פסק-דין בתיק עע"ם 10527/07
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים
עע"ם
10527/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
שרפה דאצ'ירי
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל - משרד הפנים
2. מנהל ההגירה
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
לעניינים מינהליים בתל-אביב, מיום 28.11.07, בתיק עת"מ 2119/07, שניתן על
ידי כבוד השופט נסים ישעיה
תאריך הישיבה:
א' באדר א התשס"ח
(07.02.08)
בשם המערער:
עו"ד נטלי צרף-רביב
בשם המשיבים:
עו"ד סגל-אלעד אבינעם
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש אפריל 2004 נכנס המערער לישראל
לאחר שניתנה לו אשרת עבודה בתחום המלונאות. תוקפה של אשרה זו פג ביום 31.12.06,
בעקבות ביטול היתרי ההעסקה בתחום המלונאות. עם זאת, ניתנה למערער האפשרות למצוא
מעסיק בתחום הסיעוד, ולצורך כך ניתנה לו אשרה מסוג ב/2 שתוקפה עד ליום 21.3.07. אף
שאותו מועד חלף, לא פנה המערער למשרד הפנים, לא כדי להציע מעסיק אחר וגם לא כדי
לבקש להאריך את תוקפה של האשרה שניתנה לו. בעקבות כך הוא נעצר והוצא נגדו צו
הרחקה.
בחודש מאי 2007 הגיש המערער עתירה לבית
המשפט לעניינים מנהליים, ובגדרה הגיעו הצדדים לפשרה לפיה ניתנה לו ארכה עד ליום
24.6.07 לאתר מעסיק בתחום הסיעוד, ולצורך כך הוא שוחרר בערבות. המערער הוסיף
והתחייב שאם לא יעלה בידו למצוא מעסיק, הוא יעזוב את הארץ. דא עקא, הוא לא עמד
בהסדר הפשרה, והוסיף לשהות בארץ שלא כחוק עד ששב ונעצר ביום 16.9.07. להשלמת
התמונה נוסיף, כי בחודש אוגוסט 2007 הציע המערער מעסיק בתחום המסעדנות, אולם הצעתו
נדחתה על ידי משיב 1. לאחר כל אלה הוגשה עתירה נוספת לבית משפט קמא, ומשזו נדחתה,
הוגש הערעור שבפנינו.
לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער שוהה
בישראל תקופה ארוכה, ואף שניתנו לו הזדמנויות להסדיר את מעמדו על ידי הצעתו של
מעסיק מתחום הסיעוד, הוא לא עשה זאת עד למעצרו. הנה כי כן, אין בידי המערער להצביע
על עילה כלשהי אשר תצדיק את הסעד לו עתר, ודי בכך לקבוע כי לא נפל פגם כלשהו
בתוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא.
לאחר מתן פסק-הדין נושא הערעור, הציע
המערער את שמו של מעסיק בתחום הסיעוד, אולם בא-כוח המדינה הודיענו כי נוכח שהייתו
הממושכת של המערער בישראל שלא כחוק, אין משיב 1 מוכן לאשר מעסיק זה.
אכן, נראה כי המערער פעל במשך תקופה
ארוכה שלא כדין, ואף לפסק-דינו של בית המשפט לא ציית. מאידך, אין זה סוד כי עובדים
מסוגו של המערער הם אנשים דלים, חסרי פרנסה, שנאלצו להשקיע ממון רב כדי לתור אחר
עבודה בנכר. יתרה מכך, מדובר במערער שנותרה לו רק כשנה וחצי כדי להשלים את מכסת
הזמן שנקבעה באשרת העבודה המקורית. בנסיבות אלו נראה כי טוב ייעשה משיב 1 אם ישוב
וישקול ברוח חיובית את בקשתו של המערער לאשר לו את המעביד המוצע, ולו כמחווה הומניטארית.
לצורך השלמתה של בדיקה זו, ובכפוף לדחיית הערעור, אנו מורים כי המערער לא יורחק
מישראל אלא בחלוף 60 ימים מהיום.
ניתן היום, ד' באדר א' התשס"ח
(10.02.08).
ש ו פ ט
ש ו
פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07105270_O06.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il