפרש אף על תקופת חלותה של החלטה זו. בפסק הדין נקבע כי מאחר שהוראות המעבר, הקבועות בסעיף 4 לחוק, מסדירות את עניינו של מי שהגיש בקשה לאיחוד משפחות לפני כניסתה של החלטת הממשלה לתוקף, ופשיטא כי החוק מסדיר את עניינו של מי שהגיש בקשה לאחר כניסתו של החוק לתוקף, הרי שהפרשנות היחידה המתקבלת על הדעת, ואשר תואמת את תכלית החוק, הינה שהוראות החוק חלות במישרין אף על מי שהגיש את בקשתו לאיחוד משפחות לאחר מתן החלטת הממשלה ולפני כניסתו של החוק לתוקף (להלן: תקופת הביניים). עקב מתן פסק הדין בעניין חוקיות החלטת הממשלה, התבקשו שוב הצדדים להודיע את עמדותיהם ביחס לעתירה. המשיבים ציינו בהודעתם כי בדיקה עדכנית מול משרד הפנים העלתה כי העותרים הגישו במהלך שנת 2004 בקשה לאיחוד משפחות, וזו נדחתה בהתאם להוראות חוק האזרחות. המשיבים טענו כי נוכח המצב המשפטי השורר מאז כניסתו לתוקף של חוק האזרחות, ומשנקבע כי חוק האזרחות חל אף על בקשות לאיחוד משפחות שהוגשו בתקופה שבין החלטת הממשלה לבין כניסת החוק לתוקף, דין העתירה להידחות. העותרים, לעומתם, גרסו כי יש מקום להמשיך ולדון בעתירתם. העותרים הדגישו כי הם עומדים על טענתם כי אין לייחס לחוק האזרחות תחולה רטרואקטיבית, ומשכך יש לדון בבקשות לאיחוד משפחות, אשר הוגשו בטרם כניסתו של חוק זה לתוקף, על פי החוק שהיה אז בתוקף, היינו חוק האזרחות, התשי"ב-1952. כן טענו העותרים כי החלטת הממשלה היתה בגדר הצהרת כוונות בלבד, ואין להתייחס אליה כאל מעשה חקיקה. 5. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות. כפי שהובהר לעיל, אף על פי שהעתירה שלפנינו תוקפת את החלטת הממשלה, בירורם של המשיבים העלה כי בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה רק בשנת 2004, לאחר הגשת העתירה ולאחר שנחקק חוק האזרחות. תוקפו של חוק האזרחות נבחן כבר על-ידי בית משפט זה במסגרת בג"ץ 7052/03 הנ"ל, ונקבע כי החוק הינו חוקתי. בנסיבות אלה, דחיית בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות היתה כדין. ממילא, העותרים אינם מעלים בעתירתם טענות בעניין בקשה זו, אלא טענותיהם נוגעות לבקשה אשר הוגשה, לגירסתם, לאחר מתן החלטת הממשלה ובטרם חקיקתו של חוק האזרחות. כאמור, על פי רישומי המשיבים, בקשה זו לא הוגשה כלל. אף אם נניח כי אכן הוגשה בקשה כאמור, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. בבג"ץ 4022/02 הנ"ל קבענו כבר כי על פי לשונו ותכליתו של חוק האזרחות, הוראותיו של החוק חלות במישרין על בקשות איחוד משפחות אשר הוגשו בתקופת הביניים. משכך נקבע, אין מקום לטענת העותרים כי חוק האזרחות אינו חל על עניינם, טענה אשר כבר נדונה ונדחתה בפסק הדין האמור (ראו בג"ץ 10001/03 סבית נ' השר לביטחון פנים (טרם פורסם)). על פי המצב המשפטי אשר חל כיום, הדרך לקבלת בקשה לאיחוד משפחות הינה רק בהתאם להוראותיו של חוק האזרחות והחריגים הקבועים בו. זהו המצב אף במקום בו הבקשה הוגשה עובר לכניסתו של החוק לתוקף, אולם לאחר מתן החלטת הממשלה. ככל שישתנה המצב המשפטי, יוכלו העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, ובקשה זו תיבחן לגופה. כמו כן, רשאים העותרים, ככל שימצאו לנכון, להגיש לשר הפנים בקשה מטעמים הומניטאריים מיוחדים, בהתאם לסעיף 3א1 לחוק. אשר על כן, העתירה נדחית. ה נ ש י א ה השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק-דינה של הנשיאה ד' ביניש. ניתן היום, י"א בסיון התשס"ז (28.05.2007). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03106840_N09.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il