מוחמד חביבאללה נ. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 10411/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10411/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. מוחמד חביבאללה 2. באיר עלי נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. משטרת ישראל 3. מחמוד אבו ליל עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. העותרים הינם חברי המועצה המקומית עין מאהל (להלן - המועצה), ואילו המשיב 3 הינו ראש המועצה. עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי המשיבים 1 ו-2 (להלן - המשיבים) יחקרו את המשיב 3, ויגישו נגדו כתב אישום. זאת, בגין מעשים ומחדלים אשר לטענת העותרים הוא האחראי להם, בתפקידו כראש המועצה. עוד מבוקש בעתירה צו ביניים המורה למשיבה 2, היא משטרת ישראל, להתחיל באופן מיידי בחקירת מעשיו של המשיב 3. 2. בעתירה מפורטים מספר אירועים המלמדים, כך לשיטת העותרים, על מעשים פליליים אשר בוצעו על ידי המשיב 3. כך למשל, עוסקת העתירה בפרשה אותה מכנים העותרים "פרשת הילקוטים". לפי הנטען, נשלחו למועצה ילקוטי עזרה למשפחות נזקקות, אולם אלו חולקו למקורביהם של המשיב 3 וגזבר המועצה. העותרים טוענים גם לקיומו של חשד למעשים פליליים באשר לפרשה הנקראת על ידם "פרשת רכישת הציוד", אולם אין בעתירה פרטים כלשהם על מהותה של פרשה זו. באשר למכרז פינוי אשפה משנת 2004, טוענים העותרים כי נפלו פגמים במכרז זה. העותרים מוסיפים ותוקפים מינויים שבוצעו במועצה בניגוד לנוהל, בלא שהופעל שיקול דעת מקצועי, אלא "מתוך התחשבות בקרבה משפחתית ותמיכה בבחירות". עוד טוענים הם כי חלק מן התפקידים במועצה אינם מאוישים, כי גני ילדים של המועצה מופרטים "מטעמים זרים שגובלים בפלילים", וכי מסמכים שונים שנדרשו הועברו לידיהם רק לאחר הגשתן של שתי עתירות מינהליות. טענה נוספת בשורת טענותיהם של העותרים מתייחסת לשימוש שלא כדין בכספי המועצה, במטרה לשלם כספים לספקים ולקבלנים "בלי כל הצדקה לכך בדין". זאת ועוד, בעתירה נטען כי המשיב 3 השתמש בכספים אשר נטל שלא כדין "למטרה בלתי כשרה של מתן הלוואות ב'שוק האפור'...". לבסוף תוקפים העותרים את המשיב 3 על "קניית שלטון בכסף", ומציינים כי "קיימים מסמכים ואישורים בדבר טובות הנאה ששולמו ו/או נתקבלו בגין ההסכמים הקואליציוניים...". במקום אחר בעתירה נאמר כי "החשדות בדבר מעשים פליליים, המיוחסים למשיב 3... כוללים טובות הנאה, קבלת שוחד, העלמת מסמכים, שיבוש הליכי חקירה, סחיטה, איומים, הפרת אמונים ועוד". העותרים מציינים כי פנו אל המשיבה 2, ולאחר מכן אף אל המשיב 1, בדרישה לחקור את מעשיו של המשיב 3, אולם פניותיהם "נפלו על אוזניים ערלות", ולא נעשה דבר. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כפי שעולה מתגובתם של המשיבים, ביום 12.9.04 הגיש העותר 1 תלונה למשטרת ישראל. ביום 22.12.04 הוחלט לגנוז את התלונה בהעדר תשתית לקיום חקירה. על החלטה זו הוגש ביום 2.1.05 ערר באמצעות פרקליט אחר, שאינו פרקליטם הנוכחי של העותרים. בעתירה אין זכר לערר זה. כך או כך, אין העתירה תוקפת כלל את התנהלות המשיב 1 ככל שהדברים נוגעים לחוסר הטיפול בערר שהוגש ביום 2.1.05. מתגובתם של המשיבים עולה כי לאחר הגשת העתירה הוזמן העותר 1 ליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, וביום 27.2.07 נגבתה ממנו הודעה ביחס לתלונות המפורטות בעתירה. כמו כן הציג העותר 1 מסמכים שונים אשר היו בידו. ברם, נמצא כי ביחס למרבית טענותיו של העותר לא קיימת תשתית ראייתית מספקת, המקיימת בסיס לפתיחה בחקירה. באשר לטענה לגבי תשלום לספקים מתוך חשבון אשר יועד לצרכים אחרים, הוחלט כי הבדיקה תימשך בטרם יוחלט האם לפתוח בחקירה (יצויין, כי נושא זה אף נבדק על ידי היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים, וטרם התקבלה החלטה). לאור הבדיקה המחודשת של התלונה וההחלטה העדכנית אשר באה בעקבותיה, הוחלט לגנוז את הערר מיום 2.1.05. בידי העותרים קיימת האפשרות להגיש ערר על ההחלטה העדכנית בדבר סגירת התיק, בהתאם לאמור בסעיפים 64 ו-65 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. משלא הוגש ערר כאמור, העתירה מוקדמת ודינה להידחות. 4. דין העתירה להידחות גם מטעם נוסף. הארכנו בתיאור טענותיהם של העותרים, וזאת על מנת להציג את רוחב היריעה אותה פורשים הם בעתירתם. מכוונים הם טענותיהם כלפי אירועים שונים ואספקטים שונים בהתנהלותו של המשיב 3, ומעלים טענות חמורות לגבי פליליותם של מעשיו. בחלק נכבד מן המקרים מדובר באירועים שהתרחשו לפני מספר שנים. אך מתבקש הוא שתובאנה ראיות כלשהן לתמוך בהאשמות החמורות שהועלו. אלא שרבות מן הטענות בעתירה נטענות בעלמא, באופן כללי ובלא פירוט. העתירה אינה מגלה ולוּ קצה של ראיה להוכחת הדברים הנטענים בה, קרי למעשים הפליליים, לכאורה. ניקח לדוגמה את "פרשת הילקוטים". לעתירה לא צורף כל מסמך המלמד על כך שהאירוע האמור אכן התרחש. למרות שהעותרים מציינים כי יש עדים למעשה, לא צורף תצהיר או מסמך אחר כלשהו של העדים. דומים הם פני הדברים גם באשר ל"פרשת רכישת הציוד". כל שנטען הוא כי קיים חשד למעשים פליליים, ואין הסבר לפשר החשד. לטענתם, הודה בכך המשיב 3 במכתב מיום 12.10.04, המצורף לעתירה. יוער, כי המכתב הינו מכתבם של העותרים אל המשיב 3, ואינו כולל כל הודאה של המשיב 3 במיוחס לו. העותרים מגדילים לעשות בציינם כי "לכשיתגלו כל המסמכים והראיות..." הרלוונטיים למכרז פינוי האשפה, יתברר כי בוצעו "מעשים רציניים, הגובלים בפלילים". ברם, לעתירה לא צורפה ולוּ ראשית ראיה התומכת בטענות. גם הטענה באשר למינויים בניגוד לנוהל מורכבת מחשדות והטחת אשמה, הא ותו לא. אין לנו צורך להידרש ליתר הטענות, שכן הן נטענות בעלמא וללא ביסוס. בתשובתם של העותרים לתגובת המשיבים, עומדים הם על טענתם לפיה "ישנן ראיות חזקות ביותר שאף נמסרו למשטרה...". ראיות אלה לא צורפו וכל שיש בפנינו הינו אוסף של חשדות בנושאים שונים, ולא יותר. לפיכך דינה של העתירה להידחות, משאין היא מגלה כל עילה. 5. בשולי הדברים נוסיף כי אליבא דמשיבים, מלמדת בדיקת משרד הפנים כי התנהלות המועצה המקומית במגוון נושאים הינה בלתי תקינה. בעבר הוקמה ועדת חקירה לשם בחינת תפקוד המועצה והעומד בראשה. עבודתה של ועדה זו הופסקה. כיום נשקלת במשרד הפנים האפשרות לחדש את עבודת הועדה, או למנות ועדת חקירה חדשה. עד עתה טרם התקבלה החלטה בעניין. ברם, אין העתירה מכוונת לכך. עוד יצויין, כי למועצה מונה חשב מלווה, וכי הטענות המועלות בעתירה לגבי שימוש בחשבון המיועד לכספי חינוך נמצאות בבדיקת המשטרה והיחידה לחיוב אישי במשרד הפנים, אך טרם התקבלה החלטה בנושא. נראה שלעת הזו הטיפול בתפקודה של המועצה צריך להיעשות במסגרת האמצעים הנתונים למשרד הפנים. 6. העתירה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך דין לטובת המשיב 3 בסכום של 10,000 ש"ח. יתכן שהיה מקום לפסוק הוצאות אף לזכות המשיבים 1 ו-2, אך אנו נמנעים מלעשות כן, לאור העיכוב בטיפול בערר שהגיש העותר 1. ניתן היום, כ' באייר התשס"ז (8.5.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06104110_S05.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il