סעיד מסארוה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10533/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10533/02 ע"פ 11079/02 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער (המשיב בע"פ 11079/02): סעיד מסארוה נ ג ד המשיבה (המערערת בע"פ 11079/02): מדינת ישראל ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.11.02 בת"פ 40216/02 על ידי כבוד השופט ש' טימן תאריך הישיבה: י"ז באייר התשס"ג (19.05.03) בשם המערער: עו"ד חאג' יחיא מוחמד בשם המשיב: עו"ד ג'ני גינזבורג פסק-דין השופטת א' חיות: 1. המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, על-פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות ומסירת ידיעה כוזבת. עובדות המקרה כפי שתוארו בכתב-האישום הן אלה: המערער, יחד עם שני אחרים, קשרו קשר לשדוד כספים מפועלים סינים, שהמתינו לעבודה בצומת "סגולה". באמתלה של הצעת עבודה לריצוף, אספו המערער ואחד מחבריו שני פועלים סינים למכוניתו של המערער, ולאחר כברת דרך סטו לשביל עפר ושדדו מידיהם באיומי סכין 4,000 ₪ ושני מכשירי פלא-פון. לאחר ביצוע המעשה, נטשו המערער וחבריו את הרכב, בשל מחסום משטרתי שעמד בדרכם והמערער התייצב, סמוך לאחר מכן, במשטרה והודיע, כי הרכב נגנב, על מנת להרחיק עצמו ממעשה השוד ובידיעה שהדבר אינו אמת. 2. לנוכח גילו הצעיר של המערער, ולנוכח עברו הנקי, הורה בית-המשפט המחוזי על קבלת תסקיר של שירות המבחן בעניינו. בתסקיר שהוגש לבית-המשפט המחוזי ציינה קצינת המבחן, כי מדובר בבחור צעיר, נורמטיבי, וללא עבר פלילי, אשר כתוצאה ממעצרו נפגעו לימודיו במכללת סמינר הקיבוצים, במסלול חינוך. לנוכח נתונים אלה, ועל מנת שלא לפגוע בעתידו של המערער, המליצה קצינת המבחן על שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. האינפורמציה לפיה הופסקו לימודיו כתוצאה מהמעצר, נמסרה לקצינת המבחן, כמו גם לבית-המשפט, על-ידי המערער. דא-עקא, בדיקה נוספת שנערכה בנושא זה ביוזמת בית-המשפט העלתה כי אין אמת בדברים, וכי לימודיו של המערער במכללה הופסקו קודם למעצר בשל כישלונות חוזרים ונשנים בלימודים. לאחר כל הדברים הללו, גזר בית-המשפט המחוזי על המערער שלושים וששה חודשי מאסר, מתוכם שמונה עשר חודשים לריצוי בפועל ושמונה עשר חודשים על-תנאי, לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות מסוג העבירות שבהן הורשע. 3. המערער מלין בפנינו על חומרת העונש שנגזר עליו ואילו המדינה, מצידה, טוענת בע"פ 11079/02, כי העונש שנגזר סוטה באופן ניכר מרמת הענישה הראויה בנסיבות העניין ואינו תואם את חומרת המעשים בהם הורשע המערער. הדיון בשני הערעורים, נשמע בצוותא חדא. בא-כוח המערער הדגיש בערעורו וכן בטיעוניו בפנינו את גילו הצעיר של המערער, את העובדה כי מדובר במעידה ראשונה וחד-פעמית, כדבריו, וכן את העובדה שהמערער הודה במעשים שיוחסו לו והביע חרטה עמוקה. מנגד, הדגישה באת-כוח המדינה את הכיעור במעשיו של המערער, ואת העובדה שכוונו נגד עובדים זרים, שהינם מגזר חלש ובלתי מוגן דיו באוכלוסיה. כמו-כן, הדגישה באת-כוח המדינה את תכנון העבירות ואת חוסר מוראו של המערער מרשויות החוק, בכך שלא נרתע ממסירת ידיעה כוזבת, בדבר גניבת הרכב כביכול, וכן ממסירת אינפורמציה שקרית לעניין הפסקת לימודיו, לשירות המבחן ולבית-המשפט. 4. לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים בשני הערעורים, אנו סבורים כי העונש שהוטל על המערער אכן נוטה לקולא במידה כזו המצדיקה את התערבותנו. המערער, אף כי זו לו ההסתבכות הראשונה עם החוק, פעל יחד עם אחרים כגורם דומיננטי, בביצוע עבירות שקדם להן תכנון, הן לפני המעשה והן לאחריו, כפי שמעידה מסירת הידיעה הכוזבת בדבר גניבת הרכב. בצדק ציינה באת-כוח המדינה, כי אל המעשים שבהם הורשע המערער מתווסף נופך של חומרה וכיעור, משום שהוא וחבריו בחרו כקורבנות עובדים זרים, קשיי יום, המהווים טרף קל למעשה שוד. אם לא די בכל אלה, בחר המערער, לאחר שכבר הודה במעשיו, למסור אינפורמציה לא נכונה לשירות המבחן, על-מנת להפיק מכך תועלת והקלה בעונשו ולא נרתע מלהציג את אותה אינפורמציה עצמה גם בפני בית-המשפט. דומה כי מכלול מעשיו של המערער, כפי שתוארו, מעידים בו כי יש צורך בהרתעה ממשית ומשמעותית יותר לגביו. סוף-דבר, הערעור בע"פ 10533/02, שהגיש המערער, נדחה ואילו ערעור המדינה בע"פ 11079/02, מתקבל ואנו מורים, כי במקום העונש שהוטל על המערער בבית-המשפט המחוזי, יעמוד עונשו על ארבעים ושמונה חודשי מאסר, מתוכם ירצה המערער שלושים חודשים בפועל ויתרת התקופה תהא על תנאי, שהמערער לא יעבור בתוך תקופה של שלוש שנים, עבירה מסוג העבירות שבהן הורשע. ניתנה היום, ‏‏י"ז אייר, תשס"ג (19.05.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02105330_V04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il