מדינת ישראל נ. עומר עבד אל חלים

פסק-דין בתיק ע"פ 10536/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10536/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: עומר עבד אל חלים ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.11.09 ב-ת"פ 5458-05-09 שניתן על ידי כבוד השופט א' שיף תאריך הישיבה: כ"ז באלול התש"ע (6.9.10) בשם המערערת: עו"ד אליעד ויישנל בשם המשיב: בשם שרות המבחן למבוגרים: עו"ד עאדל דבאח גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: מוחמד עומר עבד אלחלים (להלן: המתלונן), ערך בתאריך 21.4.09 חתונה לשתי בנותיו, ובמהלך החתונה נתגלע ויכוח בינו לבין אחיו של המשיב, מוחמד מאג'יד עבד אלחלים. משדבר הויכוח הגיע לידיעת המשיב, הוא ניגש אל המתלונן שעה שהלך לכיוון רכבו, ולאחר חילופי דברים תקף אותו, בעט בו ודקר אותו עם סכין שהחזיק בידו. בעקבות התקיפה הובהל המתלונן לבית חולים, שם אובחנו דקירות בגבו, בחזהו וכן חתכים בפניו, והוא נזקק לניתוח חזה דחוף במהלכו נסגר עורק מדמם. המשיב הודה בכל אלה והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. בהמשך, דן אותו בית המשפט המחוזי לשנתיים וחצי מאסר ושנה מאסר על-תנאי. המדינה משיגה בפנינו על העונש, תוך שהיא מנמקת זאת בכך שמדובר במשיב פורק עול ונעדר יכולת שליטה עצמית, אשר תקף את קרוב משפחתו ביום כלולות בנותיו וכמעט קיפד את פתיל חייו. עוד נטען, כי בגזר הדין ניתן משקל מופרז לנסיבותיו האישיות של המשיב, תוך זניחה של שיקולי גמול והרתעה. לא נסתיר את דעתנו כי העונש שהושת על המשיב אכן נוטה לקולה, במיוחד נוכח הנזק שהסב לקורבנו. אולם, בכך אין די כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט שלערעור, ונדרש להוכיח כי העונש סוטה במידה ניכרת מרמת הענישה הנוהגת. את זאת אנו מתקשים לומר בנסיבותיו של מקרה זה, ולפיכך, ועל אף השקפתנו כי בית המשפט המחוזי הלך לקראת המשיב דרך ארוכה, החלטנו להותיר את העונש על כנו. ניתן היום, כ"ז באלול התש"ע (6.9.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09105360_O02.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il