דוד רויטמן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 103/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 103/13 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערער: דוד רויטמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 31.12.2012 בתיק עמ"ת 40815-12-12 שניתן על ידי כבוד השופט ד' פיש בשם המערער: בעצמו פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' פיש) מיום ,31.12.2012 שלא לפסול עצמו מלדון בעמ"ת 40815-12-12. 2. ערעור פסלות זה הינו האחרון בסדרה של הליכים שהוגשו לבית משפט זה על ידי המערער, תחת כותרות שונות. כולם קשורים בהליך המרכזי המתנהל נגד המערער בבית המשפט השלום בקריות (ת"פ 26040-11-11), במסגרתו הוא מואשם (ביחד עם נאשמים אחרים), בין היתר, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (להלן – ההליך העיקרי). כך, ביום 10.5.2012 הוגשה על ידי המערער דכאן בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן –חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בכתב האישום שהוגש נגדו מבית משפט השלום בקריות לבית משפט שלום במחוז תל-אביב-יפו (בש"פ 3695/12). בקשה זו התבססה, בין היתר, על טענת פסלות שהעלה המערער ביחס לכלל שופטי בית משפט השלום בקריות, אשר לטענתו מכירים אותו מתוקף עבודתו כפרקליט במחוז חיפה. בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 5.8.2012, תוך שצוין כי ההליך של בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינו יכול להוות תחליף להליכי פסלות שופט (פיסקה 4 להחלטה). ביום 8.10.2012 הגיש המערער בקשה שנשאה את הכותרת "בקשה לעיון חוזר על העברת עניין למקום אחר", במסגרתה ביקש להשיג על ההחלטה מיום 5.8.2012. בקשה זו נדחתה בהחלטת המשנה לנשיא מ' נאור מיום 15.10.2012. 3. ביני לביני הגיש המערער, ביום 23.9.2012, ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' פיש) שלא לפסול עצמו מלדון בעמ"ת 34629-09-12 ובעמ"ת 34517-09-12 (ע"פ 6956/12). הליכים אלה נדונו בפני כב' השופט ד' פיש במאוחד, ושניהם קשורים אף הם להליך העיקרי: במסגרת עמ"ת 34629-09-12 ערר המערער על החלטת בית המשפט השלום בקריות (כב' השופטת ר' לאופר חסון), בה נדחתה בקשתו לעיין בתיקי הוצאה לפועל הנזכרים בכתב האישום שהוגש נגדו; במסגרת עמ"ת 34517-09-12 ערר המערער על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופטת ט' תדמור-זמיר) לעצרו עד תום ההליך העיקרי (אשר ניתנה במסגרת מ"ת 26070-11-11). ערעור זה נדחה בפסק-דיני מיום 3.10.2012, בו צוין כי טענות המערער ביחס להתנהלות בית המשפט אינן מקימות עילת פסלות. עוד צוין כי חלק מטענות המערער הן בעלות אופי ערעורי וכי מטעם זה אין לבחנן במסגרת ערעור הפסלות, וכן כי לערעור לא צורפו מסמכים מהותיים. גם לגבי פסק-דין זה הגיש המערער, ביום 3.10.2012, בקשה לעיון מחדש, שנשאה את הכותרת "הודעה נוספת לערעור על החלטת השופט שלא פסל עצמו". בקשה זו נדחתה בהחלטת המשנה לנשיא מ' נאור מיום 14.10.2012. ניסיון שלישי לפסילת המותב אשר דן בעניינים הקשורים לתיק העיקרי נעשה בערעור שהגיש המערער לבית משפט זה ביום 14.102012 (ע"פ 7406/12). בערעור זה, אשר הוגש לעניין ההליך הפלילי העיקרי המתנהל נגד המערער (ת"פ 26040-11-11), ונשא את הכותרת "ערעור על החלטת השופטת שלא פסלה עצמה", טען המערער כי על בית משפט השלום (כב' השופטת ר' לאופר-חסון) לפסול עצמו מטעמים שונים. ערעור זה נדחה ביום הגשתו (על ידי המשנה לנשיא מ' נאור), תוך שצוין כי לא היה כל מקום להגישו, שכן בית משפט השלום טרם קיבל החלטה בבקשה לפסול עצמו (הדיון בבקשה אמור היה להתקיים ביום 15.10.2012, קרי למחרת היום בו הוגש הערעור). 4. בערעורו הנוכחי משיג המערער, כאמור, על החלטת בית המשפט (כב' השופט ד' פיש) שלא לפסול עצמו מלדון בעמ"ת 40815-12-12. המדובר, אומנם, בהליך נפרד מההליכים במסגרתם נדחה ערעורו האחרון על החלטתו של כב' השופט ד' פיש שלא לפסול עצמו (עמ"ת 34629-09-12 ועמ"ת 34517-09-12 הנ"ל). עם זאת, ההליך נשוא ערעור זה עניינו בבקשת המערער לערור על תנאי המעצר שהושתו עליו במסגרת ההליך העיקרי, קרי מבחינה מהותית המדובר בבקשה זהה כמעט. לא זו אף זו, נימוקי בקשת הפסילה זהים, למעשה, לנימוקים שהעלה המערער כנגד כב' השופט ד' פיש בפעם הקודמת בה ביקש את פסילתו. לא לחינם ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 31.12.2012 כי "הוגשה כבר בקשת פסילה על ידי העורר שנדחתה", הגם שטכנית אין המדובר באותו ההליך. לגופן של הטענות המועלות על ידי המערער בערעור הנוכחי, כאמור נראה שכולן הועלו כבר בבקשת הפסילה הקודמת, וכי למעשה המדובר בבקשה זהה. זאת, למעט טענה לפיה ביום 25.11.2012 הגיש כב' השופט ד' פיש, באמצעות היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, תלונה ללשכת עורכי הדין נגד המערער. בכך, לפי המערער, טמון שינוי נסיבות אשר יש בו כדי להצדיק דיון מחודש בבקשת הפסלות. טענה זו אינה נתמכת במסמכים כלשהם אשר מאפשרים לעמוד על נסיבותיה. מכל מקום, עצם הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין אין בה כדי לשנות מההחלטה בערעור הקודם שהגיש המערער בעניין החלטתו של השופט ד' פיש שלא לפסול עצמו. 5. לפיכך, דין הערעור להידחות. ברי, כי התנהלותו של המערער הביאה לעיכוב התנהלות ההליך בעניינו ולבזבוז רב של זמן שיפוטי. לפיכך, המערער ינמק עד ליום 22.1.2013, מדוע לא יוטלו עליו הוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, ב' בשבט התשע"ג (13.1.2013). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13001030_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il