פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1049/07

אלכס קאהן נ. שרת החוץ -גב' ציפי לבני

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשרד החוץ להתערב דיפלומטית מול שלטונות שוויץ כדי להביא לשחרורו של העותר ממעצר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/02/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1049/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הגנה דיפלומטית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשרד החוץ להתערב דיפלומטית מול שלטונות שוויץ כדי להביא לשחרורו של העותר ממעצר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1049/07

אלכס קאהן נ. שרת החוץ -גב' ציפי לבני

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשרד החוץ להתערב דיפלומטית מול שלטונות שוויץ כדי להביא לשחרורו של העותר ממעצר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח ישראלי העצור בשוויץ במסגרת הליכי הסגרה, עתר לבג"ץ בדרישה שמשרד החוץ יתערב דיפלומטית מול השלטונות השוויצרים כדי להביא לשחרורו. העותר טען כי מעצרו אינו חוקי וכי המדינה מחויבת להעניק לו הגנה דיפלומטית. המשיבים טענו כי מדובר בהליך משפטי במדינה מערבית תקינה, וכי למדינה שיקול דעת רחב אם להתערב בהליכים כאלו. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הגנה דיפלומטית היא זכות של המדינה ולא של הפרט, וכי אין עילה להתערבות שיפוטית במקרה זה. עם זאת, צוין כי העותר זכאי לטיפול קונסולארי רגיל ככל אזרח ישראלי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלכס קאהן
  • יעל קאהן

נתבעים

  • שרת החוץ - גב' ציפי לבני
  • מדינת ישראל, משרד החוץ - המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי
  • המחלקה לישראלים בחו"ל - מדינת ישראל, משרד החוץ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • זכותו של העותר לחירות ולהליך הוגן נפגעה בשל המשך מעצרו בשוויץ בניגוד להחלטת בית משפט מקומי.
  • קיימת עילה לחיוב המדינה להעניק הגנה דיפלומטית בשל נסיבות המקרה.
  • המדינה לא נימקה כראוי את החלטתה שלא להתערב.
טיעוני ההגנה
  • מדינת ישראל אינה נוהגת להתערב בהליכים משפטיים המתנהלים במדינות זרות, בפרט במדינות מערביות שבהן ההליכים תקינים.
  • העותר מיוצג על ידי עורכי דין מקומיים בשוויץ.
  • הגנה דיפלומטית היא זכות של המדינה ולא של הפרט, ונתון לה שיקול דעת רחב.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הופעל שיקול דעת מנהלי תקין בטרם דחיית פניית העותר.

הפניות לתיקים אחרים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1049/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1049/07 - א' בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. אלכס קאהן 2. יעל קאהן נ ג ד המשיבים: 1. שרת החוץ -גב' ציפי לבני 2. מדינת ישראל, משרד החוץ -המחלקה למשפט דיפלומטי ואזר 3. המחלקה לישראלים בחו"ל - מדינת ישראל, משרד החוץ עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. העותר 1 (להלן: העותר) הינו אזרח ישראלי אשר נעצר, עת שהה בלוס אנג'לס, בידי רשויות אכיפת החוק בארה"ב מכוח בקשת הסגרה שהוגשה נגדו על ידי ממשלת שוויץ. לאחר הסגרתו לשוויץ בתחילת חודש ספטמבר 2006 הוגשה בקשת הסגרה נוספת הפעם מטעם צרפת לריצוי עונש מאסר שנגזר עליו שלא בפניו בגין עבירות אחרות. לטענת העותר, נקט בית המשפט השוויצרי ביוזמה חריגה, פנה אל רשויות אכיפת החוק בצרפת והעמיד אותן על כך שהעותר מצוי בידי שוויץ. יצוין כי נכון למועד העתירה טרם התקבלה החלטה סופית בבקשת ההסגרה לצרפת. בעקבות הליכים שנקטו באי כוחו של העותר, ניתנה חלטה על ידי בית המשפט בשוויץ המורה לשופט החוקר המופקד על העניין להמציא ראיות טובות יותר כנגד העותר, או לחלופין לשחררו לא יאוחר מיום 15.1.07. למרות החלטה זו טרם שוחרר העותר ממעצר וזאת בשל החלטתו של השופט החוקר כי אין הוא מוסמך לדון בעניינו של העותר. כן טוען העותר שהשלטונות השוויצרים מנצלים את הסכמתו להסגרתו לשוויץ כראיה לכך שהעותר הסכים מכללא גם להסגרתו לצרפת. העותר פנה אל מנהל המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי במשרד החוץ וביקש את התערבותו של משרד החוץ בפנייה לשלטונות שוויץ בדרישה לשחרר את העותר ולא להסגירו לידי צרפת. העותר נענה על פניה זו בשלילה בנימוק ש"משרד החוץ איננו מתערב בהליכים משפטיים המתנהלים כנגד אזרחים ישראלים במדינות זרות, ובכלל זה בעניין בקשות הסגרה ממדינות שלישיות". 2. העותר סבור כי העילה לחיוב המדינה להתערב בצינורות הדיפלומטיים לטובתו הינה זכות "ההגנה הדיפלומטית" המוכרת במשפט הבינלאומי. העותר סבור כי זכותו לחירות וזכותו להליך הוגן נפגעו מעצם המשך מעצרו בשוויץ למרות החלטת בית המשפט השוויצרי, ולפיכך יש עילה לבית משפט זה להתערב ולכפות על המדינה הפעלת זכותה להגנה דיפלומטית. לפיכך מבקש העותר להורות למדינה להתערב לטובתו מול השלטונות השוויצרים. 3. המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. המשיבים מציינים כי העותר מיוצג בפני בית המשפט בשוויץ על ידי עורכי דין שוויצרים, וכי בנסיבות העניין אין כל עילה להתערבותה של מדינת ישראל בהליכים משפטיים המתנהלים במדינה אחרת, במיוחד כאשר מדובר במדינה מערבית כגון שוויץ, שחזקה שההליכים המשפטיים המתנהלים בה הם תקינים. המשיבים סבורים כי העותרים אינם מעלים נימוקים משכנעים שבגינם יש לחרוג מן הכללים הרגילים המנחים את מדינת ישראל בהתערבותה בעניינים משפטיים של ישראלים המתנהלים בחו"ל. בתשובתו לתגובת המשיבים, טוען העותר כי מהתגובה כלל לא ברור האם הופעל שיקול דעת על ידי מאן דהוא טרם שנדחתה פנייתו של העותר, ואילו שיקולים נשקלו טרם קבלת ההחלטה. לטענתו מדובר במקרה חריג וקיצוני של אדם המוחזק במעצר שלא כדין, והמדינה אינה מסייעת בידו מבלי לנמק עמדתה. 4. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות על הסף כעמדת המשיבים. מדינת ישראל אינה נוהגת ככלל להתערב בהליכים משפטיים המתנהלים במדינות אחרות, גם אם מדובר בהליכים המתנהלים כנגד אזרח ישראלי. חזקה על מדינה מערבית כשוויץ כי ההליכים המתנהלים בה הינם תקינים, מגנים על זכויות האדם, ומעניקים את הזכות להליך הוגן (ראו בג"ץ 4243/01 כוכבי נ' שר המשפטים, תק-על 2001(2) 185). יצוין כי העותר מיוצג על ידי עורכי דין אשר יכולים להפנות בקשותיו וטענותיו בהליכים המקובלים במערכת המשפט השוויצרית. העותר מנסה לבסס את העילה להתערבותנו על הזכות להגנה דיפלומטית. זכות זו נידונה בבג"ץ 3992/04 מימון-כהן נ' שר החוץ, פ"ד נט(1) 49 (2004) (להלן: עניין מימון-כהן). שם נקבע כי זכות זו היא זכותה של המדינה ולא של הפרט ולפיכך למדינה מסור שיקול דעת אם להפעיל את זכותה להגנה דיפלומטית. עם זאת, נקבע כי יתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לכפות על המדינה, במישור המשפט הפנימי, את ההתערבות הנדרשת לטובתו. כן נפסק שיש להביא בחשבון במקרים כאלו לצד אינטרס הפרט אף אינטרסים ציבוריים אחרים. מקריאת עובדות העתירה עולה כי לא עולה במקרה זה כל עילה לכפיית התערבות זו, ולפיכך אין עילה להתערבות בית משפט זה. יש לציין כי בעניין מימון-כהן דובר בנסיבות חריגות ביותר, בהן החשש מהטלת עונש מוות על העותר, ואף שם נדחתה העתירה. לסיום אציין את שהדגישו המשיבים בתגובתם, כי העותר זכאי לטיפול קונסולארי כמו כל אזרח ישראלי בהתאם לכללים הרגילים. לפיכך, היה והעותר יבקש לקבל טיפול קונסולארי, ינחה משרד החוץ את הקונסול בשוויץ לבקש מרשויות שוויץ להיפגש עמו, ולפנות לרשויות השוויצריות על מנת לקבל תמונת מצב בעניינו. העתירה נדחית. ניתן היום, כ' בשבט התשס"ז (8.2.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07010490_B04.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il