עו"ד אליצור דיבון מנהל עזבון המנוח יעקב די רבי רחמ נ. הועדה

פסק-דין בתיק בג"ץ 10243/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10243/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר העותר: עו"ד אליצור דיבון, מנהל עיזבון המנוח יעקב די רבי רחמים חדד נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ע' נווה בשם המשיבה: עו"ד ה' יצחקי פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיבה ליתן טעם מדוע לא תסכים למינויו של שמאי המקרקעין יעקב ביר (להלן: השמאי ביר) כשמעי מכריע לפי סעיף 14(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) ומדוע לא יתקיים הדיון בעניינו של העותר בפני השמאי ביר יחד עם דיון בעניינו של מר ציון פמיני. 1. העותר התמנה כמנהל עיזבון של המנוח יעקב די רבי רחמים חדד, שהיה רשום כבעלים של חלק מסוים בחלקה בירושלים (להלן: החלקה). החלקה נמכרה במסגרת הליכי פירוק שיתוף ובמסגרת זו שילם הנאמן שנתמנה במסגרת הליכים אלה את היטל ההשבחה שדרשה המשיבה בגין חלקיו של המנוח בחלקה, וזאת על אף שחלק על השומה שערך השמאי מטעם המשיבה. העותר המציא שומה חולקת של שמאי מקרקעין מטעמו, בהתאם לסעיף 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, אולם הצדדים לא הסכימו על השומה. יצויין כי השמאי מטעם המשיבה קבע כי חלה השבחה משמעותית בחלקה ואילו השמאי מטעם העותר קבע כי לא חלה כל השבחה. 2. על פי סעיף 14(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, במידה ולא הסכימו הצדדים על השומה, "יבחרו הועדה המקומית ובעל המקרקעין שמאי מקרקעין אחר (להלן - שמאי מכריע) ושומתו תהא מכרעת". המשיבה הציעה לעותר למנות שמאי מכריע מתוך רשימה של ארבעה שמאים אולם העותר עמד על דעתו כי יש למנות את השמאי ביר כשמאי מכריע. משהמשיבה לא נענתה לדרישה זו, פנה בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים אולם זו נדחתה על הסף בגין חוסר סמכות עניינית, ומכאן העתירה שלפנינו. 3. לטענת העותר, השמאי ביר נבחר בהסכמה כשמאי מכריע בעניינו של אדם נוסף, מר ציון פמיני, אשר לו מגרשים בשטח התכנית שבה נמצאת החלקה. העותר, שמייצג גם את מר פמיני באותו הליך, מבקש לצרף גם את עניינו של העיזבון נשוא עתירה זו להליך בעניינו של מר פמיני. לטענת העותר, אם יצורף העניין נשוא העתירה להליך בעניין פמיני, לא יידרש העיזבון לשאת בשכר טרחה נוסף, ולכן יהיה זה יותר חסכוני - הן לעיזבון והן לקופת העירייה - למנות את השמאי ביר כשמאי מכריע. העותר טוען כי סירובה של המשיבה למינויו של השמאי ביר כשמאי מכריע היא בלתי סבירה וגורמת נזק כספי משמעותי גם לעותר וגם לקופת הציבור. 4. המשיבה סבורה כי דינה של העתירה להידחות על הסף. המשיבה טוענת כי העותר מנסה לכפות על המשיבה, שלא כדין, לבחור בשמאי מכריע ספציפי, על אף שהמשיבה ניסתה להגיע להסכמות עם העותר, הציעה לו רשימה של ארבעה שמאים ואף הציעה לשלוח לו רשימה נוספת בה יפורטו שמותיהם של שמאים נוספים שמתוכם יוכל לבחור בשמאי המכריע. התעקשותו של העותר על השמאי ביר נראית תמוהה, נעדרת תום לב ומעוררת תהיות. לטענת המשיבה, על העותר לנהל משא ומתן ענייני עם המשיבה, בתום לב ובדרך מקובלת, על מנת לבחור יחדיו שמאי מכריע. מבין כל השמאים בארץ, טוענת המשיבה, וודאי יכול להימצא אחד המקובל על שני הצדדים. המשיבה מוסיפה, כי החיסכון אינו יכול להיות ערך יחיד או עליון בשיקולי המשיבה, וכי דווקא טענת העותר כי השמאי ביר לא ידרוש תוספת שכר עבור צירוף עניינו של העיזבון לעניינו של מר פמיני מעצימה את אי הנוחות והתהיות נוכח ניסיונותיו של העותר לכפות על המשיבה את מינוי השמאי ביר. לבסוף טוענת המשיבה כי על אף שהעותר טוען כי מה שעומד לנגד עיניו הוא ערך החיסכון, הרי הוא לא קימץ בהוצאות בניסיונותיו לכפות על המשיבה את מינוי השמאי ביר ותחת לנהל עם המשיבה משא ומתן, העדיף להוציא אלפי שקלים על אגרות בית משפט. 5. לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. טענתו המרכזית של העותר הינה כי סירובה של המשיבה להיעתר לדרישתו למנות את השמאי ביר כשמאי מכריע הינו בלתי סביר. על פי לשון סעיף 14(ב) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, הצדדים יבחרו שמאי מכריע. העותר אינו יכול לבחור בעצמו שמאי מכריע ולהלין על כך שהמשיבה מסרבת לקבל את בחירתו. דווקא התנהגות המשיבה, אשר הציעה לעותר לבחור שמאי מכריע מבין רשימה של שמאים, נראית סבירה יותר מאשר התנהלותו של העותר, אשר מתעקש על בחירתו של השמאי ביר דווקא. בנסיבות אלה, העתירה אינה מגלה עילה כלשהי להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. למעלה מן צורך נעיר כי מן הראוי כי הצדדים יידברו ביניהם על מנת להגיע להסכמה על שמאי מכריע. כפי שציינה המשיבה, ודאי מבין כלל שמאי המקרקעין הפועלים בארץ יוכלו הצדדים להסכים על שמאי מכריע אחד. כצעד ראשון טוב תעשה המשיבה אם תפעל כפי שהציעה לעיל ותציג בפני העותר רשימה נוספת של שמאי מקרקעין מתוכם יוכל העותר לבחור שמאי מכריע כפי ראות עיניו. 6. כאמור, העתירה נעדרת עילה להתערבותו של בית משפט זה. משהוגשה והדבר חייב תגובה של המשיבה, יישא העותר בשכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ₪ לטובת המשיבה. ניתן היום, י"ט בכסלו תשס"ט (16.12.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08102430_W02.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il