דנילוב נ' מגן דוד אדום בישראל

5 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10541-09-24 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופט יוסף אלרון כבוד השופט אלכס שטיין העותר: בועז דנילוב נגד המשיב: מגן דוד אדום בישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד מיכל מינסקי; עו"ד עמית גלברט; עו"ד גל בבאי פסק-דין השופט אלכס שטיין: העתירה שלפנינו תוקפת את החלטת המשיב, מגן דוד אדום (להלן: מד"א), שלא לקבל את העותר לקורס פרמדיקים הנערך על-ידו, אשר נפתח ביום 8.9.2024 (להלן: הקורס). העותר הגיש מועמדות לקורס והשתתף בהליך המיון, אשר כלל, בין היתר, מבחן מקוון שנערך על-ידי מכון אבחון חיצוני (להלן: המכון החיצוני); הליך מיון פנימי שנערך על-ידי מד"א, בו נדרש העותר להציג מצגת אותה הכין מראש והתקיים עמו ראיון אישי; מבחן נוסף שנערך על-ידי המכון החיצוני; וכן ראיון עם פסיכולוג תעסוקתי. ביום 19.8.2024 הודיע מד"א לעותר כי "הוועדה לא מצאה אפשרות לשלבך בקורס פראמדיק ערב מס' 15. ישנם מועמדים רבים לכל קורס, ההחלטה מתקבלת על סמך השוואת נתונים איכותניים בין כל המועמדים ועל סמך ימי המיון והראיון האישי שנערך". למחרת היום, ביום 20.8.2024, פנה העותר למד"א בהשגה על ההחלטה שלא לקבלו לקורס, וכן ביקש להמציא לו את כל המסמכים הנוגעים להליך מיונו, הן ממד"א והן מהמכון החיצוני. ביום 29.8.2024 פנה העותר למד"א בפנייה נוספת באותו עניין. ביום 29.8.2024 השיב מד"א לפניית העותר. בתשובת מד"א צוין כי משתתפי הקורס והמועמדים שביקשו להתקבל אליו משתייכים לשתי קבוצות: עובדי ומתנדבי מד"א בהווה; ולצדם קבוצת המועמדים "החיצוניים", עמה נמנה העותר. עוד צוין כי מועמדותו של העותר נדחתה מהקורס הקרוב, זאת מאחר שבקבוצת המועמדים החיצוניים אליה הוא משתייך, נמצאו מועמדים אחרים אשר קיבלו ציון גבוה משלו בהערכת המכון החיצוני בקטגוריית "דינמיקה קבוצתית". בתוך כך, הובהר כי לקורס לא התקבלו מועמדים בעלי ציון דומה או נמוך מזה של העותר אשר משתייכים לקבוצת המועמדים החיצוניים. בתשובתו הוסיף מד"א כי אין באפשרותו לחשוף בפני העותר את תוצאות המבחן, אך הוא זכאי לפנות בעצמו למכון החיצוני ולבדוק עמו את תוצאות המבחן וההערכה שקיבל. לבסוף, הדגיש מד"א כי נציגיו התרשמו מנתוניו האישיים של העותר ומהראיון האישי שנערך עמו (שסיכומו צורף לתשובתו של מד"א) – וכי הוא מעודד את העותר להגיש מועמדות לקורס הבא שייפתח. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה שב ומלין העותר על החלטתו של מד"א שלא לקבלו לקורס הקרוב ומבקש כי יומצאו לו כל מסמכי המיון הנוגעים לעניינו. העותר טוען כי ההחלטה התקבלה ללא נימוק מספק; ללא התייחסות למאפייניו הפרטניים; מבלי שהוצגו כראוי הנתונים עליהם התבסס מד"א בהחלטתו; וכאשר תנאי הקבלה המלאים לקורס, מעבר לתנאי הסף, לא פורסמו. לטענת העותר, החלוקה שעורך מד"א בין מועמדים שהם מתנדביו ועובדיו לבין מועמדים חיצוניים, תוך קביעת תנאי קבלה שונים עבור כל קבוצה (כפי שלטענת העותר נלמד מתשובת מד"א לפנייתו) – היא פרקטיקה מפלה אשר פוגעת בשוויון ואשר מביאה בחשבון שיקולים שאינם ענייניים. העותר מוסיף וטוען כי ההחלטה שלא לקבלו לקורס היא החלטה בלתי-סבירה ובלתי-מידתית, זאת בשים לב לעמידתו בתנאי הסף, לעברו הצבאי ולכישוריו, וכן בהתחשב בהערכה החיובית שקיבל במסגרת הראיון האישי. בהקשר זה, מצין העותר כי הוא נבחן בעבר (לטובת תפקיד אחר) אצל אותו מכון חיצוני ודורג במקום הראשון מבין מאות מועמדים שנבחנו באותה מסגרת. עוד טוען העותר כי על מד"א להפעיל שיקול דעת עצמאי בהחלטתו ואין הוא רשאי להסתמך באופן מוחלט על הערכת המכון החיצוני; וכי ממילא יש לאפשר לעותר זכות טיעון וערעור ביחס להחלטה. מנגד, מד"א סבור כי דין העתירה להידחות. לטענתו, ההחלטה בעניינו של העותר התקבלה על סמך שיקולים מקצועיים גרידא, תוך שקילת כל השיקולים הרלבנטיים, וללא משוא פנים או כל פגם אחר בשיקול דעתו. מד"א טוען כי ההחלטה על קבלת מועמדים לקורס פרמדיקים מצויה בליבת שיקול הדעת המקצועי הנתון לו, והדבר אף צוין על ידו במידע המופץ במסגרת הליכי המיון. כמו כן, נטען כי דין העתירה להידחות אף מחמת "מעשה עשוי", שכן הקורס כבר החל ובשלב זה לא ניתן לשלב בו את העותר. מד"א מוסיף וטוען כי הוא נוקט באמות מידה שוויוניות ביחס לכלל המועמדים לקורס פרמדיקים, ובכלל זה ביחס למועמדים שהם עובדי מד"א ומתנדביו ולמועמדים חיצוניים. כך, כל המועמדים נדרשים לעבור את אותם הליכי מיון ולעמוד בתנאי סף זהים, והשתייכותם הקבוצתית אף אינה חשופה בפני המכון החיצוני. השוני היחיד הנוגע לעובדי ומתנדבי מד"א נעוץ בכך שבעת הדיון בוועדה המסכמת אודות מועמדותם, עומדים לנגד עייני הוועדה גם "מכתבי המלצה" או "חוות דעת" מטעם הממונים על העובדים והמתנדבים מטעם הארגון – ולאלו ניתן, בנוסף ליתר הנתונים, משקל בהערכה הסופית של הוועדה; כך שמשקלה היחסי של המלצת המכון החיצוני, במכלול השיקולים, משתנה. באשר לעניינו הפרטני של העותר, מצין מד"א כי הלה עבר את הליכי המיון ככל שאר המועמדים, אולם ההערכה שקיבל מהמכון החיצוני היתה נמוכה והוא סווג על ידי המכון כמועמד "לא מומלץ". הוועדה המסכמת בחנה את מועמדותו של העותר לאור הנתונים שהתקבלו בכל הליך המיון והחליטה, בהתאם לשיקול דעתה, לדחות את מועמדותו לקורס הקרוב. בהקשר זה, צוין כי ישנם מועמדים אשר זכו לציון משוקלל גבוה מהעותר ואף הם לא התקבלו לאותו קורס (כך שהעדפת העותר על פניהם, היא זאת שתהווה הפליה פסולה). לאחר עיון בכתובים שהונחו לפנינו, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה מבוררת להתערבותנו. למד"א נתון שיקול דעת עצמאי לקבוע את תנאי הקבלה לקורסי ההכשרה המופעלים על-ידו, ולהכריע בעניין קבלתם של המועמדים השונים לקורסים אלו (ראו והשוו: בג"ץ 1736/19 קפלן נ' שר החינוך, פסקה 2 (4.11.2019); בג"ץ 5/24 ברקאי נ' שר הבריאות, פסקה 8 (11.3.2024)). הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא יחליף את שיקול דעתו של הגורם המוסמך בשיקול דעתו שלו, כל אימת שהחלטתו של אותו גורם מוסמך עומדת בכללי המנהל התקין ואינה לוקה בפגם שיורד לשורש העניין (ראו, למשל: בג"ץ 1253/20 ולנשטיין נ' המנהל האזרחי באזור יו"ש - הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, פסקה 9 (24.9.2020); בג"ץ 5787/18 רובינשטיין נ' לשכת הסיוע המשפטי מחוז ת"א, פסקה 6 (21.11.2018)). כלל זה חל ביתר שאת כאשר מדובר בשיקול דעת של גוף מקצועי; בפרט – כאשר עסקינן, כבענייננו, בהכשרה מקצועית בתחום הרפואה (ראו והשוו: בג"ץ 8222/21 נעמה נ' מנהל אגף הסיעוד במשרד הבריאות, פסקה 18 והאסמכתאות שם (26.5.2022)). במקרה שלפנינו, לא מצאנו כי יש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה שהתקבלה בעניינו של העותר. החלטה זו נטועה כל-כולה בשיקול הדעת המקצועי אשר הופעל, כפי שהופעל, על-ידי מד"א על-מנת לקבוע את התאמתו של העותר להשתתפות בקורס הפרמדיקים, במועד מסוים, בהתחשב במספר המשתתפים המוגבל בקורס. דומה כי בהחלטת מד"א לא נפל שום פגם אשר קורא להתערבותנו. מעיון בעתירה ובתגובה לה עולה כי מד"א קיבל את החלטתו בהתבסס על הליך מיון ארוך, יסודי וקפדני, אשר נערך הן באמצעים פנים-ארגוניים והן באמצעות מכון מיון מקצועי חיצוני. בתשובתו לפניית העותר, וכן בתגובתו המקדמית לעתירה, פירט מד"א, בשקיפות ובאופן ברור ומשכנע, את הטעמים שעמדו ביסוד החלטתו – טעמים הנעוצים בעיקרם בתוצאות מבחניו של העותר בהשוואה למועמדים האחרים (תוך שהודגש כי העותר מוזמן להגיש מועמדות לקורס במועדים עתידיים, כך שאין מדובר בהחלטה בדבר אי-התאמתו לקורס). גם בטענת העותר כי מד"א מפלה בין קבוצות המועמדים השונות – אין ממש. כפי שפורט בתגובה לעתירה, כלל המועמדים לקורס פרמדיקים עוברים הליכי מיון דומים ונבחנים תחת אמות מידה זהות. השוני היחיד בהקשר זה טמון בכך שבעת הערכת מועמדותם של עובדי ומתנדבי מד"א פרושה לפני הוועדה המחליטה גם חוות הדעת מטעם הממונים על מועמדים אלו בארגון. במסגרת שיקול דעתו רשאי מד"א, וייתכן שאף חייב, להעניק משקל מסוים לחוות דעת אלה – מדובר במידע רלבנטי, ענייני ומקצועי, שממילא לא קיים ביחס למועמדים חיצוניים. אם כן, אף בעניין זה לא מצאנו כי נפל פגם כלשהו בהתנהלותו של מד"א. באשר לבקשתו של העותר לקבלת מסמכים – בעניין זה, פתוחה בפני העותר הדרך לפנות למכון החיצוני (כפי שצוין בתשובת מד"א מיום 29.8.2024); או, לחלופין, למצות הליכים במסגרת בקשת חופש המידע אשר הוגשה על-ידו. מכל מקום, כידוע, הסמכות לדון בעתירה המבוססת על חוק חופש המידע מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו: סעיף 17(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וסעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000). העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף, ומאליה נדחית הבקשה לצו ביניים. העותר יישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש"ח. ניתן היום, י"ד תשרי תשפ"ה (16 אוקטובר 2024). נעם סולברג שופט יוסף אלרון שופט אלכס שטיין שופט