ע"פ 1044-12
טרם נותח
יגאל סער נ. מדינת ישראל
סוג הליך
ערעור פלילי (ע"פ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"פ 1044/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1044/12
ע"פ 863/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט צ' זילברטל
המערער בע"פ 1044/12 והמשיב בע"פ 863/12:
יגאל סער
נ ג ד
המשיבה בע"פ 1044/12 והמערערת בע"פ 863/12:
מדינת ישראל
ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 22.12.2011 בתיק ת"פ 6366-07-09, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיאה ז' כספי
תאריך הישיבה:
כ"ה באלול התשע"ב
(12.9.2012)
בשם המערער בע"פ 1044/12 והמשיב בע"פ 863/12:
עו"ד יעקב ויינרוט; עו"ד גיל דחוח;
עו"ד עודד גזית; עו"ד גלית רוטנברג
בשם המשיבה בע"פ 1044/12 והמערערת בע"פ 863/12:
עו"ד יוסי אלון; עו"ד יוחאי בן שמואל
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
1. לפנינו ערעורים על גזר דין של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיאה ז' כספי) מיום 22.12.2011 בתיק ת"פ 6366-07-09.
הערעורים שלפנינו עוסקים בפרשה שקיבלה בתקשורת את השם "פרשת רשות המיסים". פרשה שהולידה שורה של כתבי אישום והרשעות, כפי שיוסבר להלן.
2. ביום 9.7.2009 הגישה המשיבה כתב אישום כנגד 7 נאשמים שעניינו עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. עבירות אלה יוחסו לחמישה מעובדי רשות המיסים בישראל (להלן: הרשות) ולשני אנשים חיצוניים, המקורבים להם בעניינים הקשורים בניהול הרשות ובכללם מינוי עובדים לתפקידים במסגרת הרשות. שישה מהנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדרי טיעון. המערער בע"פ בע"פ 1044/12 והמשיב בע"פ 863/12 (להלן: המערער) הוא היחיד שכפר באשמות שיוחסו לו והוכחות נשמעו בעניינו.
3. להלן אעמוד על עיקרי הדברים שבכתב האישום. בכדי לכלול את פרטיה של כל התמונה הנשקפת ממה שתואר בכתב האישום, לא ניתן היה לקצר את הכתוב. לכן, אביא סקירה נרחבת יחסית, הכוללת את פרטי הפרשה כולה. כל האמור בפסק דין זה מתייחס למערער לבדו ומוצג מנקודת מבט הנוגעת אליו בלבד.
4. המערער עבד ברשות המיסים משנת 1981. הוא כיהן בשנים 2004-2006 כמנהל בית המכס והמע"מ בירושלים. העבירות המיוחסות לו הובאו בפרקים 3 ו-4 לכתב האישום. לפי הנטען בפרק השלישי בכתב האישום, המערער ויורם קארשי – יבואן ואיש עסקים (להלן: קארשי) – הכירו זה את זה שנים לפני האירועים הרלוואנטיים לכתב האישום. לאחר מינויו של ג'קי מצא (להלן: מצא) למנהל רשות המיסים, התפנו שני תפקידים ברשות: סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל למנהל. כמו כן, לאחר מכן, נפטר הסמנכ"ל לחקירות ונדרש למנות לו מחליף. במועד שאינו ידוע למשיבה במדויק, פנה המערער לקארשי וביקשו, כי יפעל עבורו אצל מצא במטרה לקדם את מינויו לתפקיד סמנכ"ל למינהל. המערער ביקש זאת ממנו ביודעו, כי קארשי מצפה ממנו לפעול עבורו במסגרת מילוי תפקידו ברשות המיסים. קארשי, שהיה מעוניין ביצירת מחויבות של המערער כלפיו, נעתר לבקשתו, פנה אל מצא וביקשו למנות את המערער לתפקיד סמנכ"ל למנהל. מצא התחייב בפניו כי יעשה כן ועל בסיס התחייבות זו הבטיח קארשי למערער כי הוא ימונה לתפקיד.
5. בין החודשים ינואר ופברואר 2006 חזר בו מצא מהתחייבותו האמורה מאחר שרצה למנות את שמואל בוברוב לתפקיד ואת גדעון (גידי) בר זכאי לתפקיד סמנכ"ל לעניינים מקצועיים. בהמשך רצה למנות את דורון ארבלי לתפקיד סמנכ"ל לחקירות. כדי לאשר את המינויים אצל שר האוצר, פנה מצא לשולה זקן, שקארשי הוא אחיה ושעבדה במשך שנים רבות לצידו של אהוד אולמרט בתפקידיו השונים וביקש ממנה לתאם פגישה עם שר האוצר.
6. שולה זקן (להלן: זקן) שידעה על רצונו של קארשי במינויו של המערער לתפקיד סמנכ"ל למנהל, נמנעה מלהיענות לבקשתו של מצא לתיאום הפגישה. היא הנחתה את מצא לפנות לקארשי, אחיה, בכל הנוגע למינויים וציינה בפניו את שמו של המערער לתפקיד. בהמשך פנה מצא לקארשי והאחרון סירב להשלים עם הפרת ההבטחה שקיבל ממצא ועמד על כך שהוא יקיים את הבטחתו וימנה את המערער לתפקיד. קארשי הבהיר למצא, כי עד אשר יסכים לבקשתו לקדם את המערער, יעוכבו המינויים שמצא ביקש להביא לאישור שר האוצר.
7. על מנת לגרום למצא לקיים את הבטחתו, תיאם קארשי עם זקן, כי תמשיך ותמנע מלהיענות לפניותיו של מצא להיפגש עם שר האוצר ותפנה את מצא אליו בכל הנוגע למינויי הסמנכ"לים. כך פעלה זקן ואישור המועמדים על ידי שר האוצר עוכב והלחץ על מצא לעמוד בהתחייבותו כלפי קארשי לעניין מינויו של המערער – הוגבר.
8. בין החודשים ינואר למארס 2006, במקביל להפעלת הלחץ על מצא באמצעות זקן, תבע קארשי ממצא הסברים באשר להפרת הבטחתו והודיע לו, כי בכוונתו לבדוק את מי העדיף על פני המערער. בהמשך גם פגשו קארשי וקובי בן גור (להלן: בן גור) את בוברוב וקארשי דיווח על פגישה זו למצא.
9. לאור תביעותיו של קארשי, פנה מצא לבן גור וביקשו ליישר את ההדורים בינו לבין קארשי. בן גור הבהיר למצא כי זקן – בהוראת קארשי – תמשיך לעכב את אישור המנויים ברשות אם המערער לא ימונה לתפקיד. לבקשת מצא, פעל בן גור על מנת לפשר בינו לבין קארשי ולאפשר לו לחזור בו מהבטחתו כלפי קארשי ולמנות את בוברוב כסמנכ"ל.
10. ביום 10.3.2006 נפגשו בן גור וקארשי במסעדה בצומת שורש על מנת לתאם עמדתם מול מצא בניסיון למצוא פתרון לסירובו למנות את המערער לסמנכ"ל ובמקביל לקדם את האינטרסים שלהם ברשות המיסים. כשעה לאחר מכן, הצטרף מצא לפגישה כדי לדון איתם במשותף ולהגיע לפתרון בעניין מינויו של המערער. הם סיכמו, כי בוברוב ימונה לתפקיד סמנכ"ל למנהל וכי המערער ימונה לתפקיד אחר שיהיה מקובל עליו (להלן: הפגישה בשורש). פשרה זו אפשרה למצא למנות את מועמדו לסמנכ"ל למנהל ולקארשי לשמר את כוחו מול המערער ולרתום את מחויבותו כלפיו. בהמשך לכך פעלו מצא, בן גור וקארשי כמפורט להלן:
א. מצא ביקש שקארשי ינחה את זקן כך שתאפשר לו להיפגש עם שר האוצר.
ב. מצא ביקש מבן גור שיפעל מול קארשי לתיאום המועד בו תזמן אותו זקן לפגישה.
ג. קארשי הנחה את זקן להיעתר לבקשותיו של מצא לאפשר לו להיפגש עם שר האוצר לצורך אישור מועמדיו לתפקיד סמנכ"ל, תוך שסיכם עמה, כי עיתוי הפגישה יתואם עמו לאחר שיודיע למערער על ההחלטה שהתקבלה בעניינו בפגישה בשורש.
ד. בהסכמת המערער ובידיעת בן גור, יידע קארשי את המערער על נכונותו של מצא להציע לו תפקידים אחרים, אותם פירט בפניו ובין היתר האפשרות למנותו לנציג רשות המיסים בארצות הברית. המערער כעס על הפרת ההבטחה של מצא למנותו כסמנכ"ל למנהל וביקש שהות על מנת לשקול את ההצעה.
ה. בן גור תיאם בין מצא לקארשי ופעל להרגיע את המערער נוכח הפרת הבטחתו של מצא למנותו לתפקיד הסמנכ"ל למנהל.
11. טרם ההודעה על הסמנכ"לים שימנה, ביקש מצא לפגוש את המערער ביום 12.3.2006. קארשי ביקש ממנו לדחות את הפגישה כדי לאפשר למערער שהות להחליט על ההצעה למנותו כנציג הרשות בארצות הברית. קארשי הבהיר למצא, באמצעות בן גור, כי דחיית הפגישה נדרשה על מנת לשמר את כוחו של קארשי מול המערער. נוכח דרישתו של קארשי, הסכים מצא לדחות את הפגישה ביום. בערב אותו היום, נפגשו בן גור ומצא בסטקיית אסא בצומת בית דגן. מצא ניהל עם בן גור דיון על סבב המינויים הצפוי ברשות בידעו, כי בן גור מעוניין בביסוס השפעתו ברשות המיסים.
12. למחרת, פרסם מצא את שמותיהם של המועמדים שימונו לתפקידי סמנכ"ל. מצא נפגש עם המערער באותו יום ונזף בו על הלחץ שהפעיל עליו באמצעות קארשי בשל סירובו למנותו לאחד מתפקידי הסמנכ"ל. בשיחה אמר המערער למצא, כי הוא מעוניין במינוי לנציג רשות המיסים בארצות הברית, שהוצע לו בשיחה עם קארשי. במהלך השיחה, התקשר מצא לבן גור כשהוא מסתיר מפניו של המערער את זהותו של בן גור, וקרא לו "סיגל", שמה של מזכירתו של מצא. מצא דיווח לבן גור, כי הוא יושב בפגישה עם המערער.
13. מצא הסכים לפעול למינויו של המערער לנציג הרשות בארצות הברית, כדי לרצות את בן גור וקארשי על כך שלא מינה אותו לתפקיד סמנכ"ל ולאפשר לשניים לרתום את מחויבותו של המערער כלפיהם. בין החודשים מארס ויולי 2006, לפני שהתקיים המכרז לתפקיד נציג הרשות בארצות הברית, פעלו בן גור, קארשי, מצא והמערער על מנת שהמערער ייבחר לתפקיד. בן גור, בוברוב ומצא פעלו כדי לגרום לעובדי הרשות שחפצו בתפקיד, להסיר את מועמדותם למכרז. ביום 10.4.2006 ביקש מצא מבן גור לפעול על מנת שמקורבו אילן אוהד, המשמש כמנהל ברשת, יסיר את מועמדותו במכרז. בן גור נפגש עם אילן אוהד והלה הבטיח לו, כי יסיר את מועמדותו לתפקיד יום לפני התכנסות ועדת המכרז. ביום 10.5.2006 הבהיר בוברוב לשמואל מייזליק, מנהל מע"מ נתניה, כי למצא יש מועמד אחר לתפקיד ועליו להסיר את מועמדותו. בוברוב יידע את מצא בעניין. מייזליק הסיר את מועמדותו לתפקיד בעקבות השיחה עם בוברוב. המערער – שידע על הבטחתו של מצא לגרום להסרת מועמדותם שלמועמדים אחרים – פנה לקארשי על מנת שידאג לכך שמצא יקיים את הבטחתו.
14. במהלך חודש מאי 2006 בחרו מצא ובוברוב את יהודה נסרדישי כנציג הרשות בוועדת המכרזים מתוך כוונה שיפעל לבחירתו של המערער והנחו אותו לפעול בהתאם. ביום 28.6.2006 הופיע המערער בפני ועדת המכרזים לתפקיד נציג הרשות בארצות הברית. נסרדישי פעל לבחירתו בהתאם להנחיית מצא ובוברוב. ביום 3.7.2006 בחרה וועדת המכרזים במערער לתפקיד. באותו יום, התקשר מצא ממקום חופשתו באילת אל קארשי, דיווח לו על הבחירה במערער לתפקיד, כפי שהובטח למערער על ידי קארשי. ביום 6.7.2000 שוחח המערער עם קארשי והודה לו על כך שדאג לבחירתו במכרז. במהלך השיחה, ביקש קארשי מהמערער שיעזור בקידומו של מקורבו, דוד חן, עובד רשות המיסים.
15. המערער נעתר לבקשה, בידעו כי לדוד חן אין הניסיון הנדרש לתפקיד אליו קארשי מבקש למנותו. המערער התחייב לקארשי ואמר כי יעזור "להריץ" ו"לבשל" את המינוי על אף שהדבר ייראה "תמוה לאללה". במקביל לכך, פעל המערער על מנת לקדם את האינטרסים האישיים של קארשי באמצעות קידום או מינוי עובדים ברשות, שקארשי יוכל להסתייע בהם ולהעמיק את השפעתו ברשות המיסים. במסגרת זו העלה המערער בפני קארשי, שמות של עובדים שסבר, כי ייאותו לקחת שוחד. לשם כך, הפגיש את קארשי עם עובדי הרשות וסייע למתן שוחד מקארשי לאחר מעובדים אלה. המערער אף חיווה דעתו אודות מידת הנאמנות לה יוכל לצפות מקארשי, תמורת הסיוע בקידום עובדים אלה וייעץ לו בדבר מינויים שקארשי חפץ לבצע ברשות. בגין אלה הואשם המערער באישום שבפרק השלישי לכתב האישום בעבירה של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).
16. לפי הנטען בפרק הרביעי בכתב האישום, המערער פעל על מנת לקדם את האינטרסים של קארשי ברשות באמצעות פעולות לשם קידום או מינוי עובדים ברשות, שקארשי יוכל להסתייע בהם. הוא העלה בפני קארשי שמות של עובדים שסבר שייאותו לקחת שוחד והפגיש את קארשי עם עובדי הרשות לשם כך וסייע למתן שוחד מקארשי לאחד מעובדים אלה וחיווה דעתו אודות מידת הנאמנות לה יוכל לצפות קארשי תמורת הסיוע בקידום עובדים אלה וייעץ לו בדבר מינויים שקארשי חפץ לבצע ברשות.
17. ביום 17.7.2006 הציע המערער לקארשי לפעול למינויו של עובד הרשות, פיני עיני, לתפקיד גובה מכס אשדוד. הוא הבהיר לקארשי, כי במידה ויסייע במינויו של עיני לתפקיד, יהיה זה מחויב לקארשי ויפעל בעבורו במסגרת מילוי תפקידו. הוא אמר לקארשי, כי עיני: "הוא איש שלך אם אתה... הוא בן אדם שאם אתה עושה לו מערוף, הוא חייב לך באמת באמת אני אומר לך את זה מהניסיון של... לא שוכח אף פעם...". המערער חזר בפני קארשי על הצעתו לפעול למינוי עיני והציע לתאם פגישה ביניהם. נוכח בחירתו של המערער לתפקיד נציג רשות המיסים בארצות הברית, התפנה תפקידו הקודם כמנהל בית המכס והמע"מ בירושלים. קארשי חפץ שלתפקיד ימונה מקורבו אבי סימני, שכיהן אותה עת עם המערער בנוגע למינויו של סימני, שיתף אותו במגעיו מול מצא בעניין זה ואף סיפר, כי מצא שקל למנותו כמנהל מכס אשדוד ולא לתפקיד בירושלים. המערער הבהיר לקארשי, כי עליו להתעקש מול מצא על מינויו של סימני לתפקיד בירושלים, שכן אם ייבחר לתפקיד זה, יהיה סימני מחויב לקארשי.
18. לפני עזיבתו של המערער את הארץ, בעקבות מינויו לתפקיד בארצות הברית, הוא הפגיש את קארשי עם עמיקם ארז, סגן מנהל מחלקת חקירות תל אביב ברשות המיסים, כדי שקארשי ינצל את קשריו עם מצא ויסייע לארז להתקדם ברשות המיסים ובציפייה שארז יפעל עבור קארשי במסגרת מילוי תפקידו. לאחר המפגש, המשיכו המערער וקארשי לפעול בעניין קידומו של ארז. קארשי שוחח עם מצא בעניין קידומו של עמיקם ארז ברשות המיסים. ביום 19.10.2006 פגש מצא את ארז לראיון לקראת המכרז הצפוי לתפקיד ממונה חקירות מכס מע"מ בירושלים. לקראת הפגישה האמורה, תיאמו ביניהם קארשי והמערער להסתיר מפני מצא את העובדה שהמערער הוא זה שקישר בין ארז לבין קארשי. מצא נפגש עם ארז לאחר שיחתו עם קארשי בידעו, כי לקארשי אינטרס אישי במינוי עובדים בכירים בירושלים ובאשדוד בשל עסקיו. הוא דיווח לקארשי על התרשמותו מארז. קארשי עדכן בכך את ארז, כדי להבהיר לו את מידת מעורבותו בקידומו ומידת השפעתו על מינויים ברשות. הוא אף הבהיר לארז, כי ימשיך לפעול למען קידומו סמוך למועד המכרז, כדי לרתום את מחויבותו של ארז כלפיו.
19. לפני עזיבתו של המערער את הארץ לתפקיד נציג רשות המיסים בארצות הברית, הוא הפגיש את קארשי עם רונן אלעד, עובד הרשות, על מנת שקארשי ינצל את קשריו עם המערער כדי לסייע לאלעד להתקדם ברשות המיסים, כך שהוא יפעל עבור קארשי במסגרת מילוי תפקידו.
20. במעשים אלה, טענה המשיבה בע"פ 1044/12 והמערערת בע"פ 863/12 (להלן: המשיבה), נתן קארשי שוחד לארז בעד פעולה הקשורה במילוי תפקידו ואילו המערער סייע לקארשי במתן שוחד לארז. במעשים אלה, טענה המשיבה, המערער עשה במילוי תפקידו מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור. בגין אלה, הואשם המערער באישום שבפרק הרביעי לכתב האישום בעבירה של סיוע למתן שוחד לפי סעיף 291 ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
21. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה ז' כספי) החליט, ביום 14.11.2011, לזכות את המערער מעבירת השוחד שיוחסה לו בפרק השלישי לכתב האישום; לזכות אותו מעבירה של סיוע למתן שוחד שיוחסה לו בפרק הרביעי לכתב האישום; ולהרשיע אותו בשלוש עבירות של הפרת אמונים.
22. ביום 30.1.2011 גזר בית המשפט המחוזי על המערער את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר וכן 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים והתנאי הוא, שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה מסוג עוון או פשע המנויות בסימנים ד' ו-ה' לפרק ט' של חוק העונשין.
על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי ערערו לבית משפט זה הן המערער והן המשיבה.
23. ביום 14.10.2012 הודיעו הצדדים לבית משפט זה, כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט ומושכים את ערעוריהם בכל הנוגע להכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. הערעורים מטעם שני הצדדים על גזר הדין נותרו על כנם.
כמו כן, ביום 21.10.2012 הודיעו באי כוח המערער לבית משפט זה, כי ביום 31.8.2012 הסתיימה העסקתו של המערער ברשות המיסים וחוזה הבכירים שלו לא חודש עוד.
המערער הגיש לבית משפט זה בקשה להוספת מסמכים רפואיים בשל הצורך בדבר עדכון מצבו הנפשי. המשיבה התנגדה לבקשה להוספת ראיות בנוגע למצבו הרפואי וסבור אני כי אין מקום להיעתר לבקשה.
טיעוני המערער לגזר הדין
24. עיקר טענת המערער הוא, כי החלטת בית המשפט המחוזי, כי העונש של חמישה חודשי מאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח, ולא בעבודות שירות, היא החלטה בלתי סבירה. לטענתו, מן המפורסמות, כי ככלל ענישה של עד שישה חודשי מאסר מומרת בעבודות שירות אם וככל שמתאפשרת המרה שכזו מבחינת הממונה על עבודות שירות. במקרה דנן, טוען המערער, בית המשפט המחוזי החליט לגזור עליו עונש מאסר מבלי שהוא הופנה אפילו לקבלת תסקיר בעניין זה בניגוד לסעיף 38(א) לחוק העונשין, המחייב תסקיר בטרם יושת עונש מאסר בפועל.
כמו כן טוען המערער, כי הוא הופלה בענישה ביחס למעורבים אחרים. כך למשל, הגב' שולה זקן נדונה על ידי בית המשפט לארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות וכאשר מציבים את מעשי המערער על הציר הרלוואנטי, ברור, אפוא, כי קביעות בית המשפט המחוזי ממקמות את מעשיו בדרגת חומרה פחותה מזו של הגב' שולה זקן.
עוד טוען המערער, כי כעולה מהכרעות הדין, בעוד שהמערער פנה ליורם קראשי בבקשה כי זה יסייע לו בקידומו ברשות, מבלי שהוא מבקש ממנו להפעיל לחצים או לשבש את פעולת הרשות, הרי שהכרעת הדין בעניינה של הגב' זקן קובעת כי היא מנעה מראש רשות המיסים פגישות עם שר האוצר לאישור המינויים, לאור בקשתו של אחיה, יורם קראשי. לפיכך, לא ניתן למקם את מעשי המערער בדרגה מחמירה יותר מזו של הגב' זקן. לטענתו, בעוד הוא פעל מתוך אינטרס לגיטימי (קידומו ברשות לתפקיד שהוא היה ראוי לו לטעמו), הגב' זקן פעלה לכאורה מתוך אינטרס אישי מובהק של סיוע לאחיה. לכן, לטענתו, השארת פערי הענישה על כנם יוצרת מצב בלתי אפשרי, תחושת אפליה ושרירותיות שניתן להימנע מהן רק בתיקון גזר דינו.
לטענת המערער, העונש שהושת עליו הינו החמור ביותר מבין העונשים שהושתו על עובדי רשות המיסים, למעט ג'קי מצא ראש הרשות, וזאת ללא כל הצדקה. המערער הוא הגורם היחיד שהורשע בהפרת האמונים (ולא שוחד) והושת עליו עונש מאסר בפועל. כך למשל, שמואל בוברוב, הורשע בארבע עבירות של הפרת אמונים והושתו עליו 6 חודשי עבודות שירות, כאשר נסיבות המקרה שלו חמורות הרבה יותר מנסיבות עניינו של המערער וזאת כאשר בוברוב הוא בכיר יותר מהמערער וכשהוא עשה שימוש במעמדו כסמנכ"ל למינהל.
לסיכום, טוען המערער, כי התחושה העולה מגזר הדין היא שהמערער לא זכה שעניינו יידון בצורה נקייה במנותק מנקודות אחרות שעלו בבירור הפרשה כולה. לטענתו, אין לקחת את "פרשת רשות המיסים" על כל המשמעויות שלה ולהלביש אותה על גזר דינו של המערער, שכן מעשיו אינם כרוכים במעשים של אחרים. גם אם טעה המערער, לטעמו יש לשפוט את מעשיו לפי מידת חומרתם האמיתית.
טיעוני המשיבה לגזר הדין
25. באי כוח המשיבה טוענים, כי גזר הדין של בית המשפט המחוזי נוטה באופן מופרז לקולה וכי קיים פער גדול בין העונש שנגזר על המערער לבין העונש שצריך היה להשית עליו.
לטענת באי כוח המשיבה, בית המשפט המחוזי עמד בגזר דינו של המערער על הנסיבות המחמירות בתיק וקבע כי מעשי המערער חמורים יותר ממעשיהם של כל יתר הנאשמים (למעט ג'קי מצא). בית המשפט אף קבע, כי "אם מצא איפשר את דריסת הרגל הזו... הנאשם הרחיב אותה בצורה חריגה" (בעמ' 4440 שורות 1-2 לגזר הדין); כי בולטת בחומרתה הסטיה-רבתי בדרך בה מונה המערער לנציג הרשות בארצות הברית (בעמ' 4439, שורות 22-23 לגזר הדין); כי המשיב בהתנהלותו ובשיתוף עם מיטיבו, קארשי, הפך את מצא ל"אסקופה נדרסת" (עמ' 4439 שורה 13 לגזר הדין); וכי "אילולא נקטעו הדברים מכוח חקירת המשטרה, אין לדעת להיכן היתה מובלת רשות המיסים בישראל על ידי מנהלים ופקידים בכירים בה, שנטלו חלק בעשייה הזו" (עמ' 4440 שורות 5-6 לגזר הדין).
לטענת באי כוח המשיבה, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לנסיבות המחמירות בתיק כגון בכירותו של המערער; העובדה שהוא היה אמור לשמש דוגמא לכפופים לו; העובדה שהמערער גרם לשכפול השחיתות וחלחולה ברשות; העובדה שלא מדובר היה במעשה חד פעמי; העובדה שמעשיו של המערער נמשכו על פני תקופה ארוכה של כשנה והעובדה שהמערער היה הגורם הדומיננטי והמשדל בעבירות.
לבסוף, טוענים באי-כוח המשיבה, כי העונש שהוטל על המערער אינו נותן ביטוי מספק לחומרת מעשיו ויש בו משום החטאת שיקול ההרתעה הנדרש בנסיבות העניין.
דיון
26. על חומרת "פרשת רשות המיסים" עמד בית משפט זה עת החליט לדחות את ערעורו של ג'קי מצא, ראש רשות המיסים, על חומרת עונשו. בית המשפט קבע, כי מדובר בפרשה חמורה המעידה שהשחיתות הגיעה גם לבכירים במינהל הציבורי וכי אם לא יוצב כנגד מעשים מסוג זה רף ענישה גבוה תוסיף לגדול אותה מגמה של השחתת השירות הציבורי הואיל ורבים יראו בכך גישה מקלה של בתי המשפט כלפי עבריינים בתחום זה. בית משפט זה הוסיף וקבע באופן נחרץ, כי: "לא זו בלבד שאין בעונש רכיב כלשהו של חומרה, אלא שהוא אף מתון עד שאני תוהה אם ניתן בו מענה הולם למטרות הגמול וההרתעה" (בעמ' 2-3 לפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 2144/11 מצא נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.6.2011).
בית משפט זה עמד על תכליתו של האיסור בעבירה של הפרת אמונים והערכים המוגנים על ידי איסור זה. כך נקבע בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס, פ"ד נט(4) 345:
"האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השירות והשורות, למניעת סטיות מהשורה, ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור. ביטולה של העבירה או אף צמצומה מעבר לנדרש יפגע בכוחה של החברה להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השלטון. כוח זה הופקד בידיהם בנאמנות. הסנקציה הפלילית נועדה להבטיח כי הנאמנות תישמר, וכי כוח השלטון לא יהפך לשלטון הכוח. רוצים אנו לקיים בישראל חברה מתקדמת, הבנויה על מינהל ציבורי תקין, על שלטון החוק, ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס של יושר, הגינות וטוהר מידות. האיסור הפלילי על הפרת אמונים נועד להבטיח מטרות אלה."
ובהמשך:
"כחוט השני עוברת בפסיקתו של בית המשפט העליון התפיסה כי האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים. הערך הראשון הינו אמון הציבור בעובדי הציבור. הערך השני הינו טוהר המידות של פקידי הציבור. הערך השלישי הינו אינטרס הציבור, עליו מופקד עובד הציבור".
27. קיימת חומרה רבה בעבירת הפרת אמונים מצד עובד ציבור בשל החשיבות של הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה. החשיבות שבהגנה על ערכים אלה מתעצמת נוכח גילויים גוברים והולכים של שחיתות ציבורית במסדרונות השלטון. המאבק על אלה יכול להיעשות באמצעות העברת מסר ברור של מאבק נחרץ לקיומו של מערך ציבורי ראוי ולכן יש צורך בענישה מרתיעה.
28. מעמדו של המערער כעובד רשות המיסים, שהיפר אמונים הוא נסיבה מחמירה לצורך גזירת עונשו. המערער היה צריך להקפיד עם עצמו ולצורך שמירת יושרתה של המערכה בה עבד. המאבק בשחיתות הציבורית צריך לבוא לידי ביטוי בענישה מחמירה ומרתיעה. אין גם להתעלם מהנסיבות הקונקרטיות בהן נעברו העבירות, כלומר עצם העובדה שמדובר באדם שהיה מהבכירים ביותר ברשות וכי מעשיו מצויים ברף הגבוה של עבירת הפרת האמונים. העבירות אותן עבר המערער פגעו פגיעה קשה בערכים המוגנים ואלה צריכים לבוא לידי ביטוי בענישה משמעותית. המערער, שניהל את תחנת המכס והמע"מ בירושלים, היה עליו לשמש דוגמא של הגינות ויושר לכל עובדיו. במקום זאת, הוא הפעיל את יורם קארשי להביא ללחץ פסול על ג'קי מצא, גרם לעיכוב במינויי הסמנכ"לים והסתייע בו כדי להסיר מועמדים אחרים במכרז לנציג הרשות בארצות הברית, והכל על מנת שהמינוי שלו יובטח. לכך יש להוסיף, כי בניגוד ליתר הנאשמים, המערער לא נטל אחריות ולא הפנים את העבירות החמורות שעבר ואף ניסה ליתן למעשיו הסברים לא הגיוניים.
29. אשר לעובדה שהמערער החליט לנהל משפט של הוכחות – רק לאחרונה נקבע בע"פ 7964/11 וולא רובין (ג'מאל) חלאילה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 31.10.2012), בין היתר, כי ניהול הוכחות אינו עילה להחמרה בעונש, אולם מותר להקל עם המודה. במקרה שלפנינו, אכן, בזכות ניהול הליך ההוכחות שהתנהל, זוכה המערער מעבירות של שוחד וסיוע למתן שוחד, אולם בית המשפט המחוזי גם קבע, כי טענותיו של המערער לא היו מהימנות, דבר שלא יכול לעמוד לזכותו בעת גזירת העונש.
30. בית המשפט המחוזי קבע, כי מעשי המערער חמורים יותר בעיניו ממעשיו של כל אחד מיתר הנאשמים עובדי הרשות, למעט ג'קי מצא. בלב החומרה הזו עומד המעשה החמור של המערער, כאשר בידיעתו ובגינו פעלה בעבורו – על פי בקשת אחיה קראשי, שולה זקן, שהיתה אז האחראית הראשית בלשכת שר האוצר. בית המשפט המחוזי קבע, כי חמור מאוד היה שסידרה של מינויים בכירים ברשות המיסים עוכבה שוב ושוב במשך פרק זמן כדי להפעיל לחץ פסול על ג'קי מצא על מנת שיטפל בעניינו של המערער וימנה אותו לתפקיד סמנכ"ל למינהל, בו הוא רצה, כאשר ברקע עמד המערער, שהפעיל את קראשי. כל אותו הזמן, מצא לא יכול היה להיפגש עם שר האוצר עד אשר יעשה את מבוקשו של אחיה של הגב' זקן – קראשי – למינוי המערער לסמנכ"ל. ואכן, מצא נתן את הבטחתו למינוי זה ורק אז איפשרה הגב' זקן למצא את הפגישה עם שר האוצר בכדי שיוכל לקבל את אישורו לשורת המינויים שהציג בפניו. ואם בזאת לא סגי, גם לאחר שמצא חוזר בו מהבטחתו, מופעלים עליו לחצים קשים – בין היתר באמצעות המערער – והוא נאלץ להתפשר ולסכם עם קראשי ובן גור, כי המערער ימונה לתפקיד בכיר אחר, שיהיה מקובל עליו. לכך יש להוסיף את פניותיו של המערער לקראשי בנוגע לקידום ידידים ומכרים מבין עובדי הרשות. במעשים אלה פגע המערער פגיעה חמורה בדרך התקינה לקידום עובדי השירות הציבורי.
31. מעשי המערער פגעו בכל אחד משלושת הערכים המוגנים על ידי האיסור. נסיבות אלה חמורות בהרבה מכל אחת מן ההתרחשויות נושא הרשעתו של כל אחד מיתר עובדי רשות המיסים, למעט ג'קי מצא עצמו, אשר נגזרה עליו שנת מאסר לנשיאה בפועל מאחורי סורג ובריח. המערער הפגין שחיתות מידות, יזם את הפעלת ההשפעה על הממונים עליו וסטה מן השורה. התנהגות לא ישרה זו פוגעת מאוד באמון הציבור בעובדים ואין הוא יכול לשרת את הציבור ולפעול למענו. בנסיבות אלה, טענות המערער בערעורו על גזר הדין נדחות.
32. מאידך, גם לא אוכל לקבל את טענות המשיבה באשר לקולת העונש. אין לומר, כי קיים פער גדול בין העונש שנגזר על המערער לבין העונש שצריך היה להשית עליו ודין טענות המשיבה בעניין זה להידחות. נראה, כי עונש של 5 חודשים מאחורי סורג ובריח, כפי שהוטל על המערער, נותן משקל ראוי לחומרת מעשיו ומשיג את מטרת הענישה. אינני מוצא מקום להשוות את עניינו של ג'קי מצא לעניינו של המערער, כפי שמבקשת המשיבה לעשות, ובצדק נדחתה הצעת התביעה לענוש את המערער בעונש שלא יפחת מעונשו של מצא. והרי מי שאיפשר את כל המהלך הפגום והמביש הזה ברשות המיסים ונתן עצמו בידי אחרים ככלי ריק אל מול שני אינטרסנטים זרים, הלו הוא ג'קי מצא, ולא אחר. בנסיבות אלה, לא ניתן להשוות בין חומרת מעשיו של מצא לאלה של המערער וגם טענות המשיבה בערעורה על גזר הדין נדחות.
33. מכל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את שני הערעורים ולהותיר את גזר דינו שהוטל על המערער על ידי בית המשפט המחוזי על כנו.
ש ו פ ט
השופט צ' זילברטל:
אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט ס' ג'ובראן ולדחיית שני הערעורים על גזר הדין. ראיתי לנכון להפנות לדוגמה אחת מתוך חומר הראיות, המבליטה, לטעמי, את חומרת הדברים ושופכת אור על אופי המעשים בהם מדובר.
התופעה שהתגלתה בפרשה הנדונה קשה וחמורה. המערער, עובד ציבור בכיר, "מפעיל" גורם שאינו משתייך לשירות הציבורי, מן הסתם בשל קשריו של אותו גורם עם בעלי תפקידים כאלה ואחרים ויכולתו להפעיל לחצים, כדי לקדם ענין אישי שלו. אגב כך נוצרת בין השניים מערכת יחסים בעייתית, בלשון המעטה, שאחד מביטויה הקשים מצוי בשיחת טלפון שניהל המערער עם יורם קארשי (ת/514). בשיחה זו מודה המערער לקארשי על השתדלותו עבורו. קארשי מספר למערער שכאשר ג'קי מצא הודיע לקארשי על מינויו של המערער לתפקיד בארה"ב, בעקבות מסע הלחצים שערך קארשי עבור המערער, הציע מצא שקארשי יהיה מי שיבשר על כך למערער, בהוסיפו: "שיהיה חייב לך כאילו". בהמשך השיחה מזכיר קארשי קיומה של משרה שהתפנתה ברשות המיסים ומכרז שמתקיים בגין כך, והמערער פונה אליו בשאלה "מה, יש משהו שאתה רוצה?".
נדמה שחומרת הדברים מסתברת מאליה. מהשיחה מתקבלת תמונה של מערכת יחסים שכונתה על-ידי המשיבה כיחסי "קח-תן". קארשי מסייע למערער להתמנות לתפקיד נחשק, וזה האחרון מציע לקארשי סיוע בקידום אחרים למשרות בכירות ברשות המיסים. הכל כדי שלקארשי יהיו מהלכים ברשות זו ובעלי תפקידים בכירים יהיו נתונים להשפעתו. מדובר בהשחתת המידות לכל דבר ועניין ובפגיעה חמורה בניקיון כפיהם ובחובות האמון המיוחדות החלות על עובדי הציבור.
ודוק – אין מדובר בחילופי דברים ענייניים ולגיטימיים בין מי שמעוניין להתמנות לתפקיד כלשהו לבין מי שמתבקש להמליץ עליו מבחינת כישוריו ותכונות אופיו. מדובר במהלך שכל תכליתו הוא מינויים לתפקידים בכירים ברשות המיסים של מי שיהיו נתונים להשפעתם של גורמים חיצוניים ובעלי עניין.
נוכח חומרה ניכרת זו של הדברים איני סבור שניתן שלא לדון את המערער למאסר בפועל, שירוצה בין כתלי הכלא.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
אני מסכים לחוות דעתו של חברי השופט ס' ג'ובראן ולהערת חברי השופט צ' זילברטל.
ש ו פ ט
לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן.
ניתן היום, כ"ו בכסלו התשע"ג (10.12.2012).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12010440_H14.doc דפ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il