פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 10538/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים רע"פ 10538/03 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.11.03 בת.פ. 1006/03 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' צבן, צ' זילברטל ומ' דרורי תאריך הישיבה: ג' באדר התשס"ד (25.2.2004) בשם המבקש: עו"ד יאיר גולן בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד בשם שירות המבחן לנוער: גב' שלומית מרדר פסק-דין השופטת ד' ביניש: לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש (להלן: המערער) על עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, שנגזר עליו בבית משפט השלום לנוער. נסיבותיו של המערער כפי שנפרשו בפנינו הן מיוחדות ויוצאות דופן ולפיכך ראינו ליתן בעניינו רשות ערעור, ומטעם זה דנו בבקשתו כבערעור. העבירות בגינן הורשע המערער, על פי הודאתו, הן עבירות חמורות וקשות. מדובר במעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובאינוס בנסיבות מחמירות, שביצע המבקש שהיה אז קטין כבן 15 בבת גילו. בחלק מהמעשים שביצע – המעשים המגונים – היו שותפים עמו שלושה נערים נוספים ואת עבירת האינוס ביצעו הוא ונאשם נוסף עמו, שהחדירו אצבעותיהם לאיבר מינה של המתלוננת ולא שעו להתנגדותה, לאחר שהשלושה כבר התרחקו ממקום ביצוע העבירה. בסופם של ההליכים הפלילים שהתנהלו בבית המשפט לנוער ובערכאת הערעור, נדונו המשתתפים במעשים המגונים לביצוע שירות לתועלת הציבור בצירוף פיקוח שירות המבחן, ואילו המערער ושותפו למעשי האינוס שהוא היחיד שנשפט בנפרד, נדונו לעונשי מאסר בפועל. בפנינו כאמור, ערעור על עונש המאסר בפועל; בערעור זה התלבטנו לא מעט. המעשים שביצע המערער במתלוננת, נערה צעירה שנפלה טרף לאטימות ליבם ורשעותם של חבריה, בהיותה במצב של חולשה וחוסר אונים, הם ללא ספק חמורים. המערער נטל חלק מרכזי במעשים קשים אלה. בהתחשב באופיים ובחומרתם של המעשים, אין העונש שנגזר על המערער חמור כלל ועיקר, ולא היינו רואים להתערב בו אלמלא הובאו לפנינו חוות דעת שירות המבחן לנוער ואלמלא הדברים שנשמעו מפיה של קצינת המבחן בעת הדיון בפנינו. חוות הדעת המקצועית והתשתית העובדתית שנפרשה בפנינו ביחס להתפתחויות שארעו מאז בוצעו העבירות, אינן דבר יום ביומו. לפיכך, החלטנו כי נסיבותיו האישיות של המערער מצדיקות התערבותנו להקלה בעונש. בגדר שיקולנו הבאנו את העובדות המפורטות להלן: המערער הוא כיום בן 17 וכאמור העבירות בוצעו לפני שנתיים, בעת שהיה בן 15 בלבד. גילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירה כשהוא לעצמו, אף כי הינו רכיב רב משקל בשיקולי הענישה, לא היה בו כדי לשכנענו להקל עם המערער. לצערנו רבו העבירות מסוג זה המבוצעות על ידי קטינים, גיל העבריינות לחרדתנו אך הולך ויורד, והמסר ההרתעתי והחינוכי לעבריינים בכוח חייב למצוא את ביטויו גם בענישתם של קטינים. (ראו: ע"פ 4920/01, 4956/01, 4890/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 594). עם זאת, עלינו לשוות לנגד עינינו כי הטלת עונש מאסר בפועל על קטין ובמיוחד על קטין שעבר עבירה בגיל רך, מחייבת זהירות רבה. מדובר בפרשת הדרכים המשמעותית ביותר בחייו של נער. כל עוד על פי ההערכה המקצועית טרם אימץ הנער את העבריינות כדרך חיים, כאשר הסיכון הנשקף ממנו אינו רב, ואילו סיכויי שיקומו רבים הם; וכאשר המאמצים שהוא משקיע כדי לחזור למוטב ראויים הם, אין אנו רשאים להתעלם מנתונים אלה, אף שגם שיקולים אלה כשהם לעצמם אינם בהכרח מכריעים. (השוו: ע"פ 4920/01, 4956/01, 4890/01 הנ"ל). בסופה של דרך בהליך גזירת הדין שוקלים אנו את המכלול הרחב של השיקולים ובהם כמובן, השיקולים האינדיבידואלים בכל מקרה על פי נסיבותיו. בענין שלפנינו, העונש שנגזר על המבקש בהתחשב במכלול הנתונים והנסיבות שהיו לנגד עיני הערכאה הדיונית, היה עונש הולם בעת הטלתו, אולם, נוכח ההתפתחויות המשמעותיות שארעו מאז, סברנו כי יש מקום להתערב כדי להקל עם המבקש. המערער שלפנינו נכשל בעבירה חמורה מאד אך היתה זו עבירה ראשונה ויחידה. שירות המבחן מציין כי בתקופה שחלפה מאז ביצע את העבירות הוא עשה מאמץ שיקומי רב. הוא מתמיד לאורך זמן בהליך טיפולי, עובד ומשתף פעולה "בצורה ראויה להערכה". באבחון מסוכנות ניתנה הערכה מקצועית כי המערער אינו בר-סיכון להישנות עבירות מין. מזה מספר חודשים משתתף המערער בקבוצה טיפולית-סמכותית למתבגרים שפגעו מינית. הטיפול מחייב אותו למאמץ רב והוא עומד במאמץ זה. מטבע הדברים, נימנע מלפרט את יתר הנסיבות המיוחדות שפורטו בתסקיר המבחן, נאמר רק זאת, שלדעת שירות המבחן, המערער מגלה כיום תובנה ואמפתיה ביחס לפגיעתו בנערה שהיתה קרבן העבירה ולוקח על עצמו אחריות למעשיו, ומוכן לשאת בעונש מוחשי. עם זאת מציין שירות המבחן כי במצבו הנפשי עלול מאסר בפועל, בתנאי כלא, להיות הרסני לגביו. בנסיבות מיוחדות אלה החלטנו לקבל את הערעור ולהמיר את עונש המאסר בפועל שהושת על המערער ב-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. עונש המאסר על תנאי של 7 חודשים שהושת עליו יעמוד בעינו. וכמו כן, יעמוד המערער בפיקוח קצין מבחן למשך 18 חודשים מהיום. הממונה על עבודות שירות יכין חוות דעת ביחס לאפשרות העסקתו של המערער בעבודות שירות, ויגיש לנו חוות דעתו בתוך 30 יום. לאחר מכן נחליט בענין אופן העסקתו בעבודות שירות בהתאם לכך. ניתן היום, י"ד באדר התשס"ד (7.3.2004). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03105380_N03.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il