ע"א 10540-06
טרם נותח
יוסף תג'ר נ. ברכה והצלחה נכסים בת"א
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 10540/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 10540/06
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערים:
1. יוסף תג'ר
2. דוד תג'ר
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת ברכה והצלחה נכסים בתל-אביב בע"מ
2. יהודית זינגר
3. אריה זינגר
4. יחזקאל זינגר
5. נתן זינגר
6. יורוקום נדל"ן בע"מ
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו
(כב' השופט ח' טובי) מיום 11.12.2006 שלא לפסול
עצמו מלדון בת.א. 45169/06 ובת.א. 45163/06
בשם המערערים: עו"ד גיל-עד חריש; עו"ד הילה סמורזיק-פוזננסקי
בשם המשיבה 1: עו"ד אשרה פרוכטמן
בשם המשיבים 2-6: עו"ד ליאן קהת
פסק-דין
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ח' טובי) מיום 11.12.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 45169/06 ובת.א. 45163/06.
1. לבית המשפט קמא הוגשו שתי תביעות, שעניינן עתירה לסילוק ידי המערערים ממקרקעין בבעלות המשיבים. במכתב מיום 4.12.2006 ביקשו המערערים מבית המשפט לפסול עצמו מלדון בתביעות. הבקשה נסמכה על הטענה כי בעבר פסל עצמו השופט מלדון בתביעה דומה, שהגישה חברת רמ-נח בע"מ (להלן: רמ-נח), מחמת קרבתו לעו"ד שוב, שהינו בעל עניין מרכזי בכל הקשור למקרקעין (החלטה מיום 28.10.2004 בת.א. 30437/04). נטען כי גם התביעות הנוכחיות עוסקות באותם מקרקעין, וכי לרמ-נח, אשר בשליטת עו"ד שוב ו/או בני משפחתו ואחרים מטעמו, זכויות בעלות במושע במקרקעין הנדונים. מכיוון ומדובר במקרקעין במושע, פינוי אדם מהמקרקעין פועל לטובת כל בעלי המקרקעין, כלומר גם לטובת רמ-נח, למרות שהיא אינה צד לתביעות. על כן סברו המערערים כי ראוי שבית המשפט יפסול עצמו מלדון בתובענות הנוכחיות. משיבה 1 סברה כי יש לדחות את הבקשה על הסף מאחר והוגשה שלא על פי סדרי הדין, וכן לגופו של עניין בהעדר עילת פסלות. נטען כי אין בהחלטת בית המשפט בת.א. 30437/04 כל רלוונטיות למקרה הנוכחי: זהות התובעת שם וזהות בעלי השליטה בה הן שהיוו את עילת הפסלות באותו מקרה, ואולם אלו אינם צד להליך הנוכחי. כך גם אין בסיס לטענה כי שני ההליכים עוסקים באותם מקרקעין.
2. בית המשפט, בהחלטה מיום 11.12.2006, דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו העיר בית המשפט למערערים על הדרך בה הגישו את בקשת הפסלות וקבע כי מדובר בפרוצדורה לא ראויה, שאין לה תימוכין בתקנות סדר הדין האזרחי. לגופו של עניין, הובהר כי בת.א. 30437/04 נעתר בית המשפט לבקשת הפסלות, נוכח הצהרת בא-כוח הנתבעים באותו מקרה כי עו"ד שוב הינו בעל השליטה ברמ-נח, ועל כן אין זה מן הראוי שבית המשפט ידון בתביעה. הובהר כי בית המשפט סבר, והוא סבור גם עתה, כי במידה והמדובר אכן בחברה בשליטתו של עו"ד שוב, מן הראוי שבית המשפט לא ידון בתביעה, למצער מפני מראית הצדק. ואולם, אין להקיש מהתובענה הקודמת לתובענות הנוכחיות. במקרה הנוכחי מדובר בתובעים (המשיבים) שאין להם כל קשר לעו"ד שוב. טענת המערערים, כי מדובר במקרקעין אשר עו"ד שוב הינו הבעלים, במישרין או בעקיפין, במושע בהם, אינה מצדיקה כי בית המשפט יפסול עצמו, שאם לא כן כל אימת שיהיה קשר עקיף ו/או רחוק כי מאן דהוא המוכר לשופט יכול ויהנה מתוצאת המשפט, בית המשפט יצטרך לפסול עצמו ואין לדבר סוף. על כן, נקבע כי לא קם במקרה הנוכחי חשש כלשהו למשוא פנים, ובוודאי לא חשש ממשי כדרישת הדין, ואף לא נראה כי מראית פני הצדק נפגעת כהוא זה.
3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. בערעור חוזרים המערערים על טענותיהם בבקשת הפסלות, ומוסיפים כי טעה בית המשפט בקובעו כי למשיבים אין קשר לעו"ד שוב, שכן המשיבים הם שותפיו של עו"ד שוב במקרקעין. ככאלה, הם משמשים בתביעות הנוכחיות כנציגים ו/או כשליחים של עו"ד שוב. לכן, יש לראות את עו"ד שוב כבעל דין בתביעות גם אם שמו אינו מופיע בכותרת התביעה, וטעה בית המשפט כשקבע כי הקשר של עו"ד שוב לתביעות הינו עקיף או רחוק. המשיבים סבורים כי יש לדחות את הערעור על הסף כיוון שלא צורפו לו המסמכים הדרושים על פי התקנות (הבקשה לפסילה ותגובת משיבה 1 לבקשה), וזאת בהמשך לכך שגם הבקשה הוגשה שלא כדין, אלא בצורת מכתב שהופנה לשופט. לגופו של עניין, טוענים המשיבים, כי הקשר בין עו"ד שוב לתביעות הוא רחוק וקלוש ועקיף יותר משנטען בפני בית המשפט. עיון בדו"ח רשם החברות, שצורף רק כעת בערעור, מעלה כי עו"ד שוב אינו בעל מניות או דירקטור ברמ-נח, שהינה בעלים במושע יחד עם משיבים 1-5 באחת משתי החלקות נשוא ת.א. 45169/06. בין בעלי המניות ברמ-נח נמנית חברת גאולת הכרך בע"מ, שמחזיקה 10% במניות רמ-נח, ובה בלבד רשום עו"ד שוב כבעל מחצית המניות ודירקטור. הודגש כי התביעה בת.א. 45169/06 הוגשה על ידי משיבים 1-5 בלבד, ללא ידיעת עו"ד שוב, שאיננו מייצג ואינו מיוצג בתיק.
4. בהחלטתי, מיום 3.6.2007, ביקשתי מבית המשפט, על פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להעיר את הערותיו באשר לבקשת הפסלות, ובפרט התבקש בית המשפט להתייחס לשאלה האם במידה ורמ-נח היתה צד להליכים נשוא בקשת הפסלות, היתה מתקיימת, לדעתו, עילת פסלות בשל הקשר שבין עו"ד שוב לרמ-נח, וזאת בשים לב להחלטה בת.א. 30437/04 מיום 28.10.2004, ולנתוני רשם החברות ולשכת רישום המקרקעין. בהערותיו מיום 13.6.2007 ציין בית המשפט כי העובדה שרמ-נח הינה בעלת זכויות במושע במקרקעין נשוא תביעות הפינוי שבפניו כעת, אין בה כדי להקים עילת פסלות. בית המשפט חזר וציין כי ההחלטה מיום 28.10.2004 ניתנה על בסיס הצהרת בא-כוח המבקשים באותו עניין כי עו"ד שוב הינו בעל השליטה ברמ-נח, ולנוכח העדר התנגדות מטעם הצד שכנגד, ואף זאת, אך לשם מראית הצדק. הובהר, כי מעיון בנסחי הרישום של המקרקעין ומנתוני רשם החברות מתברר כי עו"ד שוב איננו בעל השליטה ברמ-נח, כנטען, והינו רק אחד מבעלי המניות בה, באמצעות חברת גאולת הכרך בע"מ. בנסיבות אלו, משהתברר כי עו"ד שוב איננו בעל השליטה ברמ-נח ואף אינו בעל מניות עיקרי בה, ובהעדר עילת פסלות, ציין בית המשפט כי לא היה נעתר לבקשת הפסילה, אף לא מחמת מראית הצדק, באם היתה רמ-נח צד להליכים בתביעות נשוא הערעור.
5. לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לערעור לא צורפו בקשת הפסלות ותגובת משיבה 1 לבקשה, כנדרש בתקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לכאורה, די בכך כדי להביא לדחיית הערעור על אתר (ע"א 478/99 משלי נ' בוקשפן משלי (לא פורסם); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 341). ואולם, גם לגופם של דברים, לא מצאתי הצדקה לקבלת הערעור. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. סעיף 77א(א1)(1) לחוק מוסיף וקובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת. ראשית, יש לבחון האם ניתן לראות בעו"ד שוב "צד להליך", שכן הטענה היא כי הקרבה בינו לבין המותב היא המצדיקה את פסילת השופט. אין ספק כי עו"ד שוב אינו תובע בתביעות הנוכחיות, וגם רמ-נח אינה אחת מהתובעים. יחד עם זאת, יתכנו מקרים, בהם יהיה חשש ממשי למשוא פנים שעה שאדם שיש לו "קרבה ממשית אחרת" לשופט אינו צד פורמלי להליך, אך הוא עשוי להיות מושפע מההליך באופן המצדיק לראות אותו כצד לצורך בחינת סוגיית הפסלות (מרזל, בעמ' 232). השאלה שיש לשאול, על כן, בהקשר לפרשנות הביטוי "צד להליך", היא מהותית, ודו שלבית: ראשית, יש לבחון, אם אכן מדובר בצד מהותי להליך, כלומר, מי שזכויותיו ואינטרסים כלכליים ממשיים שלו עשויים להשתנות בעקבות הדיון ופסק הדין. שנית, גם בהנחה שמדובר במי שהוא מהותית צד להליך, יש לבחון את עוצמת האינטרס של אותו צד, דהיינו, האם שינוי זכויותיו ואינטרסים כלכליים ממשיים שלו, בהם עסקינן, הוא ממשי במובן המעורר חשש ממשי למשוא פנים או שמא מדובר בעניין של מה בכך, שאין עימו חשש כזה (מרזל, בעמ' 233). במקרה הנוכחי, כפי שעולה מדו"ח רשם החברות ונסחי רישום המקרקעין, עו"ד שוב הוא בעל מחצית ממניות חברת גאולת הכרך בע"מ, שהנה בעלת 10% בלבד ממניות רמ-נח, שהיא אחת מששה שותפים באחת החלקות המהוות את המקרקעין נשוא המחלוקת. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי ניתן לומר שמידת העניין של עו"ד שוב בהליך הנוכחי מצדיקה לראות בו "צד להליך", לצורך בחינת עילת פסלות של השופט. מכיוון שהגעתי למסקנה כי עו"ד שוב אינו "צד להליך", הרי שאינני נדרשת לדון בשאלה האם קיימת בינו לבין השופט "קרבה ממשית" המצדיקה פסילתו של השופט, במובן שיש בו כדי להוות עילת פסלות. לבסוף אציין בהקשר זה, כי גם אם רמ-נח עצמה היתה צד להליך, לא היה מקום לפסול את השופט על פי החומר המונח בפני, כפי שאף ציין בית המשפט בהערותיו. זאת כיוון שחלקו הקטן והעקיף של עו"ד שוב ברמ-נח, מאיין את החשש כי הקרבה הנטענת בין עו"ד שוב למותב תגרום למשוא פנים בניהול הליך שרמ-נח היא צד לו.
6. לפני סיום אציין, כי לא מצאתי שישנה זהות בין ת.א. 30437/04 להליך הנוכחי, המצדיקה פסלות אוטומטית של בית המשפט. זאת במיוחד לנוכח העובדה שההחלטה שם התבססה על הצהרה כי עו"ד שוב הוא בעל השליטה ברמ-נח, טענה שהתבררה כלא נכונה בהליך שבפניי. אפשר שבראייתם של המערערים נוצר חשש כי הקשר של עו"ד שוב למקרקעין הנדונים וההיכרות בינו לבין השופט יש בהם כדי להצביע על קיום חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (ע"א 3484/01 באן נ' באן (לא פורסם); ע"א 7857/04 צ'רטוק נ' וינקלר (לא פורסם); מרזל, בעמ' 115).
אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים ישאו בהוצאות שכר טרחת עורך-דין של משיבה 1 בסכום של 3,500 ₪, ובשכר טרחת עורך-דין של משיבים 2-6 בסכום של 3,500 ₪.
ניתן היום, ז' באב התשס"ז (22.7.2007).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06105400_N04.doc דז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il