נאפע סמהדאן נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 10532/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10532/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר המערער: נאפע סמהדאן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' קרא) ב-ת"פ 40205/08 מיום 9.9.2009; וערעור על גזר הדין מיום 16.11.2009 תאריך הישיבה: י' באב התש"ע (21.7.2010) בשם המערער: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבה: עו"ד איתמר גלבפיש בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת מ' נאור: האם שיחות טלפון שהוקלטו מכוח צו האזנת סתר שניתן לצורך חקירת רצח, קבילות כראיות במסגרת משפטו של המערער בגין עבירות סמים? בהנחה ששיחות הטלפון קבילות, כיצד ראוי לפרש את מילות הקוד בהן משתמש המערער בשיחות? אלה השאלות המרכזיות הניצבות לפנינו. 1. נגד המערער, נאפע סמהדאן, ומספר אחרים, הוגש כתב אישום והם הועמדו לדין. לאחר שמיעת ראיות, הורשע המערער בחלק מהעבירות בהן הואשם. במסגרת האישום השלישי שבכתב האישום, הורשע המערער בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע – סחר ב-5 קילוגרם חשיש עם דניאל זרוג, מי שהיה הנאשם 1 בכתב האישום (להלן: הנאשם 1) – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וכן, בעבירה של סחר בסם מסוכן, בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים). המערער זוכה מעבירה נוספת שנכללה באישום השלישי, עבירה של קשירת קשר למכור 10 קילוגרם חשיש לנאשם 1. בנוסף, במסגרת האישום השישי בכתב האישום, הורשע המערער בעבירה של ניסיון לעשיית עסקה אחרת בסם, בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין. על המערער הוטלו 5.5 שנות מאסר, 4 שנים מתוכן לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי. בנוסף, הופעל עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים, מהם 12 חודשים במצטבר, כך שסך הכל על המערער לרצות עונש מאסר בפועל של חמש שנים. הערעור הוא הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. 2. הערעור על הכרעת הדין מעורר שאלה משפטית הנוגעת, כפי שיבואר, לקבילות האזנות הסתר אותן הגישה המשיבה כראיה מטעמה במשפט. מוסכם על הכל שבלא האזנות הסתר – אין די ראיות לגבי האישום השלישי. בהנחה שהאזנות הסתר קבילות הן, מתעוררת גם שאלת פרשנותן וגם שאלת דיותן להרשעה. 3. אציע לחברי לקבוע, כפי שיבואר, שהאזנות הסתר קבילות הן, כפי שקבעה הערכאה הראשונה, וכי יש ראיות המצדיקות את ההרשעה בשני האישומים. קבילות האזנות הסתר 4. בשנת 2007 התנהלה חקירת רצח שבוצע ב-27.3.2007 בעיר חולון. במסגרת אותה חקירה ניתן כנגד הנאשם 1, על ידי סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופטת ע' קפלן, היתר המתיר האזנה ותמלול של חלק משיחות הטלפון של הנאשם 1. השיחות שהותרו להאזנה ותמלול הן "שיחות של [הנאשם 1 – מ.נ.] ושיחות אודותיו, שיחות אחרים הקשורות לפרשה ושיחות על עבירות מסוג פשע" (ת/89; ההדגשה הוספה. צו זה יכונה להלן: ההיתר המקורי). בסופו של דבר לא הוגש כתב אישום נגד הנאשם 1 בגין פרשה זו. 5. חלפה כשנה וחצי, וביום 12.8.2008 נתפס הנאשם 1 כשהוא נוהג בקטנוע, כאשר בארגז הקטנוע היו 12 קילוגרם של סם מסוג חשיש. במהלך חקירתו של נאשם 1 התברר לחוקריו כי קיימים לגביו דו"חות עיקוב והאזנות סתר שנעשו בעבר. זימון דוחות העיקוב והאזנות הסתר הביאו, לאחר חקירה, להגשת כתב האישום בו יוחסו לארבעה נאשמים עבירות סמים. המערער היה הנאשם מס' 3 בכתב אישום זה. הערעור שלפנינו נוגע רק אליו. 6. ביום 14.8.2008, יומיים לאחר שכאמור נעצר הנאשם 1 כשברשותו 12 קילוגרם סם מסוג חשיש, התבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ליתן מה שכונה בבקשה שהוגשה לבית המשפט, "צו הרחבה". בבקשה צוין כי הנאשם 1 נתפס עם 12 קילוגרם חשיש וכי "האזנו לשיחות על הנ"ל אך לא היה צו לענין סמים אלא לחשד רצח. מבקשים לתמלל את השיחות לענין הסמים לאור התפיסה". סגנית הנשיא א' קובו נעתרה לבקשה והורתה ביום 14.8.2008: "ניתן בזה צו כמבוקש, להרחבה בענין הסמים" (ת/90, שיכונה להלן: צו ההרחבה). 7. בפני הערכאה הראשונה טענו סנגוריהם של הנאשמים כי ההאזנות לשיחות שניהל הנאשם 1 בעניינים החורגים מחקירת הרצח נעשו, ולימים אף תומללו, שלא כדין ובחריגה מסמכות. על טענה זו חזר לפנינו בא כוחו של המערער, עו"ד אביגדור פלדמן. על העולה מהאזנות הסתר נעמוד בהמשך הדברים. קודם לכן יש לברר את שאלת קבילות האזנות הסתר (שסומנו יחד ת/91). כאמור לעיל, האזנות הסתר הן תנאי הכרחי להרשעה. 8. מקובלת עלי מסקנת בית המשפט המחוזי – שהובאה במסגרת הכרעת הדין – לפיה האזנות הסתר קבילות הן. ראשית, וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, פורמאלית, הצו המקורי שניתן כיסה כשלעצמו גם "עבירות מסוג פשע" – כך על פי לשונו. על כן, הצו חל גם על העבירות בהן הורשע המערער. אכן, כשהתבקש צו ההרחבה, טענה המשיבה, כפי שצוטט, כי הצו המקורי לא חל על עבירות סמים. פורמאלית, בכך טעתה המשיבה. צו ההרחבה התבקש כיוון שהרשות החוקרת ידעה שהצו המקורי לא התבקש בגין עבירות סמים, וגם לא הוצג בפני השופטת קפלן מצג כאילו יש חשש לעבירות סמים. על כן, לטעמי, יפה עשתה המשטרה כשביקשה צו הרחבה, ולא הסתפקה בכך שלשון הצו "מכסה" כל עבירה שהיא פשע. יובהר: צו הרחבה איננו, לעת הזו, ביטוי המופיע בחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 (להלן: חוק האזנת סתר). המושג התפתח, כפי שהוסבר לנו, בפרקטיקה: האזנת הסתר "קולטת" – מבחינה טכנית – את כל השיחות בטלפון שלגביו ניתן היתר להאזנת סתר. עם זאת, לעיתים בתי המשפט מגבילים בצו האזנת הסתר את השיחות המותרות לתמלול, אף שההאזנה קולטת כאמור הכל. כך, באחת הפרשות מצאנו כי לעיתים מגבילים בתי המשפט את תמלול השיחות לנושאי החקירה בלבד (בג"ץ 10243/03 ארדן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(2) 306 (2004) (להלן: פרשת מזרחי)). ככל הנראה, וכפי שעולה מתיאור העובדות בפרשת מזרחי האמורה, מדובר במגבלה המוטלת באופן שגרתי. ואולם, בצו המקורי בענייננו לא הייתה מגבלה כזו. עוד עולה מתיאור העובדות בפרשת מזרחי כי לעתים קיבלה על עצמה המשטרה מגבלה זו בחקירותיה אף שלא חויבה לעשות כן על ידי בית המשפט. 9. בשנת 1995 תוקן חוק האזנת סתר ונוסף לו סעיף 13(ג1) הקובע: ראיות 13. (א) ... ... (ג1) דברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה; לענין סעיף קטן זה, "הליך פלילי" – לרבות הליך אחר לחילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע. בדיון לפנינו טען בא כוח המשיבה, עורך הדין גלבפיש, כי סעיף 13(ג1) לחוק האזנת סתר מכשיר את קבילות השימוש בהאזנות הסתר – גם בנוגע לעבירות הסמים – וזאת גם בלי צו ההרחבה. לאחר ששקלתי בדבר, אני סבורה שהדין עמו, אף שכאמור, יפה עשתה המשטרה כאשר ביקשה את צו ההרחבה. על משמעותו של סעיף 13(ג1) ניתן ללמוד, בין השאר, מן ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף. בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר לעניין סעיף זה כי "למען הסר ספק מוצע להבהיר שדברים שנקלטו בדרך של האזנת סתר כדין יהיו קבילים כראיה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה, ולא רק להוכחת פשע" (דברי הסבר להצעת חוק האזנת סתר (תיקון), התשנ"ד-1994, ה"ח 2292; ההדגשה הוספה). מכאן שהנחת המחוקק הייתה שגם כאשר ההיתר להאזנת סתר התבקש לגבי עניין אחר, הרי שכאשר מדובר בעבירות מסוג פשע, קיומו של היתר מכשיר את קבילותן של האזנות הסתר כראיות – באין מגבלה בצו המתיר – אף בלא צו נוסף מבית המשפט (וראו גם רע"פ 10628/04 עזרא גל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 2.10.2005)). 10. בעקבות פרשת מזרחי שהוזכרה לעיל, הוקם צוות לצורך הפקת לקחים בנוגע לביצוען של האזנות סתר. בראשות הצוות עמדה עורכת הדין לבנת משיח, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. הוועדה המליצה, בין השאר: "לבקשת הצו יצורפו נימוקים מלאים ומפורטים, המתבססים על מידע שברשות המשטרה, לרבות מידע מודיעיני אשר יוצג בפני השופט, והכוללים את הערכת המשטרה לגבי הסיכויים כי ההאזנה תניב מידע חיוני. כמו כן יפורטו השיקולים שבבסיס הבקשה לרבות הצורך להאזין לאדם מסויים אם הוא ידוע או לקו טלפון. מאחר שעל בסיס תשתית המידע שברשות המשטרה רוב ההאזנות הדרושות הן לקו טלפון, ונוכח המגבלות הטכנולוגיות שכתוצאה מהן האזנה לקו משמעה קליטת כל השיחות הנעשות באותו קו, תתייחס הבקשה למגבלות בתמלול השיחות הנקלטות במגמה לצמצם את הפגיעה בפרטיות ככל האפשר, כך שיתומללו אך ורק השיחות הנוגעות לנושא החקירה ולחשוד (לנושא התמלול נתייחס בפירוט בהמשך). בכל הנוגע לעבירה העומדת ביסוד הגשת הבקשה להאזנת סתר, מובן שהיא חייבת להיות עבירת פשע כדרישת החוק. הובהר שיש לרשום בבקשה את העבירה או העבירות בקשר אליהן מוגשת הבקשה, וככלל אין לנקוט בלשון כללית 'ועבירות נוספות'. רישום כללי מסוג זה מחייב לפרט בבקשה את הטעם לכך, כגון כאשר הבקשה מוגשת לגבי אדם החשוד כבעל תפקיד בארגון פשיעה העוסק במגוון רחב של פעילות עבריינית ויש קושי בזמן הגשת הבקשה לצפות את היקף העבירות אליו מכוון הצו. בצד כל זאת, יש לזכור כי מהוראות סעיף 13 (ג1) לחוק הקובע כי 'דברים שנקלטו כדין בדרך של האזנת סתר יהיו קבילים כראייה בהליך פלילי להוכחת כל עבירה' עולה כי ניתן לעשות שימוש בחומר נוסף שנקלט בהאזנה הנעשית כדין לצורך הוכחת כל עבירה, לרבות עבירה שאינה פשע." (דו"ח צוות הבדיקה בנושא האזנות סתר, אפריל 2005) 11. בעקבות דו"ח לבנת משיח הוגשו מטעם הממשלה שתי הצעות חוק, הראשונה ביום 1.7.2008 (הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 5), התשס"ח-2008, ה"ח 397) והשנייה ביום 13.10.2009 (הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע-2009, ה"ח 455). כפי שמוסבר בהצעת החוק המאוחרת, הצעה זו זהה למעשה להצעה הראשונה, למעט שינוי קל. בהצעת החוק המאוחרת מוצע, בין השאר, להוסיף לחוק האזנת סתר את סעיף 7ג: הסרת מגבלות שנקבעו בהיתר 7ג. נקלטה במסגרת האזנת סתר כדין לפי הוראות פרק זה, שיחה שבהתאם למגבלות שנקבעו בהיתר אין לערוך תמליל שלה או לעשות בה שימוש אחר, והדברים שנקלטו בה דרושים לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים, או לחקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה, רשאי קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה להגיש בקשה לשופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו – לשופט מוסמך אחר כאמור בסעיף 6(א), להסרת המגבלות שנקבעו בהיתר או לצמצומן, ויחולו לעניין סירוב לבקשה כאמור הוראות סעיף 6(ג), בשינויים המחויבים. "הסרת המגבלות" היא "ההרחבה" שהתפתחה בפרקטיקה. כפי שנכתב לגבי השינוי המוצע בדברי ההסבר להצעת החוק: "מוצע לאפשר הסרה או צמצום של מגבלות שנקבעו בהיתר, לגבי שיחה שלפי ההיתר המקורי אין לתמללה או לעשות בה כל שימוש אחר, כאשר נקלטו במסגרת ההאזנה דברים הדרושים – לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים, או לחקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה. ההוראה המוצעת מעגנת בחוק פרקטיקה קיימת, המאפשרת מימוש של הוראות סעיף 13(ג1) לחוק, הקובעת שדברים שנקלטו בהאזנת סתר כדין קבילים להוכחת כל עבירה. לפי המוצע במקרה כזה, יש להגיש בקשה להסרה או לצמצום של מגבלות שנקבעו בהיתר אשר במסגרתו נקלטה השיחה שבה יש מידע נוסף, שכן מידע זה אינו מותר בתמלול לפי המגבלות המנויות בהיתר שמכוחו מבוצעת ההאזנה. הבקשה האמורה תוגש לשופט שנתן את ההיתר, ובהעדרו שופט מוסמך אחר, בידי קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה. על סירוב לבקשה ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט של בית המשפט העליון שנשיאו מינהו לכך." (ההדגשה הוספה) בד בבד הוצע לשנות את סעיף 13(ג1) בהתאמה כך שייאמר בו: ראיות 13. (א) ... ... (ג1) דברים שנקלטו בהאזנה כדין לפי סעיף 7 או בהאזנה כדין לשיחה חסויה לפי סעיף 5 לא יהיו קבילים כראיה אם לא אושרה ההאזנה כאמור באותם סעיפים לפי הענין. 12. על פי הצעת החוק, יהיה צורך לבקש מראש צו כך שהתמלול שיעשה במסגרת הצו יהיה לצורך העבירות הנחקרות בלבד. תמלול נוסף יצריך פניה נוספת לבית המשפט להרחבת הצו. הנה כי כן, מן ההיסטוריה החקיקתית ומהצעות החוק אשר תלויות ועומדות, ניתן ללמוד הן על פרשנותו של סעיף 13(ג1) לחוק בנוסחו הקיים והן על הפרקטיקה שהתפתחה, במסגרתה נהוג לבקש צו הרחבה. כאמור, מוצע לעגן פרקטיקה זו בחוק. מכל כיוון שנסתכל על הדברים, הן לפי הצו המקורי בהעדר בקשת ההרחבה, והן בשים לב לצו ההרחבה – מותר היה לא רק להקליט את השיחות, כפי שנעשה בשנת 2007, אלא גם לתמללן. 13. מקובלת עלי מסקנת הערכאה הראשונה כי האזנות הסתר (ת/91) ותמליליהן קבילים כראיה. נוכל אפוא לעבור לבדוק את הראיות ומשקלן. ניתוח הראיות וטענותיו העובדתיות של המערער 14. הערה מקדמית – כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות ובקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, בין השאר מכיוון שלערכאה הדיונית – אשר מתרשמת באופן בלתי אמצעי מן העדויות – יש יתרון ברור על פני ערכאת הערעור בכל הקשור להערכת אמינותם של עדים (ע"פ 4089/07 סייף נ' מדינת ישראל, פסקה 16 ואילך (טרם פורסם, 6.5.2010)). רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות וקביעות מהימנות של הערכאה הדיונית. המקרה שלפנינו אינו אחד מאותם מקרים המצדיקים התערבות בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי התרשם ישירות מהעדויות השונות בתיק – וביניהן מעדותו של המערער – עדות שפי שאראה בהמשך, הייתה מרכזית להרשעת המערער. בית המשפט בחן לעומקן את הראיות השונות וקבע את שקבע. המערער לא הציג טענות המצדיקות התערבות בקביעות עובדתיות אלה של בית המשפט המחוזי, ומשכך יש לדחות את טענותיו בהקשר זה. אבאר. 15. טענות המערער בהקשר הראייתי נסובות במידה רבה סביב פרשנות השיחות שנקלטו במסגרת האזנות הסתר, שיחות בהן משתמשים הדוברים במילות קוד ועיקרן "חולצות", "לחמניות" וה"קרמיקה". הכוונה במילות קוד אלה היא, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, לקילוגרמים של חשיש. המערער טען במשפטו כי שיחותיו עם נאשם 1 עסקו בחולצות "מזויפות" (קרי, עם תווית מזויפת) אותן מכר, על פי טענתו, המערער לנאשם 1. בית המשפט דחה טענה זו, ובצדק עשה כן. 16. על מנת לפרש את מילות הקוד המופיעות בהאזנות הסתר, נבחן ראשית דווקא את ההרשעה באישום השישי, שהאזנות הסתר אינן מתייחסות אליו. בחרתי לפתוח באישום זה בשל הטרמינולוגיה בה השתמשו המערער והצד האחר לשיחות שהובילו להגשת האישום השישי – שוטר סמוי שהתחזה לחברו של הנאשם 1. השיחות בין השניים ילמדו אותנו גם על פרשנותן של מילות הקוד שבהאזנות הסתר אשר עומדות בבסיסו של האישום השלישי. 17. בין המערער לבין השוטר הסמוי פלינר, התקיימו שתי שיחות טלפון בסמוך לאחר מעצרו של הנאשם 1. כזכור, הנאשם 1 נעצר כשברשותו 12 קילוגרם חשיש, וכך נפתחה החקירה. השוטר פלינר התחזה בשיחה זו להיות חבר של הנאשם 1 בשם "רובשן". השיחה הראשונה (ת/60) התקיימה ב-19.8.2008, יממה לאחר שהנאשם 1 נתפס כשברשותו 12 קילוגרם חשיש. "רובשן" שאל את המערער אם שמע על הבלגן, והמערער אישר. לאחר מכן מופיעים הדברים הבאים: "רובשן: ... הייתי איתו באותו יום... מזל שהספיק לתת לי איזה שלוש חולצות, הבנת? נאפע [המערער – מ.נ.]: מאה אחוז, כן. כן. רובשן: אבל תגיד לי 12 שהבאת לו... נאפע: כן. רובשן: כמה היה אמור להישאר לו... כמה היה אמור להישאר לו חולצות? ... נאפע: לא יודע, צריך להישאר לו הרבה." בהמשך מאשר רובשן כי נאשם 1 הספיק להביא לו שלוש "חולצות", ואחר כך מופיע הקטע הבא: "רובשן: ... ואם אני אצטרך עוד כמה חולצות, תוכל להביא לי? נאפע: אין בעיה, אני אראה אותך היום בערב. רובשן: אבל במחיר של דניאל [שמו של הנאשם 1 – מ.נ.], לא יותר, בסדר? נאפע: אל תדאג. רובשן: בסדר, נאפע? נאפע: על הכיפ-כיפק." 18. בית המשפט המחוזי מסכם ומסביר כי הנאשם 1 נעצר כשברשותו 12 קילוגרם חשיש; פחות מיממה אחר כך מתנהלת שיחה בין מי שמציג עצמו כחבר של נאשם 1, המבקש מחיר כמו של הנאשם 1 ומשתמש במילה "חולצות". ברור מההקשר כי השיחה איננה מתנהלת על חולצות ובגדים. כפי שצוין, גם בשיחות שהוקלטו במסגרת האזנת הסתר לטלפון של הנאשם 1 (השיחות שב-ת/91), משוחחים נאשם 1 והמערער על "חולצות". 19. יום אחרי השיחה לעיל בין המערער ל"רובשן", התקיימה שיחה נוספת בין השניים (ת/61). בשיחה זו הבטיח המערער ל"רובשן" להביא לו "5". בהמשך השיחה מבקש המערער לגבות באמצעות "רובשן" חוב שחייב לו הנאשם 1 בעבור 12 "חולצות" שסיפק המערער לנאשם 1 יומיים קודם לכן. לפי דברי "רובשן" בשיחה, הוא כביכול קיבל מהנאשם 1 כמה "חולצות", אבל לא הספיק לשלם לו בטרם נעצר הנאשם 1. לכן, ניסה המערער לשכנע את "רובשן", בשיחה השנייה בין השניים, להעביר לו ישירות את הכספים ש"רובשן" חייב כביכול לנאשם 1 עבור ה"חולצות" שקיבל. 20. בגין פרשיה זו הורשע המערער כזכור בעבירה של ניסיון לבצע עסקה אחרת בסם. בערעורו בנקודה זו טוען עו"ד פלדמן לפרשנות שגויה של השיחות. לפי עו"ד פלדמן, השיחות אינן עוסקות בסמים אלא בבגדים. ועוד: לטענת עו"ד פלדמן המערער לא הביע הסכמה לדרישתו של השוטר לספק לו סמים, אלא התחמק מהדרישה, ומאידך ניסה להשיג מהשוטר כסף שהנאשם 1 חייב לו. 21. עיינתי בתמלילי השיחות הרלבנטיות לאישום זה (ת/60 ו-ת/61) ולא ראיתי מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי. המערער מסכים למעשה בעדותו שהוא ביקש לגבות מ"רובשן" חלק מהכסף ש"רובשן" היה חייב, לפי הודאתו בשיחות, לנאשם 1. החוב של "רובשן" לנאשם 1 נוצר כביכול מכיוון שהנאשם 1 סיפק ל"רובשן" "חולצות", אותן הוא קנה בתורו מהמערער. טענת המערער היא כי אין המדובר בעסקת סם אלא בעסקת בגדים. טענה זו אין לקבל לאור מה שנתפס אצל נאשם 1. בית המשפט לא קיבל את הסבריו של המערער, ומעשים אלה מגבשים את העבירה של ניסיון לבצע עסקה אחרת בסם. בבחינת למעלה מן הצורך, אציין כי בית המשפט לא קיבל את גרסת המערער לפיה לא הייתה הסכמה בינו לבין השוטר למכור לשוטר סם, אלא רק ניסיונות של המערער לגבות באמצעות השוטר כספים מהנאשם 1. משכך, עומדת בעינה הפרשנות האינטואיטיבית של השיחות לפיה הושגה הסכמה כי המערער ימכור ל"רובשן" מה שכונה "5", דהיינו 5 קילוגרם חשיש באותו מחיר בו מכר המערער חשיש לנאשם 1. ומכאן לאישום השלישי. 22. כאמור, האישום השישי מצייד אותנו בהבנה ש-12 ה"חולצות" הן הסם שנתפס ברשות נאשם 1 – 12 הקילוגרם של סם מסוג חשיש. בית המשפט לא האמין למערער ש"החולצות" (ולעתים "לחמניות" או "קרמיקה" הנזכרות בשיחה) הן, כפשוטן, בגדים (או לחמניות או קרמיקה). כל המעיין בעדותו של המערער יכול להתרשם שהמערער ענה תשובות לא משכנעות ולא מסר הסבר ל"קודים" בהם נעשה שימוש בהקלטות הסתר. סחר בחולצות אינו מצריך שימוש בקודים כאלה, גם לא כאשר מדובר בחולצות "מזויפות". יש לזכור גם – ובית המשפט המחוזי עמד על כך – שבהודעתו השנייה של המערער במשטרה, כשנדרש לתוכן הקלטות הסתר, מילא המערער פיו מים ושמר על זכות השתיקה. על כן, ההסברים בעדותו ל"קודים" הם הסברים כבושים, ובית המשפט לא קיבל אותם. הוכח כי בשורה של שיחות מקדימות, קבעו הנאשם 1 והמערער מפגש בתחנת הדלק הסיירים, וכי השניים שוחחו זה עם זה עד ממש סמוך לפגישה. על כך לא הייתה למעשה מחלוקת. בעדותו הודה המערער בחצי פה במפגש זה כשהושמעו לו הקלטות האזנות הסתר, והוא הסביר את המפגש, בין שאר, בכך שהוא לקח כסף מהנאשם 1, או שהביא לו "דברים", או שהתווכחו על מחיר. המפגש תועד גם בדו"ח המעקב שסומן ת/79. על-פי קביעותיה שבעובדה של הערכאה הראשונה, קביעות המבוססות גם הן על שורת שיחות, בשעה מאוחרת יותר נפגש הנאשם 1, באותה תחנת דלק, גם עם מי שהיה נאשם 4. מיד בסמוך לאחר המפגש קבל הנאשם 1 באוזני נאשם 4 על כך שקיבל רק "5". כלשונו "מה זה 5" והוא ביקש לקבל למחרת היום "10". בית המשפט הוסיף וקבע על סמך השיחות כי נאשם 4 היה שלוחו של המערער. 23. נותרה השאלה האם ה"5" שקיבל נאשם 1 מהמערער הם אכן חמישה קילוגרם חשיש. גם בעניין זה אין מקום להתערב בממצאיו של בית המשפט המחוזי. כאמור, את הפרשנות הראויה למונח "5" באישום זה ניתן ללמוד ממשמעות הביטויים באישום השישי, בו דובר על 12 "חולצות", שהן למעשה 12 קילוגרם חשיש. והנה לפנינו המפתח גם לפירוש משמעות המונח "5". 24. יצוין כי בית המשפט זיכה את המערער מעסקה ב-10 קילוגרם חשיש, וזאת משום שלא הוכחה הסכמה שלו לעסקה כזו, אלא רק רצון של נאשם 1 לקבל, למחרת, "10". 25. אזכיר גם כי ממקבץ האזנות הסתר עולה כי כאשר המערער לא קיים הבטחה קודמת לספק סם, צרכני הנאשם 1 לא חדלו לבוא אליו בדרישות הנשמעות נואשות. הדבר אינו מתיישב עם חולצות שאספקתן התעכבה. 26. סוף דבר – אין יסוד להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי או בפרשנות שהעניק בית המשפט המחוזי לביטויים שהופיעו בהאזנות הסתר. לאור האזנות הסתר והראיות האחרות, יש לדחות את ערעורו של המערער על הרשעתו. הערעור על חומרת העונש 27. כזכור, הוטל על המערער עונש של 4 שנות מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר על תנאי, חלקו במצטבר וחלקו בחופף. בסך הכול נקבע כי על המערער לרצות עונש של חמש שנות מאסר. זה איננו עונש קל, אך לא ראיתי מקום להתערב בו. למערער הרשעות קודמות והוא כבר ישב במאסר. המערער לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לפני גזר הדין, והשירות לא מצא, בתסקיר שהוגש לנו, שחל שינוי בעמדות המערער. בית המשפט ציין כי המערער היה הספק הראשי של הסם לנאשם 1, וכך אכן מצטייר מתמונת הראיות. משכך, בנוסף לדחיית הערעור לגבי הרשעת המערער, אציע לחברי לדחות גם את הערעור לגבי העונש. ש ו פ ט ת הנשיאה ד' ביניש: אני מסכימה. ה נ ש י א ה השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור. ניתן היום, כ"ה באב התש"ע (5.8.2010). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09105320_C08.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il