פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 10580/08

יוסף אמר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/02/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 10580/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 10580/08

יוסף אמר נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירת חבלה בכוונה מחמירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לאחר שדקר את שכנו במהלך ויכוח על עוצמת מוזיקה ביום הולדת. המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון בבקשה להקל בעונשו (7 שנות מאסר), בטענה לנסיבות אישיות וכי המתלונן תרם להסלמה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי על אף שהמתלונן תרם להסלמה, אין בכך הצדקה לעשיית דין עצמי באמצעות נשק. בית המשפט הדגיש את הצורך במדיניות ענישה מחמירה ככלי להרתעת הציבור מפני תופעת האלימות והשימוש בנשק ליישוב סכסוכים.

השלכות רוחב

הפסיקה מדגישה את מדיניות הענישה המחמירה של בתי המשפט כלפי עבירות אלימות המבוצעות באמצעות נשק קר כחלק ממאבק בתופעה חברתית רחבה.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, נ' הנדל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יוסף אמר

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצדקת מדיניות ענישה מכבידה לצורך הרתעת הרבים ומניעת תופעת השימוש בנשק ליישוב סכסוכים.
טיעוני ההגנה
  • התחשבות בנסיבות אישיות (גרוש, מגדל בן, עובד קשה).
  • התנהגות המתלונן וחבריו תרמה להסלמת האירוע.
  • העונש חורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים.
מחלוקות עובדתיות
  • מידת האחריות של המתלונן להסלמת האירוע.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 40008/08
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי

תגיות נושא

  • חבלה בכוונה מחמירה
  • ענישה
  • אלימות
  • שימוש בנשק קר

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
84
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 10580/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10580/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער: יוסף אמר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: י"ז בשבט התש"ע (1.2.10) בשם המערער: עו"ד אסתר בר ציון; עו"ד ויקטור אוזן בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ד עדי שגב גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 4.1.08, בשעות הלילה חגג מיכאל לובוב (להלן: המתלונן) את יום הולדתו עם חבריו, תוך השמעתה של מוזיקה רועשת, ריקודים ושתיית משקאות אלכוהוליים. בסמוך לשעה 21:30 הגיע המערער, שכנו של המתלונן, לדירה וביקש להנמיך את עוצמת המוזיקה, אולם המתלונן פטר אותו באומרו כי זה יום הולדתו וסגר את הדלת. ניסיון נוסף לקיים שיחה בין השניים, כשל תוך שהמתלונן מצהיר: "אין מה לדבר", ושב וסגר את הדלת תוך שהוא דוחף את המערער בחוזקה. לאחר מספר דקות שב המערער עם סכין, דפק על דלת דירתו של המתלונן, ומשזה פתח אותה החל ויכוח שבמהלכו הניף המערער את הסכין ודקר את המתלונן בכוונה לגרום לו חבלה חמורה. מיד לאחר זאת דחפו חבריו של המתלונן את המערער והכו אותו, ולבסוף הרפו ממנו לאחר שהבחינו בפציעתו הקשה של חברם. כתוצאה מהדקירה החל המתלונן לדמם, רעד ואיבד את ההכרה, ועל כן הובהל לבית חולים שם בוצע בו ניתוח דחוף. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, נדון המערער לשבע שנות מאסר ושניים-עשר חודשים מאסר על-תנאי. הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש, ונטען בו, כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער תוך שהוא אינו נותן משקל הולם לכל אלה: נסיבותיו האישיות – גרוש שבנה תא משפחתי חדש ומגדל את בנו מנישואיו הקודמים, תוך שהוא עובד קשה כדי למצוא את פרנסתו; לולא התנהגות המתלונן וחבריו היתה אותה אלימות בה נקט המערער נמנעת; העונש שהושת על המערער חורג מרמת הענישה שיושמה במקרים דומים. אין בידינו להיעתר לערעור. אנו מוכנים להניח כי המתלונן תרם בהתנהגותו להסלמת האירוע, כאשר דחה את המערער שביקש ממנו להנמיך את קול המוזיקה שבקע מדירתו. אולם, במקום לנסות להסתייע בגורמי האכיפה כדי להשיג את מבוקשו, התקשה המערער להשלים עם התנהגותו של המתלונן, שככל הנראה נראתה בעיניו מעליבה ופוגעת, והחליט לעשות דין לעצמו תוך שימוש בנשק קר. התרענו בעבר רבות נגד התופעה המתפשטת של "יישוב" סכסוכים, תוך שימוש בנשק, והמקרה הנוכחי שב ומלמד כי אותה תת-תרבות פשטה כנגע בחברה בישראל. כדי לסלק תופעה זו מחיינו, ולמצער, לצמצם את ממדיה, אין מנוס מהנהגתה של מדיניות ענישה מכבידה, הן כדי לגמול ליחיד על מעשיו, ובעיקר כדי להרתיע את הרבים. כך עשה בית המשפט המחוזי, ועל כן לא ראינו מקום לשנות מגזר-דינו. ניתן היום, י"ח בשבט התש"ע (2.2.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08105800_O01.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il