איהאב מלחם סעיד עליאן נושא נ' היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1051/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: איהאב מלחם סעיד עליאן נושא נ ג ד המשיבים: 1. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי 2. ועדת המשנה לפיקוח במנהל האזרחי, בית אל 3. ועדת המשנה לתכנון מקומי באיו"ש 4. מועצת התכנון העליונה באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אמיל משרקי בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד נועה רוזנברג פסק-דין השופט י' אלרון: עניינה של העתירה שלפנינו בהוראה לסילוק מבנה חדש מספר 20430 (להלן: הוראת הסילוק), ביחס למבנה העשוי ממכולה ולבנים הממוקם בכפר ארטס שבנפת בית לחם (להלן: המבנה), אשר נטען כי משמש כלול עופות. העותר מבקש את ביטול הוראת הסילוק; כי המבנה לא ייהרס; וכי יתאפשר לו "לממש את זכויותיו ולנקוט בכל ההליכים האפשריים" בשביל להכשיר את המבנה. הוראת הסילוק הוצאה מכוח הצו בדבר סילוק מבנים חדשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1797), תשע"ח-2018 (להלן: הצו), והיא נמסרה לעותר ביום 2.2.2022. העותר הגיש בקשה לביטול הוראת הסילוק, ולאחר שנדחתה ביום 10.2.2022 – הגיש עתירה זו. מפאת תמציתיות העתירה, אשר טיעונה המהותי מתכנס לפסקאות ספורות, יובא הטיעון במלואו: "12. העותר יטען שלא התקיימו התנאים לעשות שימוש בצו עבור הבינוי שלו, והוא מכחיש שבוצעו ניסיונות לאכיפה נגד המבנה מושא העתירה ו/או כל מבנה אחר שבבעלותו וההוראה לסילוק מבנה חדש שהוא קיבל היה הצו הראשון שהוא קיבל ומעולם לא נמסר לו צו אחר כלשהוא. 13. העותר יטען כי מספיק באמור לעיל כדי להוכיח שההוראה לסילוק המבנה במקרה זה הוצאה בטעות לאחר [כך במקור – י' א'] ולא התקיימו כל התנאים להוצאתה..." (פסקאות 13-12 לעתירה). בתגובת המשיבים, שנכללה בבקשתם לדחיית העתירה על הסף, נטען כי יש לדחות את העתירה מאחר וכלל לא מפורט בה הפגם הנטען בהחלטה המנהלית מושא העתירה. בפרט, לא מצוין מדוע לשיטת העותר לא התקיימו התנאים בהתאם לצו להנפקת הוראת הסילוק, כך שהעתירה נעדרת תשתית עובדתית קונקרטית וחסרת פירוט. כן נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף מטעמי עשיית דין עצמי, היות שהעותר הקים את המבנה שלא כדין וללא היתר בניה. לגופן של הטענות בעתירה, צוין כי במסמך "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" (להלן: מסמך המדיניות), נכלל פריט ו': "בינוי שבוצעו לגביו ניסיונות לסיכול מימוש פעולות אכיפה מסוימות". הובהר, כי בענייננו מדובר במבנה יביל – מכולה, שהוצאה דרישה לפינויה לפי תקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), תשנ"ג-1993. דרישה זו לא מולאה, וכאשר גורמי האכיפה הגיעו על מנת לתפוס את המכולה ולשנעה, התברר כי נבנה סביבה מבנה לבנים המונע זאת. משכך, סוכלה פעולת האכיפה ועל כן המקרה דנן עומד בקריטריונים ליישום הצו שנקבעו במסמך המדיניות. לאחר עיון בטענות הצדדים, השתכנעתי כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטה על מתן הוראת הסילוק. כפי שנקבע לא אחת, תכליתו של הצו היא לספק כלי אכיפה להתמודדות מול תופעה נרחבת של בנייה בלתי חוקית באזור יהודה ושומרון (בג"ץ 4114/20 יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 2 לחוות דעתו של חברי השופט ע' גרוסקופף (16.9.2020); בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 7 (12.10.2020)). על אודות התנאים הקבועים בצו למתן הוראת הסילוק, הרחבתי במקרה אחר: "הצו מסמיך כל פקח ביחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי ליתן הוראה לסילוק מבנה, בכפוף להתקיימות שורת תנאים, וככלל: (1) המבנה המיועד לסילוק אינו "יביל" (ראו הגדרות המונחים "מבנה חדש" ו"מבנה יביל" בסעיף 1 לצו); (2) מדובר ב"מבנה חדש" אשר במועד מתן הוראת הסילוק לא הושלמו העבודות להקמתו או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהושלמו עבודות אלה, וביחס לבית מגורים – אם לא אוכלס או שלא חלפו יותר משלושים ימים מהיום שאוכלס (סעיף 6(2) לצו); (3) פקח, קצין צה"ל, קצין משטרה או נושא משרה ציבורית אחר אישר את היות המבנה "חדש" בהצהרה המנוסחת לפי התוספת השניה לצו החתומה בכתב ידו (סעיף 6(2) לצו); (4) לא הוצג לפקח היתר לבניית המבנה על ידי המחזיק בו (סעיף 4 לצו). בהעדר בקשה לביטול הוראת הסילוק, או במקרה בו בקשה שכזו נדחית, ניתן, ככלל, לבצעה בחלוף 96 שעות ממועד המצאתה (סעיף 6(א) לצו); בכפוף לכך שלא חלפו 120 ימים ממועד המצאתה (סעיף 6(א)(3) לצו); ובאישור ראש המנהל האזרחי שניתן לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי או נציגו (סעיף 6(א)(4) לצו)" (בג"ץ 1043/22 חלוואן נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 9 (3.4.2022))‏‏. אנו רואים אפוא, כי בעוד שהדין מציב שורת תנאים לשם מימוש הסמכות הקבועה בצו, העתירה נעדרת כל התייחסות לתנאים אלו, ולמעשה – טענת העותר לפיה לא התקיימו התנאים לעשות שימוש בצו בעניינו של המבנה, נותרה כוללנית ועמומה. אף לא הונחה בעתירה תשתית עובדתית כלשהי אשר יכולה לבאר את כוונת העותר. זאת ועוד, גם אם נקרא לתוך העתירה טענה משתמעת על התאמת נסיבות המקרה דנן לתבחינים הקבועים במסמך המדיניות – הרי שנוכח הדרישה הקודמת לפינוי המכולה, אשר אכיפתה סוכלה, הוראת הסילוק עולה בקנה אחד גם עם הקבוע בסעיף ו' למסמך המדיניות. העתירה נדחית אפוא. הריסת המבנה תעוכב למשך 10 ימים נוספים מיום מתן פסק הדין לצרכי התארגנות העותר. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסכום של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ה בניסן התשפ"ב (‏26.4.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22010510_J05.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il