פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1026/10

פלוני נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לקבל מעמד של תושב קבע או היתר שהייה בישראל עבור העותר, בטענה לסכנה בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 03/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1026/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות ומעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לקבל מעמד של תושב קבע או היתר שהייה בישראל עבור העותר, בטענה לסכנה בשטחי הרשות הפלסטינית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1026/10

פלוני נ. שר הפנים

העותרים ביקשו לקבל מעמד של תושב קבע או היתר שהייה בישראל עבור העותר, בטענה לסכנה בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים עתרו לבג"ץ בבקשה להעניק לעותר מעמד של תושב קבע או היתר שהייה בישראל, בטענה כי נשקפת לו סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עבר עם כוחות הביטחון. בית המשפט דחה את העתירה על הסף ממספר טעמים: ראשית, העותר אינו עומד בתנאי הגיל הקבועים בחוק לאיחוד משפחות. שנית, עניינו של העותר כבר נדון בעבר ונדחה, ואין עילה להתערב בהחלטות קודמות (מעשה בית דין). שלישית, הוועדה ההומניטרית דחתה את בקשתו בשל היעדר טעם הומניטרי מיוחד והתנגדות המשטרה בשל עברו הפלילי העשיר של העותר. בית המשפט ציין כי העותרים לא הצביעו על שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני
  • פלוני
  • פלוני

נתבעים

  • שר הפנים
  • הועדה האחראית המטפלת בטעוני הגנה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר אינו עומד בתנאי הגיל לאיחוד משפחות לפי חוק הוראת השעה.
  • קיים מעשה בית דין בנוגע להחלטת ועדת המאוימים.
  • העותר לא הגיש בקשה לערכאה המוסמכת (בית משפט לעניינים מינהליים).
  • הוועדה ההומניטרית דחתה את הבקשה בשל היעדר טעם הומניטרי מיוחד והתנגדות המשטרה בשל עבר פלילי.
  • העותרים הסתירו פרטים מהותיים בעתירה.
טיעוני ההגנה
  • נשקפת סכנה לחיי העותר בשטחי הרשות הפלסטינית בשל שיתוף פעולה עם רשויות הביטחון הישראליות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת סכנה ממשית לחיי העותר בשטחי הרשות הפלסטינית.
  • האם קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן היתר שהייה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת המאוימים מיום 18.2.2008.
  • החלטת הוועדה ההומניטרית מיום 26.7.2009.
  • עברו הפלילי של העותר (עבירות רכוש, סמים ואלימות) ותיקים פתוחים.

תגיות נושא

  • איחוד משפחות
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל
  • ועדת מאוימים
  • עבר פלילי
  • סמכות עניינית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1026/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1026/10 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. הועדה האחראית המטפלת בטעוני הגנה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד צבי ששון בשם המשיבים: עו"ד נעמי בייט פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. בעתירה זו מבקשים העותרים צו המורה למשיבים, שר הפנים והועדה האחראית המטפלת בטעוני הגנה (להלן: ועדת המאוימים), להעניק לעותר 3 (להלן: העותר) מעמד של תושב קבע בישראל, או לחלופין מעמד ארעי א/5, או לחלופי חלופין, היתר שהיה בישראל. לפי האמור בכתב העתירה ובנספחיו, אשתו של העותר, העותרת 1 (להלן: העותרת), ובנם המשותף, העותר 2, הם תושבי ישראל המתגוררים בירושלים. העותר והעותרת פנו בעבר למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות, אך כיום הם אינם זכאים לכך, הואיל ולעותר טרם מלאו 35 שנים. לטענת העותרים, נשקפת להם סכנה בשטחי הרשות הפלשתינית, שכן הן העותר והן משפחתה של העותרת שיתפו בעבר פעולה עם רשויות הבטחון הישראליות. 2. מתגובה מקדמית שהגישו המשיבים עולות עובדות נוספות שהן בעלות חשיבות לענין, כדלקמן: עניינו של העותר נדון על ידי ועדת המאוימים, וזו החליטה (ביום 18.2.2008) לדחות את בקשתו להיתרי שהיה בישראל; בהחלטת ועדת המאוימים נקבע, ראשית – כי על פי התשתית שהוצגה בפניה לא נשקפת סכנה לחיי העותר בשטחי הרשות הפלשתינית, ושנית – כי גורמי הבטחון מתנגדים לשהייתו של העותר בישראל. החלטה זו נבחנה בבית משפט זה, במסגרת עתירה קודמת שהגישו העותרים, והוחלט שלא להתערב בה (בג"ץ 2149/08 פלוני נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.6.2008), להלן: ענין פלוני). עניינו של העותר הובא גם לפני הועדה המקצועית המוסמכת לדון במקרים הומניטריים מיוחדים מכוח סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הועדה ההומניטרית וחוק הוראת השעה, בהתאמה). בהחלטת הועדה ההומניטרית (מיום 26.7.2009) נקבע, כי בקשתו של העותר להיתר שהיה היא "בקשה רגילה לאיחוד משפחות", אשר אינה מעלה "טעם הומניטרי מיוחד" כנדרש; וכי משטרת ישראל מתנגדת למתן ההיתר, בגין הרשעות קודמות של העותר ותיקים נוספים שטרם התבררו. על פי הודעת המשיבים, עברו הפלילי של העותר כולל הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות, ופתוחים נגדו שישה תיקים נוספים בעבירות דומות. לאור האמור, טוענים המשיבים, כי הוסתרו בעתירה פרטים מהותיים; כי לענין החלטתה של ועדת המאוימים, דין העתירה להידחות נוכח קיומו של מעשה בית דין; וכי אף לגופה, אין בעתירה כל ממש. 3. לאחר עיון, דעתי היא כי דין העתירה להידחות על הסף. העתירה נוגעת בשלושה נתיבים העשויים להביא להענקת מעמד או היתר שהיה בישראל, אך שלושתם לא יוכלו להתממש בעניינו של העותר. נפרט: ראשית, כפי שנאמר גם בעתירה עצמה, העותר אינו זכאי למעמד מכוח בקשה לאיחוד משפחות. זאת, שכן חוק הוראת השעה קובע במסלול זה גיל מינימלי של 35 שנים לגברים ו-25 שנים לנשים (סעיף 3 לחוק הוראת השעה). העותר, יליד 1980, אינו עומד בתנאי זה. עוד יצוין, כי בעתירות בנושא בקשות לאיחוד משפחות נתונה הסמכות לבית המשפט לענינים מינהליים (פרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000); וכי מטעם המשיבים נמסר, כי העותרים מעולם לא הגישו בקשה כזו וממילא לא פנו לערכאה המוסמכת, שיש בה כדי לייתר פנייה לערכאה זו. שנית, אשר לסמכותה של ועדת המאוימים להעניק לעותר היתר שהיה – נושא זה כבר נבחן בעתירה הקודמת לבית משפט זה. בהחלטה באותה עתירה נאמר, כי אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת המאוימים, וזאת "נוכח העמדה החד-משמעית של הועדה אשר בדקה את טענת הסיכון של העותר ובהתחשב בעמדת המשיבים המתבססת על מעורבותו של העותר בפלילים במהלך שהותו בישראל" (ענין פלוני; השוו: בג"ץ 11090/07 פלוני נ' שר הבטחון, פסקה ד (לא פורסם, 6.4.2008); בג"ץ 7008/07 פלוני נ' משרד ראש הממשלה, פסקה 14 (לא פורסם, 9.6.2009)). שיקולים אלה עומדים בעינם גם כיום, והעותרים לא הצביעו על כל שינוי מהותי אשר חל בנסיבות מאז ההחלטה האמורה, או על כל טעם אחר העשוי להצדיק – ולו לכאורה – בחינה מחודשת של הענין (השוו: בג"ץ 4842/06 פלוני נ' שר הפנים, פסקה 9 (לא פורסם, 11.4.2007); בג"ץ 661/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.3.2010)). שלישית, החלטתה של הועדה ההומניטרית ניתנה, אמנם, אחרי שהוכרעה עתירתם הקודמת של העותרים. ברם, העותרים, אשר בחרו שלא להתייחס בעתירתם הנוכחית לקיומה של ההחלטה האמורה, ממילא לא העלו כל טעם להתערבות בה. יתר על כן, הועדה ההומניטרית נימקה את החלטתה היטב, וציינה – כפי שנזכר לעיל – כי טענת העותר למאוימות נדחתה זה מכבר על ידי ועדת המאוימים; כי משטרת ישראל מתנגדת למתן היתר שהיה לעותר, בשל עברו הפלילי ובשל התיקים הפליליים הנוספים התלויים נגדו, בין השאר בעבירות סמים; וכי, כלשון סעיף 3א1(ה)(1) לחוק הוראת השעה, "העובדה כי בן משפחתו של מבקש ההיתר או הרישיון, השוהה כדין בישראל, הוא בן זוגו, או כי לבני הזוג ילדים משותפים, לא תהווה כשלעצמה טעם הומניטרי מיוחד". אי לכך, אין עילה שהעותרים יוכלו להיתלות בה לתקיפת החלטתה של הועדה ההומניטרית (השוו: בג"ץ 6883/06 נאסר נ' שר הפנים, פסקה 6 (לא פורסם, 8.3.2010); בג"ץ 3057/09 מוחתסב נ' שר הפנים (לא פורסם, 3.11.2009)). 4. התוצאה היא, כי אין מקום להיענות לעתירה, והיא נדחית על הסף. ניתן היום, ‏י"ט באייר התש"ע (‏3.5.10). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10010260_R04.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il