פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10507/03

טיב טעם יבוא ושיווק בע"מ נ. מר ישראל כץ , שר החקלאות ופיתוח

העותרת ביקשה לבטל את שיטת הקצאת רישיונות היבוא לגבינות מהאיחוד האירופי, בטענה שהיא מפלה אותה לרעה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/12/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10507/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה יבוא גבינות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל את שיטת הקצאת רישיונות היבוא לגבינות מהאיחוד האירופי, בטענה שהיא מפלה אותה לרעה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10507/03

טיב טעם יבוא ושיווק בע"מ נ. מר ישראל כץ , שר החקלאות ופיתוח

העותרת ביקשה לבטל את שיטת הקצאת רישיונות היבוא לגבינות מהאיחוד האירופי, בטענה שהיא מפלה אותה לרעה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

חברת 'טיב טעם' עתרה נגד משרד החקלאות בשל שיטת הקצאת רישיונות ליבוא גבינות מהאיחוד האירופי. המדינה קבעה כי חלק מהרישיונות יחולקו בהגרלה וחלקם בשיטת 'כל הקודם זוכה' ליבואנים בעלי ניסיון קודם. העותרת, שלא ייבאה גבינות בשנים קודמות, טענה כי השיטה מפלה אותה. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי החלטת המדינה סבירה ומידתית, שכן מדובר בהסדר זמני לשנה אחת בלבד שנועד להבטיח את עמידת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיות ולמנוע סחר פסול ברישיונות. המדינה התחייבה לבחון מחדש את השיטה לקראת השנה הבאה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ביניש, מ' נאור, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טיב טעם יבוא ושיווק בע"מ

נתבעים

  • שר החקלאות ופיתוח הכפר
  • הממונה על סחר החוץ במשרד החקלאות
  • א. סיימן סחר בע"מ
  • פדאן השקעות בע"מ
  • שטרן י.א. מוצרי מזון בע"מ
  • סליו
  • בני ג'ורג' שוקחה בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • השיטה שנקבעה להקצאת רישיונות יבוא מפלה את העותרת שאינה עומדת בתנאי הסף של ניסיון קודם.
טיעוני ההגנה
  • שיטת ההגרלה עלולה להוביל לסחר פסול ברישיונות.
  • יש צורך להבטיח את עמידת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיות מול האיחוד האירופי.
  • השיטה נועדה להוזיל את מחירי הגבינות לצרכן באמצעות יבואנים מנוסים.
  • ההסדר מוגבל לשנה אחת בלבד ומהווה איזון מידתי.
מחלוקות עובדתיות
  • האם שיטת הקצאת הרישיונות סבירה ומידתית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסברי המדינה בדבר הצורך המקצועי בשיטת ההקצאה שנבחרה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
אפליה
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 10507/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10507/03 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: טיב טעם יבוא ושיווק בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר החקלאות ופיתוח הכפר 2. הממונה על סחר החוץ במשרד החקלאות 3. א. סיימן סחר בע"מ 4. פדאן השקעות בע"מ 5. שטרן י.א. מוצרי מזון בע"מ 6. סליו 7. בני ג'ורג' שוקחה בע"מ עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ו בכסלו התשס"ד (21.12.2003) בשם העותרת: עו"ד אביגדור דורות, עו"ד שירית נקר בשם המשיבים 1-2: עו"ד ענר הלמן בשם המשיבים 3-6: עו"ד מירי לוי, עו"ד פיליפ קוסקוס בשם המשיבה 7: עו"ד איהאב שוקחה פסק-דין העתירה מופנית כנגד החלטת המשיבים 1 ו-2 בדבר אופן פתיחת שוק הגבינות בישראל לתחרות עם יבוא מתחרה ממדינות האיחוד האירופי על סחורה הפטורה ממכס. מדובר ב-500 טון גבינות, שעל-פי הסכם הסחר החדש של ישראל עם האיחוד האירופי שייחתם בימים אלה, יותר יבואן לישראל ללא מכס. המשיבים 2-1 קבעו הסדר ביחס לאופן מתן היתרי היבוא לשנה הקרובה, לפיו ביחס ל-100 טון יבוא תתקיים הגרלה בין המבקשים היתרים, ותוקצה לכל זוכה כמות של 10 טון. ואילו 400 טון ייבאו בשיטת "כל הקודם זוכה", ובמסגרתה יוכלו להשתתף רק אלה שייבאו בפועל גבינה בשנים 2002 ו-2003. העותרת אינה נכללת בגדר אותם יבואנים שרשאים להשתתף בקבלת ההיתרים לכמות הניכרת שתחולק בשיטת "כל הקודם זוכה", כיוון שלא ייבאה בשנים קודמות גבינות מהאיחוד האירופי. קיבלנו את הסבר המדינה לשיטה שנבחרה, בתגובתה בכתב ובעל-פה לעתירה. עיקר טענות המדינה הן כי שיטת ההגרלה פותחת פתח לסחר פסול ברשיונות היבוא, וכי הצורך לייבא את כל הכמות שהמדינה התחייבה לה כלפי האיחוד האירופי, וכן הצורך להוזיל את מחירי הגבינות לצרכן, מצדיק לעת הזאת מתן רשיונות ליבואנים שיש להם נסיון קודם בתחום יבוא הגבינות מאירופה. קיבלנו הסברים גם במישור העקרוני וגם באופן פרטני ביחס למעמדה של העותרת לענין זה על סמך נסיון העבר. המדינה אינה טוענת כי ההסדר שנקבע הוא אופטימלי, אלא עומדת היא על הצורך בקביעת איזון מידתי בפגיעה בחופש העיסוק, בשים לב להתחייבות הבינלאומית של ישראל, ועל-יסוד הנסיון שנצבר בתחום זה בשנים האחרונות. בא-כוח המדינה הודיענו כי לקראת השנה הבאה ייבחנו מחדש השיטות ההולמות למתן רשיונות ליבוא גבינות מאירופה, להבדיל מהיבוא מארצות-הברית, המתנהל כבר בשיטה אחרת כיום, והוא פתוח גם בפני העותרת. שוכנענו כי העותרת לא הצביעה על עילה להתערבותנו בהליכים שנקבעו, בשים לב להיות ההסדר מוגבל לשנה אחת וליתר השיקולים שמנינו, אין לומר כי לוקה הוא בחוסר סבירות או בפגיעה לא מידתית המחייבת התערבותנו. העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו בכסלו התשס"ד (21.12.2003). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03105070_N08.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il