גבריאל דודסון נ. עמותה " מוסדות המרכז לתורה ישראל "

פסק-דין בתיק ע"א 10672/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 10672/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: גבריאל דודסון נ ג ד המשיבה: עמותה "מוסדות המרכז לתורה ישראל" ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט א' שדה) מיום 10.12.2008 לפיה דחה את בקשת המערער לפסול עצמו מלדון בת"א 7500-11-08 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט א' שדה) מיום 10.12.2008, לפיה דחה את בקשת המערער לפסול עצמו מלדון בת"א 7500-11-08. 1. המשיבה הגישה תביעה במסגרתה ביקשה לפנות את המערער ממקלט המצוי בבית כנסת שלה. המערער, שאינו מיוצג, ביקש לפסול את בית המשפט בשל אופן ניהול ההליך על ידו. 2. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי הבקשה הוגשה באיחור, יום לאחר המועד שנקבע להגשת סיכומים מטעם המערער, אשר נקבע לבקשת המערער. טעם נוסף לדחיית הבקשה היה העדר עילת פסילה. בית המשפט קבע כי הבקשה שהגיש המערער מסורבלת מאוד וקיים קושי לדלות ממנה את העילות לכאורה שיכולות לבסס פסילתו. בית המשפט הוסיף כי התנהלות המערער בתיק בעייתית מאוד ואילו התייחסות בית המשפט אליו סלחנית מאוד, כאשר מנגד, המשיבה דורשת קבלת פסק הדין ופינויו של המערער מהמקלט לאלתר. לגופן של הטענות בדבר אופן ניהול ההליך, פירט בית המשפט את השתלשלות האירועים בתיק, החל ממתן החלטה בסעד הזמני ביום 16.11.2008, עובר לדיון הארוך שהתקיים בפניו ביום 18.11.2008 ובסיומו נקבעו המועדים להגשת סיכומים, והחלטותיו להאריך את המועד להגשת סיכומים, האחרונה בהן ביום 4.12.2008 בה איפשר בית המשפט למערער להגיש סיכומים עד יום 9.12.2008. הסיכומים לא הוגשו אלא בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי המערער התייצב כמעט כל יום בבית המשפט, דפק בדלת לשכתו ונכנס לאולמו אך לא גורש, הוסיף כי שמע את דבריו של המערער בגלל המצוקה ששידר, אישיותו והעדר הייצוג ואף הסביר לו, לבקשתו, כי עליו להצביע על זכות שבדין לגור בבית הכנסת ובמקלט בפרט. בית המשפט דחה את ניסיונותיו של המערער למסור בקשות בלא שיוקלדו וייסרקו וכן את ניסיונו של המערער לדבר על אנשי המשיבה ויושרם. בית המשפט סיכם כי ניתנו למערער 23 ימים להגשת סיכומיו וכי מדובר בעניין דחוף המצריך הכרעה מיידית כדי לשמור על בטחון הצדדים ועל הסדר הציבורי. בית המשפט קבע עוד כי לא החליט שהמערער יפונה מן המקלט או כי גורלו נחרץ ולכן אין חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. בית המשפט הוסיף כי ניהול ההליך וקציבת זמנים ואף שאלה לגיטימית שהעלה לגבי חזית ההגנה אינם בגדר הבעת דעה. בית המשפט ציין כי אף לא חסך ביקורת מהמשיבה. בשולי הדברים הוסיף בית המשפט כי בעת כתיבת ההחלטה בבקשת הפסלות הוגשה לפניו בקשה נוספת של המערער לתת לו ארכה נוספת להגשת הסיכומים שעורך הדין מטעמו שוקד על הכנתם. בית המשפט קבע כי בקשה זו סותרת את בקשת הפסלות וכי לא ניתן לבקש דבר והיפוכו בתיק. מכל מקום, נתן בית המשפט ארכה כאמור, ודחה את בקשת הפסלות בקובעו כי פסק הדין יינתן לגופו של עניין. מכאן הערעור שלפניי. 3. המערער טוען בערעורו כי לא ניתנה לו אפשרות לחקור את המצהיר מטעם המשיבה כראוי וכי הפרוטוקול אינו משקף את כל מה שנאמר בדיון. לטענתו, החלטת בית המשפט כי בכל מקרה יפונה במערער מהמקלט ביום 14.12.2008 מוכיחה כי דעתו של בית המשפט התגבשה וכי יש חשש ממשי למשוא פנים ביחס לתוצאות ההליך. לטענת המערער הוא מופלה לרעה בהחלטות בית המשפט וכי ניתן ללמוד מהן על משוא הפנים של בית המשפט. 4. דין הערעור להידחות. מהשתלשלות ההליכים וכן מהחלטותיו של בית המשפט עולה כי בית המשפט בא לקראת המערער, שלא היה מיוצג עד עתה, והעניק לו ארכות רבות להגשת סיכומים בתיק, חרף הצורך לסיים את ההליך במהרה. שלא כפי שטען המערער, בית המשפט לא קבע כי יפונה בכל מקרה בתאריך שנקב, אלא קבע כי אם היה נותן פסק דין ביום 4.12.2008, היה מורה על פינויו של המערער במועד מאוחר יותר כדי לאפשר לו להתארגן. כאמור, משניתנה באותה החלטה ארכה להגשת סיכומים מטעם המערער, אין מדובר בהחלטה בדבר פינוי המערער הלכה למעשה, או בהבעת עמדה כביכול, בנוגע לתוצאות ההליך. זאת ועוד. טרונייתו של המערער בדבר אופן ניהול ההליך, לרבות הדיון שהתקיים, אינן אלא השגות אשר מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות. אף טענותיו של המערער בכל הנוגע לדברים שלא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון, דינן להידחות שעה שהיה עליו להגיש בקשה לתיקונו והוא חדל מלעשות כן (ע"א 1964/09 עבט נאוגרקר נ' סוגת 1967 בע"מ (לא פורסם, 22.3.2009)). אציין כי הגשת הסיכומים בפועל על ידי המערער, כמובהר בהחלטת בית המשפט קמא מיום 11.12.2008, כמעט בד בבד עם בקשת הפסלות היא בבחינת תרתי דסתרי בהתנהלות המערער ויש להניח כי פעל כאמור רק בשל כך שלא היה מיוצג קודם לכן. די בכך כדי לדחות את הערעור, באשר יש בהגשת הסיכומים משום הסכמה, הלכה למעשה, להמשך קיום ההליכים בפני המותב הנוכחי. יובהר, כי לא מצאתי בהתנהלות בית המשפט או בהחלטותיו משום עילה לפסילתו ואף לא כל חשש ממשי למשוא פנים ביחס לתוצאות ההליך. הארכות המועד שהעניק למערער להגשת סיכומיו ואורך הרוח שנהג בו נועדו לאפשר לו לבסס את זכותו להחזיק במקלט, בטרם יוכרע ההליך. כאמור, עם הסדרת ייצוגו של המערער והגשת הסיכומים, מן הראוי לסיים את ההליך לגופו. מובן כי אם פסק הדין לא ישביע את רצונו של המערער, רשאי הוא לערער עליו בדרכים המקובלות. הערעור נדחה ללא צו להוצאות. בהתאם לתוצאת פסק הדין אין מקום להיענות ל"בקשה הדחופה ביותר להפסקת הדיון" שהגיש המערער. ניתן היום, י' בסיון התשס"ט (2.6.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08106720_N08.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il