פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 10315/07

מוסא אלאקרע נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר ועל חומרת העונש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/04/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 10315/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר ועל חומרת העונש.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 10315/07

מוסא אלאקרע נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר ועל חומרת העונש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר, לאחר שביצע נסיעה פרועה בניגוד לכיוון התנועה, חצה צמתים באור אדום ונמלט מניידות משטרה שכרזו לו לעצור. בערעורו טען המערער כי נפלו מחדלי חקירה, כי לא ידע שמדובר במשטרה וכי העונש שהוטל עליו (4 שנות מאסר) חמור מדי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי אין עילה להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית, כי הראיות נגד המערער היו מוצקות, וכי העונש הולם את חומרת המעשים שסיכנו את הציבור.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ע' ארבל, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוסא אלאקרע

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לדחות את הערעור על הקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא.
  • העונש שנגזר עומד ברף הענישה המקובל במקרים דומים.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט קמא שגה בהעדפת עדויות השוטרים על פני גרסת המערער.
  • קיימות סתירות בעדויות השוטרים ומחדלי חקירה.
  • המערער לא עצר מחשש למשפחה יריבה ולא ידע שמדובר במשטרה.
  • העונש חמור מדי ולא ניתנה התחשבות בנסיבות אישיות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער ידע שמדובר ברכב משטרתי שסימן לו לעצור.
  • אמינות עדויות השוטרים אל מול גרסת המערער.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות השוטר לריח שתיאר את המרדף והנסיעה הפרועה.
  • עדות בת זוגו של המערער שאישרה כי הבינה שמדובר במשטרה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת המערער לפיה לא ידע שמדובר ברכב משטרתי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8011/06
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

תגיות נושא

  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • הפרעה לשוטר
  • ערעור פלילי
  • עבירות תעבורה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 10315/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10315/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר המערער: מוסא אלאקרע נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 14.11.07 בפ 8011/06 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' ברקאי תאריך הישיבה: ח' בניסן התשס"ט (02.04.09) בשם המערער: עו"ד מ' סלע בשם המשיב: עו"ד י' חמודות פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ר' ברקאי) אשר הרשיע את המערער בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: החוק) ובעבירה של הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק. כן מופנה הערעור נגד גזר דינו של בית המשפט, לפיו הוטלו על המערער העונשים הבאים: מאסר בפועל של ארבע שנים, בניכוי ימי מעצרו מיום 3.1.06 ועד ליום 12.2.06; מאסר על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירת פשע תוך שלוש שנים מיום שחרורו; פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 4 שנים מיום שחרורו ממעצר. 2. המערער הורשע בכך שבאישון לילה, עת נהג ברכב ועמו בת-לוויה, הוא פנה במהירות אל רחוב צר וכאשר הבחין בניידת שעמדה ברחוב ובשוטר הבודק אנשים, עלה על המדרכה, וביצע פניית פרסה במהירות תוך חריקת בלמים, על-מנת לברוח מהשוטר. בסמוך לאחר מכן ירד חזרה אל הכביש ונסע במהירות נגד כיוון התנועה כאשר כלי רכב שנסעו מולו נאלצו לסטות הצידה ולבלום במהירות כדי להימנע מלהתנגש ברכב הנהוג על-ידי המערער. בהמשך חצה המערער מספר פעמים צמתים עת האור האדום דולק בכיוון נסיעתו. כל זאת עשה תוך נסיעה מהירה ופראית ועל-אף ששני רכבים משטרתיים שדלקו אחריו, כאשר לפחות אחד מהם עם אור כחול מהבהב וסירנה, סימנו לו לעצור וכרזו לו. במהלך נסיעתו עקף כלי רכב רבים שנסעו לפניו, שנאלצו להאט ולבלום כדי לא להתנגש ברכב בו נהג המערער. לבסוף עצר את הרכב ונמלט כשהוא מותיר את בת-זוגו לנסיעה ברכב. 3. בא כוח המערער מלין על כי בית המשפט קמא העדיף את עדויות השוטרים על-פני גרסתו של המערער חרף סתירות בין עדויות השוטרים. לשיטתו, נפלו מחדלי חקירה בהקשר זה וביניהם העובדה שפרטים עליהם העידו השוטרים לא גובו במזכרים וכן לא נבחנה כלל טענתו של המערער לפיה הוא חשש מפני משפחה יריבה ולכן נמלט. לגורמים אלה ולטעויות נוספות יש לטעמו משקל מצטבר המקים ספק סביר באשמת המערער. עוד הוא טוען כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו יתר על המידה ולא התחשב בנסיבותיו האישיות מאחר שלא קיבל תסקיר של שירות המבחן. בא כוח המדינה סבור כי יש לדחות את הערעור המופנה נגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. אף לעניין העונש סבור הוא כי יש להותירו על כנו מאחר שהוא עומד ברף הענישה במקרים דומים. 4. דין הערעור להידחות. כידוע, ככלל לא יתערב בית המשפט שלערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ונדירים. אין זה המקרה שבפנינו. בית המשפט פירט בהכרעת הדין את הראיות שהיו בפניו, וביניהן עדותו של השוטר לריח אשר הבחין ברכבו של המערער מגיע לרחוב שומרון, מבצע סיבוב פרסה, נוסע בניגוד לכיוון התנועה ופונה שמאלה עת ברמזור בכיוון נסיעתו דלק האור האדום. עד זה תיאר את המרדף אחר המערער באמצעות רכב משטרתי שעליו אור מהבהב ותוך שמערכת הכריזה הופעלה והמערער נקרא לעצור. מן העדויות עולה כי המערער נסע נסיעה פרועה במהירות, חצה צמתים באור אדום וסיכן את המשתמשים השונים בדרך. גם בת זוגו של המערער לנסיעה העידה על המרדף ועל כך שהמשטרה כרזה להם לעצור, אך המערער המשיך בנסיעה המהירה. המערער טען אמנם בעדותו כי הוא לא ידע שהרכב הנוסע אחריו הוא רכב משטרתי, אולם בית המשפט לא קיבל את עדותו שעמדה בניגוד ליתר העדויות שבפניו והוגדרה כבלתי אמינה. לא התרשמנו על כן כי מתקיימת במקרה זה כל הצדקה להתערבות בקביעותיו של בית המשפט קמא. אשר לטענות ביחס למחדלי חקירה, דינן של אלה להידחות. מסכת הראיות נגד המערער מוצקה וטרוניותיו על פעולות חקירה שייתכן וניתן היה לבצע אין בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת התמונה המרשיעה המצטיירת מן הראיות. נוסיף כי טענתו לפיה לא עצר בחששו מפני משפחה יריבה אינה סבירה כאשר הרכב הדולק אחריו נושא סירנה ואור מהבהב וכורז לו לעצור. הדברים נתמכים גם בגרסת בת-לווייתו של המערער לנסיעה ברכב שהעידה כי הבינה מייד לאחר הפעלת הסירנות והאורות הכחולים כי מדובר ברכב משטרתי. 5. גם בעונש לא מצאנו להתערב. המעשה חמור הוא ויש בו כדי לסכן את חייהם ושלמות גופם של המשתמשים בדרך. במעשיו הפגין המערער לא רק זלזול בחיי אדם אלא גם זלזול מפגיע בגורמי אכיפת החוק. במצב דברים זה אין מנוס מלגזור לו עונש שיבטא את חומרת המעשים וירתיע את המערער ודומיו. כך עשה בית המשפט המחוזי ונכונה איזן בין השיקולים השונים הצריכים לענישה. הערעור נדחה. ניתן היום, ח' בניסן, תשס"ט (2.4.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07103150_B04.doc שג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il