פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10629/02

יעקב כרמי נ. המחלקה לשירותים מיוחדים-המוסד לביטוח לאומי ירוש

העותר ביקש להורות למשיב להמציא לו העתקים מכל המסמכים בתיקו האישי הנוגעים לתביעתו לקצבת שירותים מיוחדים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 05/11/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10629/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה קבלת מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשיב להמציא לו העתקים מכל המסמכים בתיקו האישי הנוגעים לתביעתו לקצבת שירותים מיוחדים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10629/02

יעקב כרמי נ. המחלקה לשירותים מיוחדים-המוסד לביטוח לאומי ירוש

העותר ביקש להורות למשיב להמציא לו העתקים מכל המסמכים בתיקו האישי הנוגעים לתביעתו לקצבת שירותים מיוחדים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מסמכים מתיקו האישי לצורך תביעה לקצבת שירותים מיוחדים. לאחר שלא קיבל מענה הולם, הגיש עתירה לבג"ץ. במהלך ההליך, המשיב העביר חלק מהמסמכים אך התנהלותו הייתה לקויה, איטית ולא שירותית, מה שאילץ את בית המשפט להתערב מספר פעמים. בסופו של דבר, לאחר שהועברו המסמכים שניתן היה לאתר, העתירה נמחקה כיוון שהתייתרה. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשיב, תוך ציטוט הנחיות התקשי"ר בנוגע לשירות לקהל, וחייב את המשיב בהוצאות משפט לטובת העותר.

השלכות רוחב

פסק הדין מדגיש את חובת הרשויות המנהליות לספק שירות הוגן, מהיר ושקוף לאזרח, ומבהיר כי פנייה ישירה לרשות מספקת לצורך מיצוי הליכים לפני עתירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יעקב כרמי

נתבעים

  • המוסד לביטוח לאומי, סניף ירושלים - המחלקה לשירותים מיוחדים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיב לא השיב לפניותיו בכתב.
  • הטיפול בבקשה התעכב זמן רב ללא הצדקה.
  • המסמכים שהועברו היו חלקיים ולא כללו את כל החומר המבוקש.
טיעוני ההגנה
  • העיכוב נבע מעומס עבודה.
  • העותר לא פנה לגורמים המתאימים (אגף תלונות הציבור) לפני הגשת העתירה.
  • המסמכים נשלחו לעותר והעתירה התייתרה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הומצאו כל המסמכים המבוקשים על ידי המשיב.
  • האם העותר מיצה את ההליכים מול הרשות לפני הפנייה לבית המשפט.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תגובות המשיב לבית המשפט.
  • התכתבויות בין העותר למשיב.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

4000

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10629/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10629/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' גרוניס העותר: יעקב כרמי נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי, סניף ירושלים - המחלקה לשירותים מיוחדים עתירה למתן צו על-תנאי העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד ע' אלטשולר פסק-דין השופט א' מצא: העותר פנה למשיב מספר פעמים, החל מאוגוסט 2002 ואילך, בבקשה לקבל העתקים מכל המסמכים שבתיקו האישי, המתייחסים לתביעתו לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. הוא ציין כי המסמכים דרושים לו באופן דחוף. פניותיו בכתב לא זכו לתשובה כלשהי, ואילו בתשובה לפניותיו הטלפוניות נאמר לו, כי הטיפול בבקשתו עלול להתארך בשל עומס עבודה. בעתירתו, שהוגשה ביום 15.12.02, ביקש העותר להורות למשיב להיענות לפניותיו. בתגובה מטעם המשיב, שהוגשה לבית-המשפט ביום 7.1.03, נאמר, כי "בדיקת תיקו של העותר העלתה, כי אכן לא נשלחו לו כמבוקש על ידו מסמכים מתיקו, הנוגעים לתביעתו לקצבה לשירותים מיוחדים. המוסד מתנצל על כך, והיחידה הרלבנטית תעביר לו את המסמכים בהקדם האפשרי". עוד נאמר בתגובה, כי "כיוון שתיקו הנוכחי של העותר כולל בדיקות בנושא זה משנת 1996 ואילך, יועבר החומר לגבי תקופה זו ... אם יתברר שיש צורך בחומר קודם, יוזמן תיקו הקודם מן הגנזך (דבר האורך זמן מה) לצורך המצאת חומר נוסף". המשיב ציין כי בכך, לדעתו, מתייתרת העתירה. בתגובתו צוין עוד, כי "המוסד מצר על כך שהעותר פנה ישירות לבית משפט נכבד זה לצורך קבלת המסמכים. אילו פנה העותר לאגף לתלונות הציבור במוסד לביטוח לאומי, או למנהל סניף ירושלים או ליחידת המטה במשרד הראשי, ללשכה המשפטית, כי אז היה מקבל המבוקש ...". לאור זאת ביקש המשיב להימנע מלחייבו בהוצאות העתירה. בהודעה משלימה מיום 12.1.03 הודיעה באת-כוח המשיב, כי המסמכים משנת 1996 ואילך נשלחו לעותר, וכי אם יש לו צורך גם במסמכים הישנים הוא מתבקש לפנות לעובדת המשיב, אשר שמה ננקב בהודעה. בתגובת העותר מיום 27.2.03 נאמר, כי דרושים לו גם המסמכים הישנים. כן נאמר, כי בעקבות קבלת תגובת המשיב לעתירה, פנה הוא בכתב, ביום 9.2.03, לעובדת האמורה, בבקשה לקבל את החומר החסר. בתשובה שנשלחה לו נכתב: "שלחנו אליך צילומים מן החומר הרלוונטי לשרותים מיוחדים מן התיקים אשר ברשותנו ולכן לא ברורה לנו טענתך על משלוח חלק מן החומר. באם יש לך השגות על כך, הואל נא לסור לסניפנו עם החומר אשר נשלח אליך ...". העותר ציין בתגובתו, כי עקב מצבו הרפואי הוא מרותק רוב הזמן למיטת חוליו, והלין כי "אם לא הבין המשיב, כהגדרת נציגתו החתומה על המסמך, את מהות בקשת המבקש ממנו - מדוע לא טרח הוא ליצור קשר חוזר עם המבקש בבקשה לקבלת הבהרות/הסברים"? בהחלטתי מיום 5.3.03 התבקשה באת-כוח המשיב להסביר, "מדוע לא יומצאו לעותר לאלתר כל המסמכים המבוקשים, במיוחד לנוכח פנייתו החוזרת של העותר למשיב מיום 9.2.03, כפי שהוצע לו בהודעת המשיב לבית המשפט מיום 12.1.03". בתגובה הודיעה באת-כוח המשיב לבית-המשפט, כי על-פי מה שנמסר לה מהמשיב, העותר קיבל את כל המסמכים שביקש, לרבות המסמכים הישנים שקדמו לשנת 1996, וכי המשיב אינו יודע מה עוד דרוש לעותר. אלא שבתגובה נוספת שהגיש העותר לבית-המשפט עמד הוא על כך, שהחומר הישן הדרוש לו לא נשלח אליו. בהחלטתי מיום 20.3.03 התבקשו הצדדים "לבוא בדברים זה עם זה על מנת להסדיר סופית את הבעיה". ואולם, כמסתבר, התקשורת ביניהם הייתה לקויה עד כדי כך, שנדרשו עוד כשבעה חודשים וארבע החלטות נוספות (שאף לוו, בדלית ברירה, בשיחות "תיווך" טלפוניות בין אנשי לשכתי לבין הצדדים) על מנת לוודא שכל המסמכים הרלוונטיים אשר יש ביכולתו של המשיב לאתר יועברו לידי העותר. אמנם, גם כעת טוען העותר כי נותרו מסמכים מסוימים אשר טרם נשלחו אליו, אולם משלא עלה בידי המשיב לאתרם נראה כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. בכך אין, כמובן, כדי למנוע מהעותר להעלות - במסגרת הליך מתאים - טענות הנוגעות לאובדן מסמכים על-ידי המשיב, ככל שיש בידו עילה לכך. חרף התייתרות העתירה, ראוי שנביע את מורת רוחנו מאופן התנהלותו של המשיב במקרה זה, אשר, למרבה הצער, משקף ככל הנראה פרקטיקות הרווחות לעיתים בחלק מרשויות המינהל. בתקנון שירות המדינה (תקשי"ר) כלול פרק מספר 61, שכותרתו "שירות לקהל". פרק זה מבטא את מה שניתן להגדיר כזכות האזרח לקבלת שירות ויחס הוגן. להלן מספר סעיפים מפרק זה, אשר ראוי כי ישוננו על-ידי כלל עובדי הציבור: 61.324 נתקבלה פנייה מאיזה פונה שהוא (לרבות משרד או יחידה ממשלתית), חייב העובד, שעליו מוטל לטפל בנושא, לתת תשובה עניינית תוך 14 יום לכל המאוחר מיום קבלתה או תוך פרק זמן קצר יותר שיקבע המנהל הכללי של המשרד. 61.325 אם אין העובד מסוגל לתת תשובה תוך פרק הזמן האמור, תישלח תוך 14 יום תשובת ביניים, בציון הזמן המשוער למתן תשובה עניינית. ... בתשובת הביניים על העובד לציין מה הוא המועד שבו יכול הפונה לצפות לתשובה. נתן העובד תשובת ביניים כאמור, חייב הוא להביאה לידיעת הממונה עליו. 61.326 יש להימנע מלהטריח את הפונים לבוא למשרדים, ובכל מקרה שבו אפשר להשיב בכתב על פנייה, יש לעשות זאת. 61.453 שיחת טלפון היא דרך תקשורת מהירה, ישירה וזולה יחסית, המאפשרת גם החלפת דברים, להבדיל מהמכתב, המהווה כלי לתקשורת חד צדדית. רצוי לנצל יתרונות אלה בכל המקרים של קשר עם קהל או שירותים אחרים, שבהם טיב התקשורת אינו מחייב התכתבות רשמית בין הצדדים, או כאשר ניתן ורצוי לסדר את העניין טלפונית ורק לאחר מכן לאשר את סיכומו במכתב. שיחות מן הסוג דלעיל תירשמנה במידת הצורך כדי שיישאר תיעוד עובדתי מתאים בתיקים. ... הנה כי כן, דומה כי אף לא אחת מן ההנחיות שפורטו קוימה על-ידי המשיב בעניינו של העותר קודם להגשת העתירה, וחלקן לא קוימו אף לאחר מכן. על כך יש להוסיף, כי מסיבה לא ברורה סירבה באת-כוח המשיב בעקביות ליצור קשר טלפוני ישיר עם העותר - פעולה פשוטה שהייתה עשויה לפתור מיד את אי ההבנות באשר לחומר המדויק שביקש העותר, ולחסוך זמן רב לשני הצדדים ואף לבית-המשפט. גם אם בסופו של דבר השיג העותר את עיקר מבוקשו - יותר משנה מיום פנייתו הראשונה למשיב - הרי היה זה אך בשל הגשת עתירתו לבית-משפט זה. טרוניית באת-כוחו של המשיב על כך שהעותר לא פנה, קודם להגשת העתירה, לגורמים שפורטו על-ידה, טוב היה לה אלמלא הושמעה. המשיב הרי אינו כופר כי אף שקיבל את פניותיו של העותר, בכתב ועל-פה, לא טיפל בהן בדרך הולמת. הדרישה למיצוי ההליכים קודם להגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק, באה על סיפוקה בפנייה מוקדמת אל הרשות שכנגדה מוגשת העתירה. דרישה זו אינה כוללת חובת פנייה גם אל הגורמים האחראיים לתלונות הציבור באותה רשות. מכל מקום, למותר לציין כי איש מעובדי המשיב לא הפנה את תשומת-לבו של העותר ליכולתו לפנות אל הגורמים האמורים בבקשת סעד. העתירה נמחקת. בתגובתו מיום 16.7.03 טען העותר כי אף שאינו מיוצג הסתייע בעורך-דין לכל אורך הטיפול בעתירה. ואכן, חלק מתגובותיו נוסחו כתצהיר, שאושר על-ידי עורך-דין. לנוכח האמור, ובהתחשב בכלל נסיבות העניין שפורטו, הננו מחייבים את המשיב לשלם לעותר את הוצאותיו בסך כולל של 4,000 ₪. עותק מפסק-דין זה יועבר לנציב שירות המדינה, לכל פעולה שימצא לנכון. ניתן היום, י' בחשון תשס"ד (5.11.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02106290_F11.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.