בג"ץ 10390/06
טרם נותח
האני אחמד סלימאן אבו רחמה נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 10390/06
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
10390/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ד' חשין
העותרים:
1. האני אחמד
סלימאן אבו רחמה
2. כאטר אחלאם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים: עו"ד ציון
גבאי
בשם המשיבה: עו"ד אורן
פון
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. עתירה זו מהווה דוגמה של שימוש לרעה
בהליכי משפט.
2. העותר 1 (להלן - העותר) הינו אזרח ירדן.
הוא נכנס לישראל על פי אשרת תייר בשנת 2000. מאז כניסתו הוא עבד בארץ בלא היתר, אף
לאחר שתוקף האשרה פקע. ביום 26.6.06 נעצר העותר על ידי משטרת ההגירה. הוצא נגדו צו
הרחקה. עניינו נדון בבית הדין למשמורת ולאחר מכן הוא עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים
בתל-אביב נגד צו ההרחקה (עת"מ 1846/06). עתירתו נדחתה ביום 18.7.06. בית
המשפט קבע כי קיימות סתירות בדברי העותר בשאלה האם הוא נשוי לעותרת 2. העותר הגיש
ערעור לבית משפט זה (עע"מ 7894/06). הערעור קבוע לשמיעה ביום 4.7.07. בגדרו
של הערעור הוא עתר למתן סעד זמני שימנע את הרחקתו. ביום 31.10.06 נדחתה בקשתו (על
ידי השופטת ע' ארבל). בהחלטה נקבע כי צו ההרחקה יבוצע במהירות המרבית. העותר הגיש
בקשה לעיון חוזר. בקשה זו נדחתה ביום 27.11.06 (על ידי השופטת ע' ארבל).
3. העתירה דנא הוגשה ביום 14.12.06 לאחר שעות
העבודה של מזכירות בית המשפט. בעתירה מבוקש למנוע את הרחקתו מן הארץ, שעה שערעורו תלוי
ועומד. העתירה הובאה בפני השופט התורן שהחליט, ביום 14.12.06 שעה 21:45, ליתן צו
ארעי האוסר על הרחקתו של העותר מן הארץ. הפרטים המדויקים בכל הנוגע לעניינו של
העותר התבררו רק משהוגשה תגובה על ידי המשיב. יצוין, כי העותר הורחק מן הארץ ביום
14.12.06. הוא הושם על טיסה שיצאה בשעה 22:30.
4. העתירה הינה בגדר ניסיון נפסד לעקוף
החלטות שניתנו בבית משפט זה בגדרו של הערעור שהגיש העותר. אין צורך לומר שבית
המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כמעין ערכאת ערעור על בית המשפט העליון בשבתו כבית
משפט לערעורים בעניינים מינהליים. סוגיית ההרחקה לעת הזו מוצתה עם מתן ההחלטה
שדחתה את הבקשה לסעד זמני שימנע את ההרחקה. כאמור, העותר אף הגיש בקשה לעיון חוזר,
שגם היא נדחתה. הוא לא הסתפק בכך אלא הגיש עתירה חסרת שחר. עם זאת הוא הצליח לקבל
סעד ארעי, כנראה תוך ניצול העובדה שהעתירה הוגשה לאחר שעות העבודה הרגילות.
5. בא-כוחו של העותר הגיש ביום 18.12.06 הודעה
בה הלין על כך ששולחו הורחק מן הארץ, חרף הצו הארעי שניתן בשעה 21:45 ביום
14.12.06. מתגובת המשיב עולה כי העותר היה אמור להיות מורחק מן הארץ בטיסה שעמדה
לצאת ביום 15.12.06 שעה 07:00 בבוקר. בעת שהעותר היה במתקן המסורבים בנמל התעופה
התברר כי קיימת טיסה אחרת, מוקדמת יותר. מדובר בטיסה שיצאה מן הארץ ביום 14.12.06
שעה 22:30. העותר הועלה על טיסה זו. עוד נמסר בתגובה כי הודעה על דבר הצו הארעי
הגיעה בפקס לכלא ניצן בשעה 22:15 של אותו יום ואילו במינהלת ההגירה התקבלה ההודעה
בשעה 23:18. הנתונים האמורים יש בהם כדי הסבר מספק מדוע הורחק העותר על אף הצו
שניתן זמן קצר ביותר לפני העלאתו על הטיסה היוצאת.
6. העתירה נדחית בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.
העותרים ישאו בשכר טירחת עורך דין בסכום של 4,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ט בכסלו התשס"ז
(20.12.2006).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש
ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06103900_S07.doc גק
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il