עיסאם אבו קרע נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10548/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10548/05 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: עיסאם אבו קרע נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-תפ"ח 779/04 מיום 12.9.2005 שניתן על ידי כב' השופטים: צ' סגל, י' נועם ו-ר' כרמל תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשס"ו (24.07.06) בשם המערער: עו"ד ריאד סואעד בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר פסק-דין השופטת מ' נאור: במסגרת הסדר טיעון שנעשה לקראת תום שמיעת הראיות הורשע המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה וקשירת קשר לביצוע פשע. נקצבו לו 4 שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר על תנאי. הערעור הוא על גזר הדין. המערער הודה בעובדות הבאות: היו לו, לפני דצמבר 2004 התקלויות עם כוחות הבטחון, לטענתו גם הוכה בעבר. גמלה בלבו החלטה לדקור חייל כנקמה. בדצמבר 2004 הסכים להצעתו של מוופק מחמוד לדקור חייל והשניים קשרו קשר לביצוע המשימה. ב-20.12.2004 נפגשו השניים, קנו סכין, עלו על מונית, נסעו למחסום קלנדיה, ירדו מעט לפני המחסום. המערער החל צועד לכיוון המחסום כשהוא מסתיר סכין, הוא התכוון לדקור חייל והתקרב למחסום, אך לא זיהה את החייל אותו התכוון לדקור וחיילים אחרים הבחינו בו. הוא שכנע את החיילים שהסכין שבידו משמשת לחיתוך ירקות והם שיחררוהו. המערער וחברו נסעו לרמאללה רכשו סכין נוספת ושבו למחסום במטרה להשלים את המשימה. המערער התקרב שוב למחסום והפעם בכוונה לפגוע בחייל כלשהו, אלא שהפעם עצרו אותו החיילים שזיהו אותו. המערער עבר בדיקה של ועדת האבחון למפגרים ונמצא אחראי למעשיו, אך בא כוחו מבקש מאתנו ליתן את הדעת לאישיותו הדלה של המערער. אנו סבורים שהעונש שהוטל על המערער אינו מצדיק התערבותנו. אמנם, בסופו של דבר לא ארע נזק, אך המערער הוכיח נחישות בביצוע משימתו לפגוע בחייל, הכל כפי שפורט. בית המשפט נתן דעתו על כל הנסיבות המקלות: הבעת החרטה, העובדה שהמערער שודל על ידי אחר ונסיבותיו האישיות של המערער כפי שעלו מחוות הדעת של ועדת האבחון, ואיזן בין כל הגורמים הללו. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ח תמוז, תשס"ו (24.7.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05105480_C04.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il