פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

עע"מ 1063/10

עצאם מחמוד עבדאללה חמדאן נ. שר הפנים

ערעור על דחיית עתירה למתן אישור כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי דחוף.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 16/11/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק עע"מ — ערעור עתירה מינהלית.
מספר התיק 1063/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה כניסה לישראל לטיפול רפואי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על דחיית עתירה למתן אישור כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי דחוף.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

עע"מ 1063/10

עצאם מחמוד עבדאללה חמדאן נ. שר הפנים

ערעור על דחיית עתירה למתן אישור כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי דחוף.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

המערער, תושב עזה, עתר נגד סירוב המדינה לאפשר לו להיכנס לישראל לצורך טיפול רפואי. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו בשל חשש כי מטרתו האמיתית היא השתקעות באיו"ש. בערעור לבית המשפט העליון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המערער יורשה להיכנס לטיפול רפואי בכפוף להתחייבותו לחזור לעזה. המערער נכנס לישראל, קיבל טיפול פיזיותרפי (ולא ניתוח כפי שנטען), אך לא חזר לעזה במועד. לאחר שהדיון בערעור התייתר, נותרה לדיון שאלת ההוצאות. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שהסעד ניתן לפנים משורת הדין ולא הוכח פגם בפסק הדין המקורי, ומאחר שהמערער לא עמד בהתחייבותו, אין מקום לפסוק הוצאות לטובתו.

סוג הליך ערעור עתירה מינהלית (עע"מ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עצאם מחמוד עבדאללה חמדאן

נתבעים

  • שר הפנים
  • אלוף פיקוד הדרום
  • שירות הביטחון הכללי
  • מתאם פעולות הממשלה בשטחים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער זקוק לטיפול רפואי דחוף שאינו זמין ברצועת עזה.
  • הגשת העתירה והערעור היו מוצדקים והובילו לקבלת הסעד המבוקש.
  • יש לפסוק הוצאות משפט לטובת המערער.
טיעוני ההגנה
  • הסכמת המשיבים לכניסת המערער ניתנה לפנים משורת הדין ובהמלצת בית המשפט.
  • המערער לא עמד בהתחייבותו לשוב לרצועת עזה לאחר הטיפול.
  • קיים פער בין הטיפול הרפואי שנטען כי נדרש לבין הטיפול שניתן בפועל.
  • החשש המקורי של המשיבים כי המערער מבקש להשתקע באיו"ש התממש.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער נזקק לניתוח דחוף או לטיפול פיזיותרפי בלבד.
  • האם אי-חזרתו של המערער לרצועת עזה נבעה ממעצר על ידי המשטרה הפלסטינית או מרצון להשתקע באיו"ש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכמת הצדדים למתן אישור כניסה זמני לפנים משורת הדין.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערער בדבר מעצרו על ידי המשטרה הפלסטינית (לא הומצא תיעוד).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עת"מ 462/09
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

תגיות נושא

  • כניסה לישראל
  • טיפול רפואי
  • הוצאות משפט
  • תושבי עזה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק עע"ם 1063/10 בבית המשפט העליון עע"ם 1063/10 בפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: עצאם מחמוד עבדאללה חמדאן נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. אלוף פיקוד הדרום 3. שירות הביטחון הכללי 4. מתאם פעולות הממשלה בשטחים ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהלים, בעת"מ 462/09, מיום 21.1.10, שניתן על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי; בקשה לפסיקת הוצאות בהליך בשם המערער: עו"ד ת' פלדמן בשם המשיבים: עו"ד ר' שויקה פסק-דין 1. עניינו של הערעור בפסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי) מיום 21.1.10, שבגדרו נדחתה עתירת המערער, פלסטיני תושב רצועת עזה, לאפשר את כניסתו לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי. 2. לפי הנטען, המערער סובל מזה שנתיים מכאבי גב הנובעים מבליטת דיסק בחוליות הצוואר, המפעילה לחץ על שורשי העצבים. בהסתמך על חוות דעת רפואית שהוגשה לבית המשפט קמא, נטען כי נדרשת התערבות כירורגית דחופה על-מנת למנוע נזק בלתי הפיך למערער. ניתוח מסוג זה אינו ניתן לביצוע ברצועת עזה, ולכן פנה המערער למשיבים בבקשה לקבל אישור כניסה לישראל לשם קבלת טיפול רפואי בבית חולים סנט ג'וזף בירושלים. לאחר שבקשתו נדחתה, עתר הוא לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה, בקובעו כי למערער אין זכות מוקנית להיכנס לתחומי המדינה, ומדובר בעניין המסור לשיקול דעתו של הגורם המוסמך. המשיבים, כך נפסק, הניחו בפני בית המשפט תשתית ראייתית איתנה המעידה על כך שכוונתו העיקרית של המערער בהגשת הבקשה הינה להשתקע באיו"ש על-מנת להתאחד עם אשתו וארבעת ילדיהם המתגוררים שם. 3. בעקבות דיון מקדמי בערעור שנערך לפניי ביום 2.3.10, הסכימו המשיבים, בהמלצת בית המשפט ולפנים משורת הדין, לאפשר למערער להיכנס לישראל לצורך קבלת הטיפול הרפואי, בכפוף לחתימתו של זה על התחייבות לשוב לרצועת עזה עם תום הטיפול. המערער אכן נכנס לישראל ביום 25.3.10, וטופל בבית החולים סנט ג'וזף בירושלים. לאחר שהמערער עבר בדיקות, ומבלי שבוצע הליך כירורגי כלשהו, הוא הופנה לטיפול פיזיותראפי לפרק זמן של שלושים ימים בבית החולים אבו ראיה שברמאללה. ככל שעולה מהודעות הצדדים, עד ליום מתן פסק דין זה, טרם שב המערער לרצועת עזה כפי שהתחייב. 4. הדיון בערעור התייתר. אולם המערער אינו אומר די, ומבקש עתה כי בית המשפט יפסוק הוצאות לחובת המשיבים. לשיטתו, הן הגשת העתירה המינהלית, הן הגשת הערעור, היו הליכים משפטיים מוצדקים שהביאו להשגת הסעד המבוקש. המשיבים, מצידם, מציינים כי הסכמתם למתן הסעד המבוקש היתה לפנים משורת הדין ובהמלצת בית המשפט. בנוסף, הם מביעים את חששם כי המערער ניצל את נכונותם לאפשר להיכנס לישראל באופן חד-פעמי לשם קבלת טיפול רפואי, על-מנת להשתקע באיו"ש עם בני משפחתו. המערער, כך נטען, לא עמד בהתחייבותו ולא חזר לרצועת עזה עם תום הטיפול הרפואי שקיבל. בכך התממש, הלכה למעשה, החשש שעמד ביסוד סירובם המקורי להיעתר לבקשתו. עוד מצביעים המשיבים על הפער בין מצבו הרפואי של המערער כפי שנטען בפני הגורם המוסמך ובפני בית משפט זה, ובין הטיפול הרפואי שניתן לו בסופו של יום, שלא כלל התערבות כירורגית. המשיבים אף דורשים כי המערער יחויב בהוצאות משפט בגין הגשת בקשה זו. בתשובתו, חולק המערער על הטיעונים המועלים מטעם המשיבים בשלב זה, שלשיטתו, אינם עולים בקנה אחד עם הסכמתם למתן הסעד המבוקש. בנפרד מכך מסתייג הוא מהבקשה כי התנהלותו לאחר מתן הסעד המבוקש תילקח בחשבון לשאלת פסיקת ההוצאות בהליך. גם לגופם של דברים טוען המערער כי לא נפל פגם בהתנהלותו עובר לקבלת הסעד המבוקש ולאחריה. לדבריו, לאחר הטיפול הפיזיותרפי שקיבל בבית החולים ברמאללה, הוא נעצר על-ידי המשטרה הפלסטינית בשל אי תשלום מזונות לאשתו ולילדיו, ובשל כך טרם התאפשר לו לעמוד בהתחייבותו ולשוב לרצועת עזה. 5. הסכמת המשיבים ליתן למערער אישור כניסה, ניתנה – בהמלצת בית המשפט ובהסכמת הצדדים – לפנים משורת הדין. משלא נשמע הערעור לגופו, אין בהמלצה ובהיעתרות לה כדי ללמד על כך שנפל פגם כלשהוא בפסק הדין קמא. יתרה מכך, ניתן אף לטעון כי הנתונים שאותם אנו למדים בדיעבד מחזקים את הערכת בית המשפט המחוזי בפסק דינו. בהקשר זה יש לציין, בין היתר, את חוסר ההתאמה בין האופן שבו תואר מצבו הרפואי עובר לכניסתו לישראל ובין הטיפול הרפואי שניתן לו בפועל, כמו גם את העובדה שהמערער טרם שב לרצועת עזה כפי שהתחייב (לא הומצא כל תיעוד המאשר את דברו מעצרו על-ידי המשטרה הפלסטינית, כפי שטען). מכל מקום, משלא התבררו הדברים בדיון לגופו של ערעור, אינני רואה לקבוע בהם מסמרות. בנסיבות אלה, אף לא ראיתי לעשות צו להוצאות. סוף דבר – הערעור יימחק ללא צו להוצאות. ניתן היום, ט' בכסלו התשע"א (16.11.10). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10010630_M18.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il