פלוני נ. משרד הביטחון/מתאם הפעולות בשטחים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים עע"מ 10365-10-24 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר המערערים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני נגד המשיב: מתאם פעולות הממשלה בשטחים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 6.10.2024 בעת"מ 71113-08-24 שניתן על ידי כבוד השופט יעקב שקד בשם המערערים: עו"ד רועי שרמן פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט יעקב שקד) בעת"מ 71113-08-24 מיום 6.10.2024, בגדרו נדחתה על הסף עתירת המערערים לקבל מהוועדה לבחינת הטענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: הוועדה) היתרי שהייה בישראל. לצד הערעור הגישו המערערים בקשה למתן סעד זמני למניעת הרחקתם מישראל עד להכרעה בערעור. וזו, בתמצית, השתלשלות העניינים הרלוונטית לעניין: המערערים, בני משפחה תושבי חברון, טוענים כי מאז חודש מאי 2024 הם מאוימים על ידי הרשות הפלסטינית ועל ידי ארגון הטרור חמאס בשל חשדות לשיתוף פעולה עם ישראל. לטענת המערערים, ביום 30.7.2024 הם נכנסו לשטח ישראל בשל האיום הנשקף להם, ובמהלך חודש אוגוסט, החל מראשיתו, פנו מספר פעמים לוועדה בבקשה לקבל היתרי שהייה עד שיפוג האיום. מהחומר שלפנינו עולה כי מסיבה שאינה ברורה, הוועדה קיבלה פנייה ראשונה בנדון מטעם המערערים רק ביום 29.8.2024 (להלן: הפנייה הראשונה), כאשר כבר למחרת, ביום 30.8.2024, הגישו המערערים את עתירתם לבית המשפט קמא (להלן: העתירה), ולצדה בקשה למתן צו ביניים האוסר על הרחקתם מישראל עד להכרעה בעתירה. עוד באותו היום נתן בית המשפט קמא צו ארעי כאמור לנוכח המסמכים שהמערערים צירפו לבקשתם, בהם כתב אישום המופנה כלפיהם מטעם הרשות הפלסטינית בגין שיתוף פעולה עם ישראל. ביום 5.9.2024 פנו המערערים פעם נוספת לוועדה (להלן: הפנייה השנייה), וביום 16.9.2024 זו מסרה להם כי בקשתם לא תטופל משום שלא הוגשה בהתאם ל"נוהל טיפול בטוענים למאויימות על רקע חשד לשיתוף פעולה בטחוני עם גורמי ביטחון ישראליים ומכירת קרקעות לישראלים" (להלן: הנוהל) ומשום שלא צורפו לה ייפויי כוח. לאחר שהמערערים לא נתנו את הסכמתם להסדר שהציע בית המשפט קמא ליישוב המחלוקת (בהחלטה מיום 2.9.2024), ביום 6.10.2024 נדחתה עתירתם על הסף. בית המשפט עמד על כך שהעתירה הוגשה יום אחד בלבד לאחר הפנייה הראשונה, והדגיש כי הן לפנייה זו והן לפנייה השנייה לא צורפו מסמכים אשר הגשתם נדרשת לפי הוראות הנוהל. לנוכח זאת, ובהינתן שהמערערים לא סיפקו כל ראיה לטענתם שלפיה פניותיהם לוועדה החלו כבר ביום 1.8.2024, קבע בית המשפט כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובשל שימוש לרעה בהליכי משפט (להלן: פסק הדין). על פסק הדין הגישו המערערים את הערעור שלפנינו, במסגרתו נטען כי התוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא "הינה תוצאה קשה אשר חוש הצדק אינו יכול להשלים עמה" (עמ' 2 להודעת הערעור). בפרט, המערערים גורסים כי הם סיפקו לוועדה את התשתית הנדרשת לשם טיפול בפניותיהם; כי בניגוד לטענות המשיב ולקביעותיו של בית המשפט קמא פנייתם הראשונה לוועדה התרחשה ביום 1.8.2024, וכי בידיהם אסמכתא לפנייה זו; וכי לכל הפחות היה על בית המשפט להעניק להם סעד זמני שיעכב את גירושם מישראל. ביום 7.10.2024, במסגרת ההליך דנן, ניתן צו ארעי לעיכוב הרחקת המערערים מישראל, וכן הוצע לצדדים הסדר שעיקרו במחיקת הערעור בכפוף למתן שהות למערערים לשם מיצוי הליכים אל מול הוועדה. המערערים הסכימו למתווה המוצע, אך המשיב התנגד לו, תוך שהוא מבקש את סילוקו של הערעור על הסף. לאחר שעיינו בערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף בלא צורך בתשובה, וזאת בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. כפי שקבע בית המשפט קמא, טענות המערערים בדבר המועדים בהם פנו לוועדה בבקשה למתן היתרי שהייה ובדבר תוכנן של פניות אלו נטולות כל בסיס ראייתי בעל משמעות. קביעה זו הייתה נכונה במסגרת ההליך קמא, ולא מצאנו אף בערעור ובנספחיו כל טענה או אסמכתא המעוררות ספק ביחס לנכונותה (וראו בעניין זה פסקאות 7-5 לפסק הדין). משכך, יש לקבל את גרסת המשיב שלפיה פנייתם הראשונה של המערערים התרחשה יום אחד בלבד לפני הגשת העתירה, וכי פנייה זו, כמו גם פנייתם השנייה של המערערים, נעשתה שלא בהתאם להוראות הנוהל – גרסה אשר נהנית אף מחזקת תקינות המנהל. דחייתה של העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים היא התוצאה המתבקשת איפוא, ודי בכך כדי להגיע למסקנה כי להליך הערעור דנן אין תוחלת. אשר על כן, הערעור נדחה, וממילא מתייתרת הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור. יחד עם זאת, על מנת לאפשר למערערים שהות להגיש לוועדה בקשה הנתמכת בכלל המסמכים הנדרשים, ולפנים משורת הדין, הצו הארעי שניתן ביום 7.10.2024 יעמוד על כנו עד ליום ג', 12.11.2024. משלא התבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ה (15 אוקטובר 2024). עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט