חאלד בלאונה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10253/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10253/05 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: חאלד בלאונה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 1090/05 מיום 29.9.05 שניתן על ידי כב' השופט א' אברהם תאריך הישיבה: כ"ד בתשרי התשס"ז (16.10.06) בשם המערער: עו"ד ניזאר וותאד בשם המשיבה: עו"ד אוהד גורדון פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של מסחר ברכב (שני מקרים), גניבת רכב (שלושה מקרים), פריצה לרכב (שלושה מקרים), התפרצות למקום מגורים (שלושה מקרים), גניבה (שלושה מקרים), קשירת קשר לביצוע פשע, התחזות לאחר ושהייה בישראל שלא כדין. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אברהם) השית עליו 5 שנות מאסר לריצוי בפועל ושני מאסרים מותנים, האחד בן שנתיים והאחר בן שמונה חודשים. הערעור מופנה נגד חומרת העונש. 2. זה תוכנו של כתב האישום שהוגש נגד המערער ובו שלושה אישומים: המערער הינו תושב טול כרם. בלילה שבין ה-9.6.05 ל-10.6.05 פרץ המערער יחד עם אחרים לשלושה בתים ביישוב שמשית. זאת בעקבות קשר שנקשר בין המעורבים. מן הבתים נגנבו פריטים שונים וכן מפתחות של כלי רכב. הפורצים פרצו לשלושה כלי רכב וגנבו אותם. המערער אף היה מעורב במכירה של שניים מכלי הרכב. ביום 21.6.05 קשר המערער קשר עם אחרים לגנוב כלי רכב מישראל ולהעבירם לשטחי הרשות הפלסטינאית. המעורבים נעצרו על ידי אנשי משטרה. המערער התחזה לאחר והציג בפני השוטרים תעודת זהות של אחר. כמה ימים לאחר מכן נעצר המערער שוב על ידי אנשי משטרה וגם הפעם הציג בפניהם תעודת זהות של אחר. אלה העובדות בהן הודה המערער ובגינן הוא הורשע. 3. המערער טוען כי העונש שהושת עליו חמור יתר על המידה, במיוחד לאור העובדה ששותפיו, שנדונו לאחריו, נשפטו לתקופות מאסר קצרות יותר. נציין מיד כי לא היינו מתערבים בעונש אלמלא התברר כי אכן השותפים נדונו לתקופות מאסר קצרות יותר. נציין במיוחד את עניינו של אחד מן השותפים, יאסר אבו עמרה (להלן – השותף). הלה היה אחד מן השותפים למעשי העבירה שבוצעו ביישוב שמשית. מסתבר כי השותף הורשע במספר גדול יותר של גניבות רכב, פריצה לרכב, סחר ברכב, פריצה למקום מגורים וקשירת קשר לביצוע פשע, בנוסף לשהות בלתי חוקית בישראל. המעשים בוצעו בהזדמנויות שונות. אף על פי כן הושת על השותף עונש מאסר לריצוי בפועל של 4 שנים. בית המשפט המחוזי שגזר את עונשו של השותף ציין בגזר דינו כי ראוי שעונשו של השותף יהא קל יותר בשל כך שאין לו עבר פלילי. יצויין כי המערער נדון בשל עבירות דומות, שבוצעו בשנת 1993, למאסר של עשרה חודשים. נראה לנו כי לאור עקרון אחידות הענישה ראוי להקל במעט עם המערער. אכן, לשותף לא היה עבר פלילי בעוד שלמערער עבר פלילי בעבירות דומות. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהשותף הורשע בגין מספר רב יותר של מקרים הכרוכים בפריצות, גניבות רכב וסחר ברכב. נראה לנו לפיכך, כי יש להשוות את עונשו של המערער לעונשו של השותף. העבר הפלילי של המערער הוא שמצדיק השוואה לעונשו של השותף, אף שהשותף ביצע יותר עבירות. 4. בשולי הדברים נציין כי נטען בפנינו שהשופט שדן את המערער לא היה צריך לדון בעניינו מאחר והוא תושב היישוב שמשית, שם אירעו המעשים החמורים שיוחסו למערער. נציין כי בראשית הישיבה בה נדונה סוגיית העונש בבית משפט קמא הודיע השופט לבעלי הדין כי הוא מתגורר ביישוב שמשית. פרקליטו של המערער, שאינו מייצגו בפנינו, לא הביע כל הסתייגות. די בכך על מנת שייקבע כי אין בנתון בדבר מקום מגוריו של השופט כדי להשליך בצורה כלשהי על ההליך ותוצאותיו. 5. אי לכך הערעור מתקבל במובן זה שעונש המאסר לריצוי בפועל יועמד על 4 שנים תחת 5 שנים. לא יחול שינוי במרכיביו האחרים של גזר הדין. ניתן היום, כ"ד בתשרי התשס"ז (16.10.2006). נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05102530_S02.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il