רגבים נ. שר הבטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 10424/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10424/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. רגבים 2. עובדיה ארד נ ג ד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. מפקד פיקוד מרכז 3. ראש המינהל האזרחי 4. חאמד שריף עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד עמיר פישר בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. בפנינו עתירה במסגרתה מתבקשים המשיבים לנמק מדוע אינם נוקטים בכל הפעולות הנדרשות לשם "הוצאה ומימוש" של צו הריסה ביחס "לטירת ענק מפוארת...ההולכת ונבנית בימים אלה בהשקעה של מיליוני דולרים", בניגוד לדין וללא היתרי בנייה, במאחז הממוקם בשטחי יהודה ושומרון בקרבת היישוב חוסאן. נטען, כי המשיבים פועלים באופן בלתי סביר ובלתי שוויוני בכך שאינם פועלים לאכיפת צו הפסקת עבודה שהוצא ביחס למבנה נשוא העתירה ואף נמנעים לקצוב לוח זמנים לביצוע ההריסה. העותרים תמהים כיצד ניתן לדרוש את אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון כאשר טירת ענק מעין זו נבנית שלא כדין על ידי תושב זר בהשקעה של מיליוני דולרים – שעה שפקחי המנהל אינם עושים דבר כדי למנוע את המשך הבנייה. העותרים מודעים לכך שבית משפט זה כבר דן בעתירה דומה, שהתייחסה, בין היתר, לשטח נשוא העתירה ולטענות בדבר מחדלי המשיבים בנוגע לעבירות בתחום התכנון והבניה (בג"ץ 11113/08 התנועה לשמירת אדמות הלום נ' שר הביטחון (5.3.09)). ברם, לשיטתם התשתית העובדתית שהציגה המדינה באותה עתירה אינה משקפת את המציאות בשטח ונשענת על נתונים סטטיסטיים מלפני 24 שנה, כאשר חלק מהנתונים כלל אינם רלוונטיים לשטח נשוא העתירה. מנגד טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף, הואיל ועתירה קודמת שהגישה העותרת ("בשמה הקודם") נדחתה, כאמור, על ידי בית משפט זה. כלל הוא כי אין בית משפט זה נדרש לעתירות חוזרות בסוגיה שהוכרעה זה מכבר. לגופם של דברים נטען כי לאחר ההכרעה בעתירה האמורה, התנהלו הליכים שונים במסגרת הוועדות התכנוניות ביחס לשטח נשוא העתירה ואף הוגש בתאריך 21.8.09 ערר על החלטת ועדת משנה לפיקוח שלא ליתן היתר למבנה הרלוונטי. ערר זה, נכון למועד הגשת התגובה המקדמית לעתירה, טרם נדון בוועדת המשנה לתכנון מקומי ואף בשל כך יש לדחות את העתירה על הסף. 2. על מנת להכריע בעתירה יהא נכון להתייחס לעתירה הקודמת שהוגשה. בתאריך 5.3.09 נדחתה, כאמור, עתירה דומה במסגרתה נדונו הטענות המופיעות בעתירה שבפנינו. צוין בפסק הדין כי מתקיימים מאמצים לאכיפת דיני התכנון והבניה במרחב הרלוונטי, לרבות ביחס למקצי הבנייה נשוא העתירה. קביעת סדר העדיפות של רשויות האכיפה הינו עניין לרשות ואין להתערב בו אלא כאשר נופל פגם קיצוני. יחד עם זאת, הביע השופט רובינשטיין אי נחת מהמציאות המתוארת בעתירה ומ"בתי מידות" ההולכים ונבנים בפרט. הודגש, כי על הרשויות ליתן דעתן לכך באופן תדיר. טענות העותרים התוקפות את התשתית העובדתית שהונחה בעתירה האמורה אינן מתגבשות לעילה משפטית המחייבת את בית משפט זה לדון בשנית בעתירה שכבר הוכרעה לגופא. לכך יש להוסיף כי מתגובת המשיבים ניתן ללמוד כי המדינה לא קפאה על שמריה. התקיימו הליכים שונים במסגרות התכנוניות וישנו הליך שתלוי ועומד בפני ועדת המשנה לפיקוח .גם בהיבט זה אין אפוא עילה להתערבותנו, מכאן שיש לדחות את העתירה על הסף. העתירה נדחית בזאת על הסף ללא צו להוצאות. ניתן היום, י"ח באייר התש"ע (2.5.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09104240_Z08.doc אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il