בש"א 104-16
טרם נותח

סוג הליך בקשות שונות אזרחי (בש"א)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק בש"א 104/16 בבית המשפט העליון בש"א 104/16 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עזרא לוי נ ג ד המשיבים: 1. הקדש מאה שערים 2. רשם ההקדשות ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי מיום 25.11.2015 בבש"א 7981/15 בשם המערער: עו"ד עובדיה אבוש פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי בבש"א 7981/15 מיום 25.11.2015, במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד. המערער הגיש ביום 23.11.2015 בקשה להארכת מועד לשם הגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 8068/12 מיום 5.2.2014. הרשם דחה, כאמור, את הבקשה תוך שקבע כי היא הוגשה באיחור ארוך ביותר של כשנה ותשעה חודשים ומבלי שניתן לכך כל נימוק מניח את הדעת. כמו כן, הרשם עמד על כך שסיכוייה הלכאוריים של הבקשה לדיון נוסף הינם נמוכים. 2. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו טוען המערער כי סיכוייה הלכאוריים של הבקשה לדיון נוסף אינם נמוכים, והיא מעוררות "טענות קשות" הן בפן הפרוצדורלי והן בפן המהותי. בנוסף, המערער סבור כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בקבלת הבקשה לדיון חוזר ועל כן ראוי להיעתר לבקשתו להארכת מועד. לבסוף, המערער גורס כי לא היה מקום לדרוש ממנו לברר מהו סדר הזמנים הקבוע בדין להגשת ההליך, זאת משום שסבר כי לא קיימת מגבלת זמן להגשת בקשה לדיון נוסף. 1. דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשם רחב הוא, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 7157/15 חן נ' כונס הנכסים הרשמי (15.11.2015); בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה (29.8.2005)). לא מצאתי כי במקרה הנוכחי נפל פגם כלשהו בשיקול דעתו של הרשם אשר מצדיק התערבות בהחלטתו. 2. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור משקפת את המתח בין אינטרס המבקש לברר את עניינו בבית המשפט ובין זכות המשיב להסתמך על סופיות פסק הדין או ההחלטה. כאיזון בין דברים אלו, ניצב הכלל שלפיו הפונה לבית המשפט בבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי נדרש להוכיח "טעם מיוחד" שיצדיק לקבל את בקשתו באיחור (סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). במקרה שלפנינו לא הצביע המערער על קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להליך ערעורי. ודוק: משך האיחור בהגשת ההליך הוא ארוך בצורה קיצונית, ומסתכם בשנה ותשעה חודשים. המערער לא פעל בשקידה הראויה המצופה ממי שמבקש להגיש בקשה לדיון נוסף, ואין כל מקום לטענתו לפיה לא סבר כי הגשת בקשה לדיון נוסף מוגבלת בזמן. דברים אלו אף מתחדדים לנוכח העובדה שהמערער היה מיוצג במהלך הערעור בבית משפט זה ועודנו מיוצג על-ידי אותו בא-כוח. לבסוף, הכף נוטה לעבר דחייתו של ערעור זה גם לנוכח אמות המידה הקפדניות הנהוגות בבחינת בקשת ארכה להגשת בקשה לדיון נוסף (בש"א 650/14 מיצ'קור נ' קופת חולים מאוחדת (31.3.2014)) הנובעות מסיכוייו הלכאוריים הנמוכים של ההליך (בש"א 306/11 רבינוביץ' נ' בן עליזה 25.1.2011)). 3. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ו בטבת התשע"ו (7.1.2016). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16001040_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il