יהודה ורד נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים"

פסק-דין בתיק ע"פ 10581/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10581/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. יהודה ורד 2. טופ ליין ייבוא ושיווק רהיטים בע"מ 3. שי קואל 4. אלי שריג 5. אורי פישל 6. יהודה קלינפלץ נ ג ד המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים" ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט שניתנה בבית משפט השלום ברמלה ביום 4.11.2007 בתיק עמק 30395/07 על ידי כבוד השופט ז' ימיני תאריך הישיבה: י"ח באדר א' התשס"ח (24.2.2008) בשם המערערים: עו"ד גדעון בן-אור בשם המשיבה: עו"ד אביה גליקסברג פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני) מיום 4.11.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בעמ"ק 30395/07 ובעמ"ק 30396/07. 1. ביום 13.3.2005 הרשיע בית משפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני) את המערערים בביצוע עבירות של שימוש ללא היתר, בתיק עמ"ק 70845/02. במסגרת גזר הדין הורה בית המשפט על הפסקת השימוש בנכס וקנס את המערערים בסכומים שונים. על פסק דין זה ערערו המערערים לבית המשפט המחוזי, ללא שניתן צו לעיכוב ביצוע בעניינם. ביום 7.5.2007 בוצעה ביקורת במקרקעין נשוא הערעור ונמצא כי צו בית המשפט מיום 13.3.2005 לא קוים. בעקבות כך, הוגש ביום 20.5.2007 כתב אישום נוסף נגד המערערים לבית משפט השלום ברמלה, בעבירה של הפרת צו בית משפט, וכן בגין התמשכות העבירות בהן הורשעו בפסק דינו של בית משפט השלום. משהסתבר למערערים כי השופט ימיני, שנתן את פסק הדין הראשון בעניינם, נקבע לדון גם באישום הנוכחי, הגישו בקשה לפסילתו. בבקשתם טענו המערערים, כי בפסק הדין שנתן בית המשפט בהליך הראשון, נתגבשה דעתו באשר לעובדות המקרה, והדבר בא לידי ביטוי גם בהתבטאויותיו של השופט בגזר הדין שניתן על ידו בהליך הראשון. לפי הטענה, היה בכך כדי להשפיע על החלטת השופט בהליך החדש שלפניו. ביום 4.11.2007 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בהחלטתו, הבהיר בית המשפט כי לא חיווה דעתו במאום לגבי כתב האישום הנמצא לפניו, וכי אין חשש למשוא פנים או לנעילת דעתו של בית המשפט. כן ציין בית המשפט, כי התבטאויותיו בפסק הדין הקודם שנתן אינן מעידות אלא על מדיניות הענישה הכללית שהוא נוקט, התואמת את כללי הפסיקה המקובלים. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 2. בערעור טוענים המערערים, כי העובדה שהשופט כבר הכריע בעניינם בעבר, ואף לגבי אותן עובדות ממש, יש בה כדי להשפיע על החלטתו בהליך הנוכחי. המערערים מסבירים כי כעת מיוחסות להם אותן עבירות, באותן חלקות מקרקעין, ומשהכריע בית המשפט בעניין זה בעבר, שוב אין הוא יכול להידרש אליו בדעה פתוחה. כמו כן, טוענים המערערים כי מהתבטאויותיו של בית המשפט בפסק דינו הקודם ניתן ללמוד, כי גיבש עמדה תקיפה כנגד המערערים, וכי דעתו בעניינם נתגבשה. מנגד, טוענת המשיבה בערעור, כי העובדה ששופט דן באישום קודם כנגד המערערים אינה פוסלת אותו בהכרח מלדון שוב בעניינם. כמו כן, טוענת המשיבה כי אמירותיו של בית המשפט בפסק דינו נוגעות במידה מעטה מאוד לקביעת מהימנותם של הנאשמים, ולטענתם ההתבטאויות נוגעות למדיניות הענישה הכללית שלו. לכן, אין באמירות אלה של בית המשפט כדי להביע עמדה ברורה לגבי אמינות הראיות והעדויות בהליך שלפניו. 3. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. בפסיקה נקבע כבר פעמים רבות, כי אין בעובדה ששופט דן בהליך קודם הנוגע לאותה פרשה, כדי להוות, כשלעצמה, עילת פסילה, אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו אם נוצר חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 6545/02 גמליאל נ' ראש עיריית הרצליה (לא פורסם, 22.12.2002); 99/03 מקט ספורט (בית ג'אן) (1994) נ' כהן (לא פורסם, 27.1.2003); 5107/03 יוסף עדאס ובניו חברה לבניין ופיתוח (1992) בע"מ נ' דורנט (1191) ישראל בע"מ (לא פורסם, 1.7.2003); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265-269 (2006)). לענייננו, אין די בכך שעל בית המשפט לדון מחדש באותן עבירות בהן דן בעבר, כדי להביא לפסילתו. עילת פסלות עשויה לקום, כאשר הוכח כי מהחלטתו המוקדמת של בית המשפט, או מנסיבות אחרות, עולה חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים. משוא פנים כזה מתקיים כאשר דעתו של היושב בדין נתקבעה, כך שכבר אין ביכולתו לשמוע את ההליך המובא לפניו באופן הוגן וראוי. מנסיבות המקרה שלפניי לא עולה כל נימוק לחשש כזה. המערערים גורסים כי התבטאויותיו וקביעותיו של השופט במסגרת החלטתו בהליך הקודם בעניינם מעידות על כך שדעתו לגבי עניינם נתקבעה. אלא שהתבטאויותיו האמורות של השופט, נוגעות, למעשה, למדיניות ענישה כללית בעבירות מהסוג הנדון, ולא לענישה הצפויה למערער שלפניו, ולפיכך אינן מעלות כל חשש אובייקטיבי לקיומו של משוא פנים. לפיכך, במקרה שלפנינו, אין כל סיבה להניח כי נפגמה יכולתו של בית המשפט לשמוע טענות רלוונטיות מטעם הצדדים בהליך החדש המובא לפניו. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ה באדר ב' התשס"ח (1.4.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07105810_N03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il