ראיד עאמר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1066/98 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ד' דורנר המערער: ראיד בן נסים עאמר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.12.97 בתיק ת.פ. 138/95 שניתן על ידי כבוד השופט י' קליינברגר תאריך הישיבה: כ"ג בניסן תשנ"ח (19.4.1998) בשם המערער: עו"ד וקים סלים בשם המשיב: עו"ד נעמי גרנות פסק-דין המערער הורשע בעבירה של גרימת מוות בהתרשלות, נהיגה במהירות מעל למותר, נהיגה במהירות בלתי סבירה בהתאם לנסיבות ואי האטה לפי צומת. בגין עבירות אלה, נדון המערער לשישה חדשים מאסר לריצוי בעבודות שירות לעשרים וארבעה חודשים מאסר על תנאי, לקנס בסך 15,000 ש"ח ולפסילה מלקבל רשיון נהיגה למשך 12 שנים. כן הועמד המערער בפיקוח קצין מבחן למשך שנה. הערעור הוא על גובה העונש, והמערער צמצמו היום לעניין הקנס והפסילה. לא מצאנו עילה להתערב בשיעור הקנס שהוטל על המערער. עם זאת, בהסכמת ב"כ התביעה, נדחה תשלום יתרת הקנס, אשר טרם שולמה עד כה, עד לשבוע לאחר תום ריצוי עונש המאסר. באשר לעונש הפסילה, נראה לנו שיש להקל במידה מסוימת עם המערער. נזכיר בקשר לכך את העובדות הבאות: למערער אין הרשעות קודמות בעבירות תנועה; הוא עצמו נפגע קשות בתאונה ונותר נכה לצמיתות בשיעור 28%; קורבן התאונה הינה חברתו של המערער; ולצרכי עבודתו כעובד סוציאלי במתנ"ס המערער זקוק ויזדקק לרכב. בנסיבות אלה, נראה שעונש הפסילה ההולם, יהיה למשך שמונה שנים במקום שתיים עשרה שנים, ובמובן זה מתקבל הערעור כל יתר חלקי גזר הדין ישארו בעינם. ניתן היום כ"ד בניסן תשנ"ח (20.4.1998). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98010660.H01