פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 1060/98

ליאור כוזרי נ. יוסף דוריאל

ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הוצאת לשון הרע במכתב שנשלח למועצת העיר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 04/03/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 1060/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה לשון הרע — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הוצאת לשון הרע במכתב שנשלח למועצת העיר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 1060/98

ליאור כוזרי נ. יוסף דוריאל

ערעור וערעור שכנגד על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הוצאת לשון הרע במכתב שנשלח למועצת העיר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים שלחו מכתב לראש עיריית רמת גן וחברי המועצה, בו טענו כי המשיב ניצל את משרתו הציבורית בעבר כדי לקדם את ענייניו העסקיים בתחום כרטיסי החניה. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בלשון הרע, שכן המערערים לא הוכיחו את אמיתות הטענות ולא פעלו בסבירות לבדיקתן, ופסק למשיב פיצויים בסך 300,000 ש"ח. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון על גובה הפיצויים: המערערים טענו כי הסכום מופרז, והמשיב טען כי יש להחמיר בפיצוי מטעמים חינוכיים. בית המשפט העליון קבע כי אף שהסכום אכן גבוה מהמקובל במקרים דומים (בשל העובדה שהפרסום לא היה פומבי אלא במכתב אישי), אין מקום להתערב בגובה הפיצוי בשל המגמה להחמיר עם הפוגעים בשם הטוב.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ברק, ד' ביניש, מ' אילן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ליאור כוזרי
  • אי.פי.אי ישראל תנועה וחניה בע"מ

נתבעים

  • יוסף דוריאל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לתת ביטוי למגמה החינוכית של פיצויים בגין לשון הרע.
טיעוני ההגנה
  • סכום הפיצויים שנפסק גבוה מהמקובל בפסיקה.
  • חומרת הפגיעה אינה מצדיקה פיצוי כה גבוה.
  • הפגיעה במשיב היא מזערית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערערים הצליחו להוכיח את טענת 'אמת דיברתי' בנוגע לניצול משרה ציבורית.
  • האם המערערים נקטו באמצעים סבירים להיווכח באמיתות טענותיהם.

תגיות נושא

  • לשון הרע
  • פיצויים
  • ערעור

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

סכום הפיצוי

300000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1060/98 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט מ' אילן המערערים 1. ליאור כוזרי המשיבים בערעור שכנגד: 2. אי.פי.אי ישראל תנועה וחניה בע"מ נגד המשיב יוסף דוריאל המערער בערעור שכנגד: בשם המערערים המשיבים שכנגד: עו"ד מיבי מוזר בשם המשיב המערער בעררעור שכנגד: עו"ד דב וייסגלס פסק-דין המערער 1 (המשיב בערעור שכנגד) פנה במכתב לראש העיר ולחברי מועצת העיר רמת גן בו כתב בין היתר: "יוסף דוריאל ..., המנצל את משרתו הציבורית לקידום ענייניו היה בעבר יועץ לשר התחבורה. מדובר בתחילת שנות ה70- בתקופה זאת נאסר על הפעלת שיטות חניה שונות משיטתו של דוריאל, מיותר לציין כי במקביל הוכנסה שיטת דוריאל". בית המשפט המחוזי קבע כי המערערים לא הצליחו להרים את הנטל לבסס טענת "אמת דיברתי" בהקשר לכך שהתובע ניצל את מעמדו וגרם לכך שנאסר על אחרים להפיץ כרטיסי חניה; עוד קבע, כי המערערים לא נקטו באמצעים סבירים להווכח אם טענותיהם אמת אם לאו. לפיכך קבע כי במכתב זה הוציאו המערערים שם רע למשיב בכך שגרסו שבכח מעמדו גרם לכך שנאסר על אחרים להשתמש בכרטיסי חניה. בגין הוצאת לשון הרע זו פסק בית המשפט המחוזי סכום של 300,000 ש"ח פיצויים למשיב. בפסק דינה הדגישה השופטת של בית המשפט קמא את ההיבט החינוכי שבמתן פיצויים בשל פגיעה בשמו הטוב של אדם, ולשם כך הסתמכה על דברים שיצאו מלפני בית משפט זה; כן עמדה על כך שהדברים פורסמו כדי להשיג יתרון עסקי בדרך לא דרך. בפנינו ערעור וערעור שכנגד לענין גובה הפיצויים שנפסקו בבית המשפט המחוזי בגין הוצאת שם רע על המשיב בערעור. טען בפנינו ב"כ המערער בהרחבה כי הסכום שנפסק הינו גבוה מהמקובל בפסיקות בתי המשפט, והוסיף וטען כי על רקע מכלול הנסיבות אין חומרת הפגיעה שהוכחה מצדיקה פיצוי כה גבוה. למעשה עולה מטיעוניו כי נוכח הדברים שהמערערים הוכיחו מתברר כי הפגיעה במשיב היא מזערית. מנגד טען בא כוחו של המשיב והמערער שכנגד כי יש לתת ביטוי למגמה החינוכית של פיצויים בגין לשון הרע. הסכום שנפסק בבית המשפט המחוזי הוא אכן גבוה מהמקובל במקרים דומים, במיוחד נראה הדבר כך כיוון שלשון הרע באה לידי ביטוי במכתב אישי של המערער למועצת העיר ולא בפרסום עיתונאי רחב היקף. אף על פי כן ונוכח המגמה לתת משקל לחומרת הפגיעה בשמו הטוב של אדם, לא מצאנו כי הסכום מופרז באופן המצדיק התערבותנו. אשר על כן נדחים הערעור והערעור שכנגד. המערערים ישלמו למשיב הוצאות בסך כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, ט' באדר התשנ"ט (25.2.99). ה נ ש יא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98010600.N02 חכ/