ישי הורניק נ. מכון התקנים הישראלי

פסק-דין בתיק בג"ץ 10546/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10546/09 לפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות העותר: ישי הורניק נ ג ד המשיבים: 1. מכון התקנים הישראלי 2. משרד התחבורה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ"ד בחשון התשע"ב (21.11.11) בשם העותר: עו"ד איתן ליפסקר בשם המשיב 1: עו"ד יורם סמואל בשם המשיב 2: עו"ד ערין ספדי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העותר מבקש לייבא ארצה אופניים מתקפלים המיוצרים על ידי חברה בטייוואן והידועים כאופני סטרידה (Strida). המשיבים אינם מאפשרים את יבוא האופניים, משום שאין הם תואמים את דרישותיו של תקן ישראלי רשמי, החל לטענתם על האופניים. ביום 17.1.11 הוחלט (על ידי השופטים א' גרוניס, א' חיות וע' פוגלמן) להוציא צו על-תנאי. עתה הגיעה עת ההכרעה, לאחר שהוגשו תשובות של המשיבים ובעלי הדין השמיעו את טיעוניהם. סבורים אנו, כי יש לבטל את הצו על-תנאי ולדחות את העתירה. 2. שילוב של הוראות שונות בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979 ובצו יבוא חופשי, התשס"ו-2006 מביא לכך שלא ניתן לייבא ארצה טובין מסוימים בלא אישור של מכון התקנים, הוא המשיב 1 (להלן – מכון התקנים), בדבר התאמת הטובין לתקן ישראלי רשמי (להלן – תקן רשמי). זאת ועוד, סעיף 9(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – החוק), מורה, בין היתר, כי אין לייצר, למכור, לייבא או לייצא מצרך שהמפרט שלו נקבע בתקן רישמי, אלא אם המצרך תואם את דרישות התקן הרשמי. בישראל קיים תקן רשמי לגבי אופניים וטובין אלה מופיעים בתוספת לצו יבוא חופשי. על כן, ניתן לייבא אופניים ארצה בתנאי שנתקבל אישור של מכון התקנים. מכון התקנים רשאי אף לקבוע כי התקן הרשמי הרלוונטי אינו חל לגבי טובין מסוימים. במקרה כזה ניתן אישור הידוע כ"תקן לא חל" ואז אין מניעה לייבא את הטובין ארצה. 3. התקן הרשמי לגבי אופניים הוא ת"י 1117. בעת שהוגשה העתירה חל בארץ ת"י 1117, שנתבסס על תקן בינלאומי (ISO4210) משנת 1996. במכון התקנים קיימת ועדה הידועה כוועדה הטכנית (ראו כללים 8-5 לכללי התקנים (עיבוד תקנים ישראליים), התשנ"א-1991). ביום 25.3.09 החליטה הוועדה הטכנית, על פי פניית העותר, כי ת"י 1117 אינו חל על אופניים מתוצרת סטרידה. אף על פי כן, החליט מכון התקנים כחודש וחצי מאוחר יותר, כי התקן אומנם חל על אופני סטרידה. בעתירה השיג העותר על החלטתו של מכון התקנים, שעמדה בניגוד להחלטה של הוועדה הטכנית. לטענת העותר, לא ייתכן שמכון התקנים לא יפעל על פי החלטה של גוף מקצועי שהוא חלק ממנו, גוף שהמכון החליט לכנסו וכאשר החלטתו פורסמה ולא הוגש עליה ערעור. 4. כאמור, בדיון שנערך בבית משפט זה, ביום 17.1.11, הוחלט להוציא צו על-תנאי. מתברר מן התשובות לצו, כי התקן הרלוונטי לגבי אופניים, ת"י 1117, עבר שינוי. הנוסח החדש של ת"י 1117 מבוסס על תקן אירופי משנת 2005 (EN14764). ביום 9.2.11 פורסמה ברשומות (י"פ 6197, עמ' 2342) הכרזה של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן – השר) בדבר החלפתו של ת"י 1117 הקודם. לטענת מכון התקנים, התקן האירופי חל באופן מפורש, בניגוד לתקן הקודם, על אופניים מתקפלים. מכאן הטענה שלא ניתן לייבא כיום את האופניים, בלא קשר להחלטה של הוועדה הטכנית. 5. מן התיאור שהבאנו עולה, כי התשתית החוקית בנוגע לייבוא אופניים ארצה, כולל אופניים מתקפלים, השתנתה מאז הגשתה של העתירה ואף מאז שהוצא צו על-תנאי. במצב דברים זה ברור שעל העותר לפנות לרשויות הרלוונטיות בבקשה מחודשת. בקשה זו יכולה להתייחס לקבלתו של אישור בדבר אי תחולתו של התקן על אופניים מתוצרת סטרידה (היינו "אישור לא חל"), בבקשה לשינוי התקן או אולי בקשה למתן פטור ממילוי אחר הדרישות של תקן רשמי (ראו סעיף 16 לחוק, המסמיך את השר ליתן את הפטור; השר לא צורף כמשיב לעתירה). יוער, כי מתשובות המשיבים עולה שיבואנים אחרים משווקים בארץ אופניים מתקפלים, אשר תואמים את דרישותיו של ת"י 1117. אף אם נניח שהעותר צודק בטענותיו, הסומכות על החלטתה של הוועדה הטכנית, יש לזכור כי החלטתה ניתנה בעת שהתקן לגבי אופניים היה שונה מן התקן הנוכחי. לפיכך, אין גם מקום שבית משפט זה יפעיל בקורת שיפוטית לגבי החלטה שהתייחסה למצב משפטי שאינו עוד בתוקף כיום. ייתכן שלעותר טענות טובות גם כיום, שעה שחל תקן חדש לגבי אופניים. דא עקא, עליו לפנות תחילה לרשויות, כולל מכון התקנים, על מנת שהן תקבלנה החלטות בהתחשב בתקן החדש. 6. אשר על כן, אנו מחליטים לבטל את הצו על-תנאי ולדחות את העתירה. לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ט"ז בכסלו התשע"ב (12.12.2011). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09105460_S13.doc גק+הג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il