מהדרין בע"מ נ. ממשלת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1049/24 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרות: 1. מהדרין בע"מ 2. פרי אור בע"מ 3. שותפות גן פלח נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. שר החקלאות מר אבי דיכטר 3. שר הפנים מר משה ארבל 4. משרד הפנים - הממונה על מתן היתרים לפי חוק עובדים זרים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרות: עו"ד רון דרור; עו"ד אופיר מנצ'ל פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטייניץ: העותרות שלפנינו הן שלוש חברות ישראליות קשורות הפועלות בתחום החקלאות. העותרות עוסקות, בין היתר, בעיבוד של עשרות אלפי דונמים של מטעים לטובת גידולים שונים המשווקים בארץ ומחוצה לה. העותרות טוענות כי מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ואף קודם לכן, הן מצויות במצוקה קשה של מחסור בכוח אדם לחקלאות. לטענתן, מצוקה זו מצויה בימים אלה בשיאה, כאשר מצד אחד חל איסור על כניסת עובדים פלסטינים לשטח ישראל, עובדים אשר היוו כוח עבודה עיקרי בפעילותן לפני המלחמה, ומצד שני, פעילותן נמצאת עתה בזמן קריטי שכן מדובר בעיצומה של עונת קטיף ההדרים. העותרות מלינות על כך שההקצאה הקיימת להעסקת עובדים זרים אינה מספקת לצורך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בעונת הקטיף. העותרות מפרטות בעתירתן דיונים שנערכו בנושא בקרב רשויות המדינה, וכן הן מציינות החלטות ממשלה, שבהן ניתנה התייחסות פרטנית למכסות העובדים הזרים במשק, לרבות בענף החקלאות, זאת לרקע השלכות המלחמה. כן הן מפנות לטיוטת קול קורא, שפורסמה מטעם משרד החקלאות ביום 15.1.2024 להערות הציבור, אשר מוענה "לחקלאים פעילים שהעסיקו עובדים עונתיים פלסטינים להגשת בקשה להעסקת עובד/ים זר/ים בשנת 2024". הקול הקורא נועד לקבוע מתווה שייתן מענה לצורך הקיים בידיים עובדות בענף החקלאות לנוכח השלכות המלחמה והמחסור הקיים בעובדים. העותרות פנו ביום 16.1.2024 למשרד החקלאות והציגו את הערותיהן לקול הקורא שפורסם. טיוטת קול קורא חדשה, בה הוגדלה מכסת העובדים הזרים לענף החקלאות, פורסמה להערות הציבור ביום 23.1.2024, והעותרות שלחו ביום 25.1.2024 את התייחסותן גם לטיוטה זו, בה פירטו מספר הערות קונקרטיות המצריכות לשיטתן התייחסות וטיפול. העותרות ביקשו במכתבן, בין היתר, להגדיל את הקצאת העובדים הזרים שנרשמו על שמן; לקבוע כי הבאת העובדים תיעשה על-ידי לשכות פרטיות; לקבוע כי הקול הקורא ייתן עדיפות בראש ובראשונה לתחומי הקטיף האינטנסיבי והגיזום, ועוד. עוד נטען בעתירה, כי ביום 26.1.2024 פרסם משרד החקלאות נוהל הנזכר בעתירה בשם "נוהל בקשה לקבלת המלצה להעסקת עובדים זרים לחקלאים פעילים אשר העסיקו עובדים פלסטינים [...]", בו נקבעו ההוראות והתנאים לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים לחקלאות. העותרות טוענות כי הנוהל האמור אינו מספק מענה הולם לצרכיהן במספר היבטים. עוד עומדות העותרות בעתירתן על מספר עתירות שנדונו לאורך השנים לפני בית משפט זה וטוענות, כי על הממשלה מוטלת חובה לספק פתרון חלופי לבעיית המחסור בעובדים בענף החקלאות, מקום שבו הטילה מגבלה על כניסתם והעסקתם של עובדים פלסטינים. העותרות מציינות כי חרף פניותיהן למשיבים, טרם ניתן פתרון ישים לבעיותיהן, ומשכך לא נותרה להן ברירה אלא להגיש עתירה זו. העותרות מבקשות בעתירתן ליתן מספר צווים שעניינם, בין היתר, בהגדלת מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים באופן התואם את מספרם של העובדים הפלסטינים שהועסקו על ידן לפני המלחמה; באפשרות לממש את היתרי ההעסקה באמצעות לשכות פרטיות; בהגדלת מכסת העובדים הזרים לענפים בהם מתקיים קטיף אינטנסיבי; במניעת קיצוץ במכסת העובדים הזרים המוקצית להן מטעמים של יתרון לגודל לפי הוראות הנוהל הקיים ועוד. בד בבד עם העתירה הגישו העותרות בקשה למתן צו ביניים, שיורה למשיבים להנפיק לעותרות, לכל הפחות 800 היתרים להעסקת עובדים זרים, הנחוצים להן באופן דחוף. עוד ביקשו העותרות להורות על קיום דחוף בעתירתן. לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. העתירה שלפנינו מקדימה את זמנה, ולפיכך דינה להידחות. הפסיקה הבהירה לא אחת כי אין מקום להידרש לעתירה בטרם התקבלה על-ידי הרשות המוסמכת החלטה סופית לגופו של עניין. הטעמים העומדים ביסוד הלכה זו הם ברורים, שכן בהיעדר החלטה, לא מתקיים הבסיס הנדרש לביקורת שיפוטית עליה, ואף קיימת אפשרות כי ההחלטה שתתקבל תספק מענה לטענות העותר באופן שייתר את הצורך בהתדיינות משפטית (בג"ץ 3445/23 נגל נ' משטרת ישראל יחידה 433, פסקה 6 (9.5.2023); בג"ץ 3773/23 אופק פתרונות לעבודה בגובה בע"מ נ' מדינת ישראל משרד התחבורה, פסקה 8 (29.6.2023)). בענייננו, העתירה מפרטת סעדים שונים שעיקרם בהגדלת מכסת ההיתרים להעסקת עובדים זרים לעותרות. עם זאת, העותרות לא ציינו בעתירתן האם הגישו בקשה לקבלת המלצה למתן היתרים להעסקת עובדים זרים בהתאם לנוהל הנזכר בעתירתן, ואף לא הצביעו על החלטה קונקרטית שהתקבלה בעניינן. מכאן שעל פניו טרם התקבלה החלטה שאותה ניתן להעמיד לביקורת שיפוטית. העתירה שלפנינו לוקה גם במישור של מיצוי הליכים. ככל שניתן ללמוד מן העתירה, לא נעשתה כל פניה למשיבים לאחר פרסום הנוהל ולפני הגשת העתירה. גם אם נראה במכתבן האחרון של העותרות למשרד החקלאות מיום 25.1.2024, אשר נשלח שישה ימים עובר להגשת העתירה משום ניסיון למיצוי הליכים, ברי כי אין די בפרק זמן כה קצר על מנת ליתן לרשות שהות סבירה למתן תגובה עניינית (לעניין ההלכות הנוגעות למיצוי הליכים, ראו מבין רבים: בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 3 (24.1.2021); בג"ץ 6682/22 זנד נ' משרד הבריאות - מינהל הסיעוד, פסקה 4 (25.10.2022); בג"ץ 7889/23 גרייב נ' המפקד הצבאי- פיקוד מרכז, פסקה 2 (1.11.2023)). למעלה מן הדרוש, ומבלי לנטוע מסמרות, יתכן שעומד לעותרות סעד חילופי מכוח סעיף 5(1) ופרט 12(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, על פיהם מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות שעניינן החלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. אף שהעותרות טוענות כי עתירתן תוקפת החלטות ממשלה ולכן מצויה בתחום סמכותו של בית משפט זה, בפועל תוקפת העתירה את הוראות הנוהל ואת אופן הקצאת ההיתרים, ואף סעדיה תחומים להנפקת היתרים נוספים להעסקת עובדים זרים לעותרות (וראו לעניין זה: בג"ץ 3454/08 מהדרין בע"מ נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה, פסקה 5 (21.9.2008); בג"ץ 6914/07 ישראלי נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 4 (24.9.2007); בג"ץ 8072/07 חסון גשר כח אדם בע"מ נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה, פסקה 3 (28.10.2007); בג"ץ 8620/18 מור-מוסלי נ' מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 7 (7.2.2019); בג"ץ 7501/17 המוקד לפליטים ולמהגרים נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.5.2018)). לאור כל האמור, דין העתירה להידחות על הסף, ועמה נדחית הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בשבט התשפ"ד (‏8.2.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24010490_X01.docx מנ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1