יוסף טוב אל נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10597/07 בבית המשפט העליון ע"פ 10597/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: יוסף טוב אל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת פסלות של בית משפט השלום בטבריה בת.פ. 2612/05 מיום 21.10.2007 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט ד' פורת פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בטבריה (השופט ד' פורת) מיום 21.10.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 2612/05. 1. נגד המערער הוגש לבית משפט השלום בטבריה כתב אישום, הכולל שישה אישומים. האישום הראשון מייחס למערער עבירה של הפרת הוראה חוקית. חמשת האישומים האחרים מייחסים למערער עבירות של איומים. האישום השני מוסיף אף עבירה של תקיפה סתם, והאישום הרביעי מוסיף אף עבירה של העלבת עובד ציבור. בארבעה מתוך ששת האישומים המתלונן הינו רב הישוב פוריה - נווה עובד, מקום מגוריו של המערער. ביום 21.10.2007 התקיים דיון הוכחות בעניינו של המערער בבית משפט השלום בטבריה. בתחילת הדיון ביקש המערער, כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. סנגורו של המערער הודיע לבית המשפט, כי המערער עדכן אותו על כוונתו לבקש את פסלותו של בית המשפט סמוך לפני שביקש את הפסלות. המערער נימק את בקשת הפסלות בעצמו בפני בית המשפט. בפרוטוקול הדיון צוינו שתי טענות מרכזיות מפיו של המערער. ראשית טען המערער, כי כתב האישום מייחס לו התחצפות לרב הישוב, וכי טענה זו לא תיתכן, שכן הוא מבוגר מרב הישוב (להלן: המתלונן), ואף מבוגר מהשופט. שנית טען המערער, כי השופט מכיר את אחיו, וכי ההיכרות הנטענת מקימה חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט דחה את טענת הפסלות מיד לאחר שנטענה. בהחלטתו ציין, כי טענותיו של המערער ביחס לגילו של המתלונן וביחס לגילו של השופט כלל אינן טענות פסלות, ואין כל קשר בין תוכנן לבין עניינה של עילת פסלות. באשר לטענתו של המערער, לפיה השופט מכיר את אחיו, ולכן עליו לפסול עצמו מלדון בעניינו, קבע בית המשפט כי אין כל מקום לחשש למשוא פנים. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 2. המערער מבהיר ומפרט בערעורו את טענותיו כלפי בית המשפט. לשיטתו, קיימים מספר טעמים שבגינם יש לפסול את בית המשפט קמא מלדון בעניינו. ראשית, טוען המערער, כי השופט נחשף מספר פעמים לעברו הפלילי. שנית, לטענתו, השופט שדן בתיק העיקרי היה שופט המעצרים בתיק הזה, ולכן, לפי הנטען, ראוי היה כי התיק יועבר לשופט אחר. שלישית, טוען המערער, כי השופט הדן בעניינו הפנה אותו לבדיקה פסיכיאטרית. לטענתו, משנמצא כי הוא כשיר לעמוד לדין, היה על השופט לפסול עצמו. רביעית, טוען המערער, כי השופט מכיר את אחיו, וכי במסגרת דיון שהתקיים בעניינו של האח בעבר, אמר השופט לאח "יש לי סימפטיה כלפיך". חמישית, טוען המערער, כי פרוטוקול בית המשפט חסר, וכי לא נכתבו בו, בין היתר, דברי העלבון שהטיח המתלונן במערער בפניו של בית המשפט. לשיטתו של המערער, מכל הטעמים הנטענים, קם חשש ממשי כי בית המשפט גיבש דעה קדומה כנגדו, המחייבת את פסילת המותב. 3. דין הערעור להידחות. באשר להיחשפותו של בית המשפט לעברו הפלילי של המערער, הרי שאין די בה כדי להביא לפסילת בית המשפט. ראשית, טענה זו לא הועלתה בפני בית המשפט קמא, ומשכך אין מקום להעלותה לראשונה במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט. מכל מקום, לגופה של הטענה, הלכה פסוקה היא כי ידיעותיו של בית המשפט בדבר עברו הפלילי של הנאשם אינן מקימות כשלעצמן עילת פסילה (ראו: ע"פ 2879/07 דיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.6.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 300 (2006)). בענייננו מידע זה אף הובא לידיעתו של השופט בהליך הקודם ולא במסגרת ההליכים הנוכחיים נשוא הערעור שבפניי. משכך, בנסיבות המקרה שוכנעתי, כי היחשפותו של בית המשפט לעברו של המערער אינה מקימה חשש אובייקטיבי למשוא פנים. אשר לטענה לפיה אין זה ראוי כי שופט המעצרים ידון בהליך העיקרי, הרי שאף דינה של טענה זו להידחות. בית-משפט זה כבר עמד על כך שאין בעובדה שמותב ישב בדיון מעצרים של נאשם כדי להקים עילת פסלות שתמנע מאותו מותב לשבת בדינו של אותו נאשם במסגרת התיק העיקרי (ראו ע"פ 4389/06 שוקר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.6.2006)). המבחן בעניין זה נערך לפי אמת מידה אחת ויחידה, שהיא אפשרות ממשית לקיומו של משוא פנים. בנסיבות העניין שלפנינו, נחה דעתי כי אין מתקיימת אפשרות שכזו. אשר לטענת המערער לפיה השופט הדן בעניינו הוא שהפנה אותו לבדיקה פסיכיאטרית, הרי שאין בטענה זו כדי לבסס עילת פסלות. אין בהפנייתו של נאשם לבדיקה פסיכיאטרית כדי להצביע על קיומה של דעה נעולה ביחס לתוצאות משפטו או על משוא פנים כלשהו בניהול המשפט. אשר לטענת המערער לפיה ההשמצות של המתלונן נגדו לא נרשמו בפרוטוקול, הרי שאין ניתן להבין מן הערעור האם לטענת המערער נאמרו הדברים במסגרת עדות על דוכן העדים או כקריאות מן האולם. ככל שנאמרו הדברים במסגרת עדותו של המתלונן, היה על המערער להעלות טענתו במסגרת בקשה לתיקון הפרוטוקול. מכל מקום, בנסיבות העניין, אין בטענה זו כדי לבסס עילת פסילה. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ט"ז שבט, תשס"ח (23.01.08). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07105970_N01.doc יג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il