מרינה יעקובשוילי נ. שר הפנים

החלטה בתיק בג"ץ 10400/08 בבית המשפט העליון בג"ץ 10400/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. מרינה יעקובשוילי 2. makharoblidze zaal נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אלון עציץ בשם המשיב: עו"ד דניאל מארקס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותרים, תושבי אוסטריה, כי תינתן לעותר 2, אזרח גיאורגי השוהה לעת הזאת בכלא האוסטרי ונשוי לעותרת 1, אזרחית ישראל, אשרת כניסה לישראל וכי יוחל עליו הנוהל המדורג להסדרת מעמדו של בן זוג זר של אזרח ישראל, לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן חוק האזרחות). רקע ועמדות בעלי הדין ב. על פי המתואר בעתירה וכעולה מתגובת המדינה, אשר שפכה אור על עובדות רבות שלא הובנו כדבעי מן העתירה, ביום 2.3.07 נישאו העותרים זה לזו באוסטריה. ביום 11.4.07 הורשע העותר בבית משפט באוסטריה בעבירות של הקמת ארגון פשע, סחיטה, הלבנת הון וזיופי מטבע, ונדון לשלוש שנות מאסר בפועל. עתה מבקשים העותרים להעתיק את מרכז חייהם לישראל, על מנת למנוע גירושו של העותר לגיאורגיה על ידי שלטונות אוסטריה. במכתבו מיום 22.12.08 דחה ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (להלן ראש רשות ההגירה) את פנייתו של העותר, כדלקמן: "מבדיקה עולה, כי לא הוכחה זכאותו מכוח שבות. באשר לנישואין עם גב' יעקובשוילי מרינה, על פי הרישומים הנמצאים בידנו נישואיהם נערכו בעת שהייתה נשואה לאזרח ישראלי יעקובשוילי מירבי, לו נישאה ב-12.2.80 והתגרשה ב- 12.5.08, על פניו הנישואים אינם תקפים וזאת מבלי להיכנס לשאלת כנות הקשר. כמו כן, מברור שערכה משטרת ישראל מול גורמי האכיפה בחו"ל, התברר כי הנ"ל [העותר] הוכרז במערכות האינטרפול כעבריין בכיר בקרב יוצאי חבר העמים. לפיכך, לא מצאתי מקום לאשר בקשתו." ג. בעתירה נטען, כי "העבירות המיוחסות לכאורה [לעותר] אינן מהוות סכנה לשלום הציבור ואינן מן החמורות" וכי אין בהן כדי לשלול זכאותו לקבלת מעמד בישראל. הוסבר, כי מבלי שתינתן לו אשרת כניסה לישראל הוא עלול להיות מגורש חזרה לגיאורגיה - ממנה נמלט בעבר בשל רדיפה פוליטית לכאורה - ובה הוא צפוי למאסר ממושך. עוד נטען, כי הימנעות ממתן אשרת כניסה תפגע פגיעה בלתי מידתית בזכות העותרים לחיי משפחה, הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו ומן ההלכה הפסוקה. ד. בתגובת המשיב נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים על פי התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000. עם זאת, לאור האינטרס הציבורי, נכון המשיב כי בית משפט זה יכריע בעתירה על אף קיומו של סעד חלופי כאמור. עוד נטען, כי דין העתירה להידחות בשל חוסר ניקיון כפיים, שכן העותרים העלימו מעיני בית המשפט את הרשעותיו של העותר בעבירות חמורות, ואת העובדה כי הוא מבוקש על ידי שלטונות גיאורגיה על רקע פלילי. ה. לגוף העתירה נטען, כי החלטת ראש רשות ההגירה לדחות את בקשת העותרים היא סבירה, מבוססת על תשתית עובדתית וכי אין להתערב בה משני טעמים. ראשית, משום שלא הוגש מסמך רשמי המעיד כי נערך טקס נישואין מוכר בין העותרים, וכי במועד עריכת הטקס הייתה העותרת לכאורה נשואה לאחר; שנית, משום שהעותר, על פי בירורי המשיב באמצעות משטרת ישראל באוסטריה, בגיאורגיה ובאינטרפול, הוא עבריין "בכיר" ומסוכן, וכי במקרים כגון דא מקנות החקיקה והפסיקה שיקול דעת רחב למשיב שלא להיענות לבקשה לשהות בישראל, אם היא עלולה ליצור סכנה לביטחון הציבור או המדינה. בהקשר זה נטען, כי קיים יסוד איתן לקביעה כי כניסת העותר לישראל תסכן באופן ממשי את שלום הציבור. יצוין כי נספח משטרת ישראל במרכז אירופה נפגש עם העותר ותישאל אותו ביום 15.1.09. דיון ו. אין בידינו להיעתר לעתירה, שאנו נדרשים לה בנסיבות כדי לחסוך בהליכים שיפוטיים נוספים. בבג"ץ 10995/08 גראם נ' שר הפנים (לא פורסם, 1.3.09) עמדנו על הכלל הידוע, כי: "הליכים שיפוטיים אינם 'תכנית כבקשתך' שבה רשאי אדם לכתוב ולהצהיר כעולה על רוחו. הצהרה שאין בה אמת בדבר עבר נקי – די בה כשלעצמה כדי להביא לדחיית העתירה, ורוב דברים אך למותר; ראו גם בג"צ 1540/06 לאמוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם) [פורסם בנבו], שם נאמר: "אין צורך להכביר מלים על חוסר נקיון הכפיים שבאי הצגת עובדות אשר חשיבותן לצורך בירור העתירה נהירה, ודי היה בטעם זה לבדו שלא להיעתר לעתירה" (ראו גם האסמכתאות דשם)." וראו עוד בג"ץ 6136/06 פרי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 10.9.06); בג"ץ 1540/06 לאמוש נ' מדינת ישראל (לא פורסם). בעתירה דנא אמנם הוזכר כי העותר אסור באוסטריה, אך לא צוינו העבירות החמורות בהן הורשע העותר שם ועליהן הוא מרצה מאסר, מאז היותו מוכרז באינטרפול כעבריין "בכיר". המלה "בכיר" הושמה במרכאות, שכן עדיף לשמור אותה לבכירות חיובית בסולם היררכיה ודרגות, ולא לעבריינים. בגיאורגיה תלוי ועומד נגד העותר תיק פלילי שהעונש עליו הוא 10-7 שנות מאסר. ז. ואולם, גם אילולא דיקדקנו בעניין "הגילוי הנאות", אין מקום להיעתר לעתירה לעיצומה. זאת, מבלי להידרש לשאלה האם עומד העותר בתנאי הזכאות לעליה מכוח שבות על פי הוראת סעיף 1 (או הוראת סעיף 4.א.) לחוק השבות, תש"י-1950, ממילא העקרון שנקבע בהוראות אלה סויג בסעיף 2(ב)(3), המסמיך את שר הפנים שלא להעניק אשרת עולה למי שהוא "בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". "תכליתו של הסעיף היא הגנה על שלום הציבור ומניעת הפיכתה של המדינה לעיר מקלט לעבריינים. וכדברי השופט זוסמן: "[מדינת ישראל] לא קמה כדי לשמש אבן שואבת ולהקים קיבוץ של אלה שעברו על חוקיהן של ארצות מושבן, וחפצים משום כך להימלט מאימת הדין, אפילו הם יהודים" (בג"ץ 94/62 גולד נ' שר הפנים, פ"ד טז 1846, 1855... ראו גם: בג"ץ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו (2) 337, 399; בג"ץ 1227/98 מלבסקי נ' משרד הפנים, פ"ד נב (4) 690, 697)." (בג"ץ 5033/06 גילבנוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם 7.6.07). אין צורך להכביר מלים בדבר סמכות שר הפנים ושיקול דעתו הרחב, דבר הדומה לפרקטיקה הנהוגה במדינות רבות, כשהמדובר במי שעלול לסכן שלום הציבור (ראו גם בג"צ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים , פ"ד נו (5) 950, 960 – הנשיא ברק, והאסמכתאות דשם). לא מצאנו איפוא יסוד להתערב בהחלטת ראש רשות ההגירה לשקול את מעורבותו הפלילית של העותר, ובגינה לא ליתן לו מעמד בישראל. ט. ולבסוף, אין להתעלם גם מכך שעל פי מה שהציג המשיב, יש ספק בתקפות הנישואין, משהיתה העותרת לכאורה נשואה לאחר בעת הנישואין הנטענים עם העותר. י. איננו נעתרים איפוא לעתירה. ניתן היום, י"ב באדר תשס"ט (6.3.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08104000_T03.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il