גדעון שינדלמן נ. בנק הפועלים בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 10353/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 10353/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. גדעון שינדלמן 2. רות שינדלמן 3. חברת גידיש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ ג ד המשיב: בנק הפועלים בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 17.12.2009 לפיה דחה בית המשפט את בקשת המערערים לפסול עצמו מלדון בת.א. 1675-05 בשם המערערים: עו"ד י' ברמי בשם המשיב: עו"ד ע' שחר פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 17.12.2009 לפיה דחה בית המשפט את בקשת המערערים לפסול עצמו מלדון בעניינם בת.א. 1675-05. 1. המערערים 1 ו-2 הגישו נגד המשיב כתב תביעה להצהיר כי שטר המשכנתא שנרשם על דירת מגוריהם ברמת גן בטל ומבוטל וכי המשיב לא יכול לעשות שימוש בה על ידי מימושה בלשכת ההוצאה לפועל. טענתם היתה כי המשיב מנסה להיפרע מדירתם ועל ידי כך לגבות חוב של המערערת 3 עקב פרויקט שביצעה. כן הגישו תביעה כספית בגין נזקים שגרם להם המשיב, כפי טענתם. ביום 17.12.2009 התקיימה ישיבת קדם משפט בפני בית המשפט. לטענת המערערים כבר בפתח הישיבה הודיע בית המשפט כי לתביעה אין על מה להתבסס ומוטב שלא היתה מוגשת. בית המשפט הוסיף כי על המערערים למשוך תביעתם ולהגיע להסדר עם המשיב כיצד לממש את המשכנתא על הדירה, שכן יש לקרוא את מסמכי המשכנתא ויש לשלם את החוב. עוד הוסיף כי במקרה כזה הוא פוסק הוצאות ריאליות גבוהות. 2. לאור דברים אלה ביקש בא כח המערערים מבית המשפט לחזור על הדברים כדי שיירשמו בפרוטוקול הדיון ובית המשפט נענה לבקשה וכתב כך: "בית המשפט המליץ לתובעים להגיע להסדר בדבר מימוש המשכנתא שכן עולה מהמסמכים הקיימים בשלב זה בתיק כי טענות המערערים נגד המשכנתא אינן חזקות. טענתם המרכזית של המערערים נוגעת להסדרים שניתנו או לא ניתנו להם בעת מתן ההלוואה, כאשר הם חתמו על מסמכי ההלוואה ויכולים היו לקרוא את המסמכים ולא ליטול את ההלוואה אם האמור באותם מסמכים לא היה לרוחם. מובן שהדברים נאמרים על סמך החומר הקיים בתיק וטרם התקיימו הוכחות". לאור דברים אלה ביקש בא כח המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו שכן לדעתו, חרץ את דין התביעה בטרם עת. 3. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט כתב כי לו היה מקבל את הבקשה, היה עליו לפסול עצמו בכל התיקים האזרחיים בהם הוא דן. בית המשפט הוסיף כי לאחר קריאה מעמיקה של התיק, הביע דעתו בנוגע לסיכויים הלכאוריים של התיק, ומובן כי אם המערערים אינם מקבלים את המלצת בית המשפט, התיק ימשיך להתנהל ובית המשפט ידון בראיות שיוצגו לפניו. בית המשפט ציין כי מדובר בתיק שהוגש בשנת 2005 והגיעה העת שיישמע ויבוא לסיומו. מכאן הערעור שלפניי. 4. המערערים טוענים כי דעתו של בית המשפט ננעלה לחלוטין ואינה ניתנת עוד לשינוי. עצם הבעת העמדה וההצעה בפתח הדיון למשוך את התביעה ולעסוק בדרכי מימוש המשכנתא מהווה, לדידם, נקיטת עמדה אופרטיבית לחלוטין. מדובר בעמדה נחרצת ברורה ומגובשת. לכן, לדעתם, קיים חשש ממשי כי בית המשפט לא יוכל להשתחרר מקביעותיו הקודמות ולפיכך תוצאות ההליך ידועות מראש. המערערים טוענים עוד כי העובדה שבית המשפט התעלם מהתביעה הכספית שהגישו מוכיחה כי ננעל בדעתו. זכויותיהם הדיוניות נפגעו והם לא קיבלו את יומם בבית המשפט. המערערים מבקשים, איפוא, לפסול את בית המשפט מלדון בעניינם. 5. המשיב השיב לערעור. לדידו, הבעת הדעה של בית המשפט במסגרת קדם המשפט נועדה לסייע לבעלי הדין להביא את הסכסוך שביניהם לכלל סיום ללא צורך למצות את ההליך המשפטי בכללותו, וכי היא מסייעת למערערים לאמוד נכון את סיכוייהם מבלי שנמנעת מהם האפשרות למצות את הדין, אם יעמדו על כך. לדעתו התביעה הכספית מכוונת לפעולות שבוצעו בחשבון המערערת 3 לפני שנים רבות וככזו, נראה כי, גם לדעת בית המשפט, סיכויה נמוך. 6. דין הערעור להידחות. כידוע, קדם המשפט נועד לשם בירור נושא הריב ודרכי הדיון בו במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין. במסגרת קדם המשפט רשאי בית המשפט להפנות את תשומת ליבו של צד לקשיים בתובענתו ואף להפנות אליו שאלות מכוונות במידת הצורך. בהקשר זה, יש להבין את התבטאויות בית המשפט, אשר הועלו על הכתב, במסגרת הבעת דעה לכאורה על סיכויי התביעה וההגנה, וזאת בהתאם לשלב השמיעה שבו נתון ההליך המשפטי (ע"א 1150/09 צבי צילקר נ' השבוע באשדוד (לא פורסם, 22.3.2009). כאן, מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם שמיעת ההוכחות, ואין בדעה שהושמעה על ידי בית המשפט, כדי להעיד כי "ננעלה" דעתו וכי תוצאות הדיון ידועות מראש. גם בית המשפט כתב בהחלטתו כי מדובר בדעה לכאורית בלבד, על יסוד החומר שהובא בפניו עד מועד זה. לפיכך, אין בדעתו זו כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים (י' מרזל דיני פסלות שופט 180 (2006)). בנסיבות אלה, חששם של המערערים אינו אלא חשש סובייקטיבי בלבד ולא קם החשש האובייקטיבי המצדיק את פסילת בית המשפט מלדון בעניינו (השווה: ע"א 3196/06 מלחם אקרם נ' ועדת הקבלה לפקולטה לרפואה (לא פורסם, 14.6.2006). אשר על כן, דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪. ניתן היום, ל' בשבט התש"ע (14.2.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09103530_N02.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il